חשבון נפש בעקבות הבחירות לעיריית ירושלים ותוצאותיהן

הבחירות בירושלים המשוסעת נסתיימו בכי רע. מתוצאותיהן עולה, כי במועצה שנבחרה אין התנגדות למציאות הקשה בעיר המבותרת לשני חלקים באמצעות הכוח האלים של המשטרה הפועלת כצבא כובש; לקיומו של מרכז ריגול ועינויים במגרש הרוסים; ולדחיקתם של 300 אלף ערבים-פלסטינים לגטאות בתנאים איומים.

לא רציתי למתוח ביקורת על גורמי האופוזיציה בעירייה בעת מערכת הבחירות. כמי שמשמש בשנים האחרונות מזכיר חד"ש בירושלים, התנועה האמורה להיות זו ששוברת את השתיקה ומעלה את המציאות הזאת לסדר היום ופועלת לשנותה – אני מבקר קודם-כל את עצמי.

כל אלה שנותרו בזירה המוניציפלית שעטו ימינה

לא ביקרנו את האופוזיציה, כי בחרנו להותיר פתח להיווצרות תשובה ואף שותפות בעתיד אל מול עליית הפשיזם. לא רצינו להסתכסך עם הכוחות הפוליטיים שסביבנו. נדמנו כדי להמשיך לבנות את עצמנו, ונתנו לפוליטיקה המקומית המנותקת מהמציאות לעשות את שלה בצלה של מלחמת ההשמדה וההרס, תולדתה של מחדלי הימין שבשלטון. יכול להיות שזו הייתה טעות, כי כל אלה שנותרו בזירה המוניציפלית שעטו ימינה. הביקורת היחידה נמתחה על הריסות בתים: כאילו מדובר בדיון מקצועי בסוגיות תכנון ולא במערכת מתוכננת לדיכוי ממוסד.

אבל עכשיו, כאשר אני לא יכול יותר לפגוע בסיכויים של מי שהתיימרו לייצג מחשבה שמאלית, הגיע הזמן לחשבון נפש נוקב, ובעיניי חשוב. אין לי ציפיות מהליברליזם הימני המתעקש להיקרא "שמאל" בלי אמירה שמאלית אחת. אלה ניהלו קמפיין רק כדי לחזק את מקומם בקואליציה העירונית – קואליציה של כניעה למתנחלים הכהניסטים, ההון והקבלנים תוך דיכוי וניצול ירושלים המזרחית. אבל מול אלה המייצגים יומרה אמיתית אני חייב להתבטא.

רשימת כל תושביה היא אחד הדברים שהכי כאבו לי בבחירות האחרונות. אם מזקקים את המסרים שלה, הייתה זו רשימה שכל כולה האשמת הקורבן: אתם, התושבים הערבים, אשמים כי אתם לא מצביעים; אתם אשמים כי אנחנו צודקים.

זה הזוי בעיני, לנהוג כך כלפי חברה תחת כיבוש. בכל שכונה במזרח העיר מסתובבים קצין שב"כ וצוותו, הנסמכים על משטרה חמושה כצבא. בכל שכונה משקיעה הממשלה מיליארדים ב"הפרד ומשול" במטרה לרסק כל גילוי של סולידריות פלסטינית גם כשהוא תרבותי ובלתי-אלים. לתושבים במזרח-ירושלים אין אפילו אפשרות לבחור (מבחינת פריסת הקלפיות ונגישותן). לבוא ולומר לחברה פלסטינית זו: אתם אשמים כי אינכם מצביעים, אתם אשמים ומנהיגיכם בוגדים בכם – זאת אכזריות לשמה, כשל פוליטי ומוסרי. לעשות זאת בעת מלחמה נוראית, תוך התעלמות ממנה ומכל מה שציינתי, זאת אכזריות יוצאת דופן.

מחיקה של ההיסטוריה הערבית של ירושלים

עוד נקודה חשובה: בבחירות לעיריית ירושלים השתתפה רשימה ערבית וגם בבחירות הקודמות היה מועמד ערבי-פלסטיני. לכן הטענה כי "זו הפעם הראשונה" בה ניתן  להבטיח ייצוג ערבי במועצה היא גם מחיקה של ההיסטוריה הערבית של ירושלים וגם ניסיון לגרום לשכוח שזה נוסה וכבר ופשוט לא עובד. בד בבד, עד יוני 1967 היה ייצוג ערבי במועצה של ירושלים המזרחית. עוד לפני 1948 היו חברי מועצה ערבים וראשי עיר ערבים בצד יהודים.

ישנה דרך פוליטית לשינוי מן היסוד בירושלים, וזו ממוקמת דווקא בעיר המערבית – במקום בו אנשים נולדים עם אזרחות, לפחות על הנייר. אזרחות היא בסיס למאבק לתיקון היסטורי של עוולות העבר; היא בסיס לשותפות ולשוויון. אין בסיס למאבק פוליטי משותף תחת משטר של הרס ושל הפרדה גזענית המבוסס על שלילת זכויות מלידה, כמו זה שקיים בירושלים המזרחית. קיים בסיס להתנגדות משותפת, וזו מתרחשת וצריכה להתרחב. התנגדות כזו חשובה כאקט של האטת המאכלת הפשיסטית. חשוב להעריך את זה.

בניית התנגדות משותפת תלויה בהתגייסות הציבור היהודי: זה שיגיע לוואדי ג׳וז לנשום גז מדמיע עם המתפללים, להם חוסמים כבר חודשים את האפשרות להתפלל; זה שיבוא לשייח׳ ג׳ראח ולכל מקום בו נאבקים בהתנחלויות הממאירות. התנגדות הפלסטינים בירושלים המזרחית היא ההיפך מכניעה לתכתיביהם של אלה שלפני שני דורות בלבד חדרו באלימות, עם טנקים ומטוסים, לרחובותיהם, הפגיזו את המסגדים, קטלו את סביהם, החריבו את עירם ושלחו אלפים רבים לעוד מסע פליטות.

אך כמו שלמדנו מההיסטוריה, 2 דורות של התנגדות משותפת הצליחו רק לדחות את הקץ כשהימין הפשיסטי רק מתבצר במעמדות גבוהים יותר. במאבק פוליטי, כפי שהיה לדוגמה ב-2019 נגד המצור של הכיבוש על עיסאוויה, אשר התנהל במערב העיר ולחץ על ראש העיר ומקבלי ההחלטות ישירות, לראשונה הם שילמו מחיר פוליטי על הדיכוי שלהם ולראשונה קודמה תוכנית מתאר של שכונה בירושלים המזרחית והופסקו הריסות. עלינו לבנות כוח מדלת לדלת, למפות ולכנס מפגשים המוניים לצורך שינוי פוליטי עמוק בעיר. באופן פוליטי ואסטרטגי לדרוש את המחויבות של הכובש לנכבש, לא מתוך התפשרות וכניעה אלא מתוך התעקשות למלא את חובתו של הכובש לדין, וכמובן להביא למציאות בה נחלוק את ירושלים על פי פיתרון שתי המדינות של חד"ש. את המאבק הזה אנחנו מנהלים כל יום.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/127765