ריאיון עם רכז האיגוד המקצועי בארגון העיתונאים: גל פיטורים בעיתונות הכתובה

"בכלי תקשורת בהם יש התארגנות מבוססת, פועלת ההנהלה באופן הרבה יותר מכבד וזהיר". כך אמר השבוע ל'זו הדרך' שי אמיר, רכז איגוד מקצועי בארגון העיתונאים והעיתונאיות. בריאיון מתייחס אמיר למכת הפיטורים בקבוצת ידיעות ולשינויים באיגוד מאז עזבו את ההסתדרות.

מה מצב הפיטורים ב"ידיעות אחרונות" ובוויינט?

ארגון העיתונאים מייצג כעת עובדים במשא ומתן בשני מקומות עבודה שונים: האחד ב"ידיעות אחרונות" ובוויינט, והשני בידיעות תקשורת – רשת המקומונים של קבוצת ידיעות. אנו מייצגים את עובדי ידיעות וויינט מאז 2012, ולצערי כבר אירעו ב"ידיעות אחרונות" כמה גלי קיצוצים. סבב הפיטורים האחרון היה אחרי הקורונה, במארס 2021.

עד הקיץ פעלנו בידיעות ובוויינט בנפרד וניהלנו מו"מ נפרד. למרות ששתי החברות שייכות לאותה קבוצה, ההנהלה התעקשה שהתנאים של עובדי העיתון המודפס לא יחולו על עובדי האתר, משום שמדובר בחברות נפרדות. בקיץ הוחלט על איחוד מערכות. החברות לא בהכרח ימוזגו בעתיד הקרוב מבחינה עסקית, אבל מבחינת העובדים המשמעות רבה – לטוב ולרע. כעת אנחנו פועלים מול יחידת מיקוח אחת ולא שתיים, כל המאמצים מרוכזים במקום אחד. יש בכך יתרון מבחינתנו. התארגנות העובדים בוויינט לא הייתה מספיק פעילה ואפקטיבית. אנחנו ארגון יציג בווינט וניהלנו מו"מ עם ההנהלה, אבל זו לא לקחה אותנו ברצינות. "ידיעות אחרונות", לעומת זאת, הוא מקום עבודה שכבר נחתמו בו הסכמים. כעת, התנאים של מי שיעבדו כתף אל כתף יושוו. ממילא כתבי פרינט ודיגיטל מבצעים היום עבודה דומה, ורוב מה שמתפרסם בפרינט מופיע אחר כך בדיגיטל – ולהפך.

מחודש יולי האחרון אנו במגעים עם ההנהלה. דרשנו ממנה נתונים לגבי תנאיי העבודה של העובדים הנותרים והעומס עמו יתמודדו בעקבות הצמצום, ואף קיימנו שביתה בת שעה. הצגנו דרישות שאת חלקן ההנהלה קיבלה. המאבק היה אמור להתחדש אחרי החגים, אך אז פרצה המלחמה. זמן קצר לאחר מכן היה פיצוץ במגעים, והמשא ומתן הושהה. לאחרונה הוא התחדש. למרות הנזק הכלכלי הכבד עקב המלחמה, משדרת ההנהלה שלא תגדיל את מספר המפוטרים.

לפני המלחמה קידמנו פרישה מרצון של 25 עובדים, שקיבלו תנאים מועדפים. כמו כן, נאלצנו להסכים, בשל הנזק שגרמה המלחמה, לפיטורים של תשעה עובדים ולהוצאה של שישה נוספים לחל"ת עד סוף החודש. לעוד 30 עובדים נשקפת סכנת פיטורים. בינתיים המשא ומתן מתארך, וזה לא בהכרח רע. לעובדים עדיין יש פרנסה, ולפעמים נמצאים פתרונות כשמשתהים. ישנן עוד שתי קבוצות קטנות של עובדים בסכנת פיטורים בעקבות סגירה של מוצרים. ההנהלה משתדלת ככל הנראה לפגוע כמה שפחות בליבת החדשות. עיקר הפגיעה תהיה במוצרים פריפריאליים יותר כמו תוכן מגזיני, אולפן, רדיו, פודקאסטים וכו'. נראה שלא יפוטרו הרבה צלמים או כתבים.

ומה המצב במקומונים?

אנו מנהלים משא ומתן עם ידיעות תקשורת. רשת המקומונים של ידיעות צומצמה לאורך השנים באופן דרסטי. מ-180 עובדים עד לפני כמה שנים נותרו רק 60. כעת, כחלופה לסגירה, מציעה ההנהלה לפטר כ-20 עובדים מתוכם. בתקופת הקורונה, כל חברי הוועד עזבו או פוטרו למרות מאמצים שלנו. ב-2019 ושוב ב-2021 וגם באמצע 2023, הידקו את המערכות, כלומר פיטרו כתבים ועורכים. המשמעות היא שהעובדים שנותרו נדרשים למלא יותר תפקידים, וכי מקומונים נאלצו להתאחד. לדוגמא, נתניה וחדרה אוחדו למקומון אחד. אלה יהיו מערכות רזות מאוד. לכל מערכת יהיה כתב אחד ומערכות נאלצות לחלוק כתבים. במילים אחרות, תהיה בארץ עיתונות מקומית מצומצמת ממש.

זו לא מגמה חדשה. כבר שנים שהעיתונות המקומית בארץ סובלת מהשינויים בשוק. פרסום הוא עדיין חלק מרכזי מהמודל העסקי של גופי תקשורת. ישנם גופי תקשורת שתלויים בו יותר: לדוגמא ערוצים 12 ו-13, או פחות: כמו העיתון "הארץ" שיש לו מנויים ולכן תלותו בפרסום אינה מוחלטת. השינויים בשוק הפרסום פוגעים במיוחד במקומונים. פעם, כאשר שרברב בנתניה רצה לפרסם את עצמו, הוא היה משלם עבור מודעה במקומון. כיום, רוב הסיכויים שהוא ישלם עבור מודעה בפייסבוק או בגוגל.

במשא ומתן אנחנו מנסים לצמצם את מספר המפוטרים. אנחנו נאבקים בעת ובעונה אחת גם להצלת משרות, גם על תנאיי הפיטורים וגם על איכות העיתונות המקומית בארץ. כשמובילים התארגנות עובדים במקום שהוא במצוקה גוברת, זה נראה אחרת לגמרי מאשר התארגנות במפעל הייטק או בחברה משגשגת. אנחנו כל הזמן שוחים נגד הזרם. ברור לנו שבעתיד תדרוש ההנהלה עוד צמצומים. על העובדים שנשארים מוטל עומס כבד יותר, וגם להם אין ביטחון תעסוקתי. בכל הסכם עליו אנו חותמים, אנו דורשים שתהיה גם תקופת חסינות מפיטורי צמצום, כדי שהעובדים יוכלו להינות לפחות משנה אחת של שקט לאחר המכה.

למרות שאנו נמצאים במגננה, אנו מנסים לשפר את תנאי העבודה ואת הזכויות הסוציאליות. מובן שקשה הרבה יותר לקדם שיח כזה כשאומרים לנו שיש גירעון וצריך לקצץ. לכן הדיון הוא בדרך כלל לא על שיפור התנאים של העובדים, אלא איך בכלל יישארו עובדים.

מה השפעת התארגנות העובדים על הפיטורים?

זה תלוי מאוד ברמת ההתארגנות. בכלי תקשורת בהם יש התארגנות מבוססת, ההנהלה פועלת באופן הרבה יותר מכבד וזהיר. כאשר יש ארגון יציג, למעסיק יש חובה של היוועצות. אם הוא לא מקיים אותה כנדרש, אנחנו פונים לבית המשפט. במקומות עם התארגנות מבוססת, כמעט לא קורה שבלי התראה מראש, המעסיק שולח מכתבי פיטורים לעשרה עובדים. המעסיקים יודעים מה קורה כשאנחנו יוצאים לשביתה או פונים לבית המשפט, ולכן בדרך כלל לא מתנהלים בבריונות.

הדרך הטובה ביותר להבין את משמעות ההתאגדות בכלי תקשורת היא להשוות מהלכי צמצום של עובדים מאורגנים לאלה של עובדים במחלקות לא מאורגנות כמו מנהלה, שיווק, סחר ודיגיטל שאינם יוצרי תוכן. הפיטורים מתחילים בדרך כלל במחלקות אלה ומתקדמים במהירות.

כאשר ההנהלה רוצה לפטר עיתונאים, היא מתאמת עם הוועד ואיתנו פגישה ומתחיל מו"מ. ישנו פער של חודש לפחות בין תחילת השימועים של עובדים לא-מאורגנים לבין השימועים של עובדים מאורגנים.

בכלי תקשורת לא מאורגנים, לדוגמא ערוץ 7, אין דבר העוצר את ההנהלה במקרה של צמצומים. כאשר אין ארגון עובדים, ההנהלה מפטרת במהלך צמצומים את מי שהיא רוצה ולא רק משיקולים כספיים – לעתים יש גם אינטריגות אישיות. כשאין לעובדים השפעה על התהליך, נגרם נזק גם לעשייה המקצועית. ככלל, איננו מצליחים להפוך את התמונה על פיה, אבל ההשפעה שלנו מורגשת. אנחנו דואגים גם למשרות של עיתונאים, אבל גם לכך שהעובדים הנותרים לאחר הצמצומים יוכלו לעשות את עבודתם העיתונאית נאמנה.

כיצד השפיעה עליכם עזיבת ההסתדרות ב-2019?

ישנם הבדלים משמעותיים בין פעילותנו כעת לפעילות במסגרת ההסתדרות: האחד – חופש הפעולה וחופש הביטוי של הארגון. אנחנו לא צריכים להתחשב באינטרסים של יו"ר ההסתדרות הנוכחי. השני – אנחנו ארגון דמוקרטי, לא קורה אצלנו שהיו"ר חותם על הסכמים מעל לראש העובדים. כל הסכם נחתם על דעת הוועד במקום העבודה. יש לנו חופש פעולה גם בניצול משאבים, משום שאיננו כבולים למנגנון המסורבל של ההסתדרות. אנו כמו צוות קומנדו יעיל.

כשעזבנו את ההסתדרות היו ששאלו, אם אנחנו לא מפחדים לאבד את הגב של ההסתדרות. האמת היא שבחלק מהמקרים בהם היינו צריכים את הגב של ההסתדרות, לא קיבלנו אותו. בכל מקרה, היכולת שלנו לפעול בשטח, להוביל שביתות, לפנות לבית הדין לעבודה ולעצור תהליכים לא נפגעה כהוא זה. מאז 2020 אנחנו מסתדרים מצוין. אין לנו חשש שיפטרו אחד מהעובדים שלנו מטעמים לא ענייניים. כמי שעבד בארגון גם תחת ההסתדרות, אני מעדיף לעבוד בארגון העצמאי.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/126642