fbpx

החלטה גזענית של ממשלת בנט לקראת סוף ימיה: בנגב מקימים עוד ישובים ליהודים

ההחלטה צפויה להשפיע לרעה על היישובים הקיימים מבחינה סביבתית, חברתית וכלכלית

ממשלת השינוי (הממשלה היוצאת?) עשתה זאת שוב. בתחילת השבוע (10.4) החליטה הממשלה להקים יישוב כפרי בנגב ולבחון את הקמתם של עיר וחמישה יישובים קהילתיים נוספים באזור – כולם על טהרת היהודים.

שרת הפנים איילת שקד, שיזמה את התוכנית להקמת היישובים יחד עם השר זאב אלקין, בירכה על אישורה ואמרה: "מעבר לערך הציוני של תפיסת אדמות המדינה בנגב, יש לכך חשיבות ביטחונית".

היישוב הכפרי, עיר אובות, יקום מדרום לצומת חצבה. העיר, ששמה הזמני הוא תלה, מתוכננת לקום ליד להבים, וחמשת היישובים הנוספים מתוכננים סמוך לכביש 25 בצפון הנגב. שקד הדגישה שכל היישובים המתוכננים מיועדים לאוכלוסייה היהודית. "דווקא בעת הזו, נוכח כל האירועים הביטחוניים, ממשלת ישראל קובעת רצף אורבני בשטח, תוקעת יתד, ומתחילה לבנות יישובים יהודיים בנגב", אמרה השרה.

כבר לפני שבועיים החליטה הממשלה על הקמת חמישה יישובים בסביבות תל ערד (אחד מהם עבור ערבים-בדואים). שבועיים קודם לכן החליטה הממשלה להקים בסמוך לכסייפה גם את העיר כסיף, שבה ייבנו 20 אלף יחידות דיור לחרדים, ואת היישוב ניצנה, בצמוד לכפר הנוער הסמוך לגבול מצרים.

לגזול קרקעות, לפגוע בסביבה

המטרה המוצהרת של היישובים החדשים היא לגזול קרקעות מהתושבים הערבים-בדואים ולכתר את כפריהם. לכן מעוררות ההחלטות התנגדות בנגב ומחוצה לו. גם גורמי תכנון במשרדי הממשלה מביעים התנגדות להקמת היישובים לאורך כביש 25. לדוגמא, השטח המיועד ליישוב גבעות עדרים (שם זמני), הסמוך ליישובים הבדואיים אבו קרינאת ואבו תלול, מוגדר כחלק ממסדרון אקולוגי חשוב.

היישובים טליה ותלמה אמורים לקום צפונית לדימונה בשטחים המוגדרים כבעלי רגישות נופית וסביבתית גבוהה. יישובים אלה יתחרו בדימונה, ועלולים להפוך אותה לעיר עניה בעלת פרברים עשירים – כפי שקרה בבאר שבע וביישובים הסובבים אותה. מבחינה סביבתית, ההחלטה לבחון הקמת יישוב עירוני במועצה האזורית בני שמעון אף היא בעייתית.  הקמת העיר תפגע קשות במסדרון אקולוגי וברצף חשוב ביותר של שטחים פתוחים באזור נחל גרר.

מנהל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, ג'עפר פרח, הביע את התנגדותו לתוכנית להקמת חמשת היישובים, ואמר כי מדובר ב"עוד החלטה פופוליסטית של ממשלה בסוף ימיה, שמבזבזת כספי ציבור ולא מסוגלת לדאוג לתעסוקה ולדיור ברהט, במצפה רמון ובדימונה".

לקדם קיטוב בין האוכלוסיות

אמיר בשאראת, יועץ הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות, אמר: "הממשלה בוחרת לתקוע אצבע בעין ולמנוע כל התרחבות של יישובי הבדואים והכרה בכפרים מסורבי ההכרה, וכפועל יוצא – להעמיק את הקיטוב בין האוכלוסיות השונות בנגב. זאת במקום לפעול לפיתוח בר קיימא לכלל תושבי הנגב, יהודים וערבים כאחד".

בשאראת הדגיש: "הרשות להסדרת התיישבות פועלת באיטיות, וכבר עשרות שנים לא מצליחה להגיע להסדרה ולפתור חסמים עבור האוכלוסייה הערבית. מנגד, גורמי הימין בממשלה מצליחים בהינף יד להוציא לפועל הקמה של עשרות יישובים ליהודים. זה מוכיח שכאשר הממשלה רוצה היא יכולה, ולא צריך בשביל זה עשרות ג'ובים".

על רקע ההחלטה להקמת היישובים פנו לממשלה האגודה לזכויות האזרח, פורום דו קיום בנגב ועמותת במקום – מתכננים לזכויות תכנון. דוברת האגודה הסבירה: "התנגדנו להצעה וקראנו לממשלה שלא לקדמה ולפעול תחת זאת להרחבה ולחיזוק של היישובים הקיימים בנגב, וכן להכרה ולתכנון של היישובים הבדואיים הלא מוכרים, המשוועים לתכנון ולפיתוח". "בפנייה ציינו כי לתוכנית המוצעת יש השלכות מרחיקות לכת על תושבי ותושבות היישובים הקיימים בנגב, יהודים וערבים כאחד, וכי היא צפויה להשפיע לרעה – סביבתית, חברתית וכלכלית – על היישובים הקיימים. תכנון גרוע כזה מוביל בהכרח להגדלת פערים ולאי-שוויון", הדגישה.

בנגב דורשים הכרה ולא הריסה (צילום: פורום דו-קיום בנגב)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן