היום שאחרי המלחמה מתהווה כעת: מאות השתתפו במפגש מקוון של ועדת המעקב

כ-400 יהודים וערבים השתתפו אמש (שלישי) במפגש מקוון ביוזמת ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל שדנה על המלחמה בעזה והשלכותיה על המרחב הדמוקרטי בישראל. האירוע נערך בעקבות איסור המשטרה לקיומו של כנס דומה שאמור היה להתקיים ב-26 באוקטובר בחיפה.

את הדיון פתח יו”ר ראש ועדת המעקב, מוחמד ברכה, שאמר “גם הסבל הממושך של העם הפלסטיני לא יוכל להצדיק את הטבח של ה-7 באוקטובר”. לדבריו הכרחי לקיים דיאלוג יהודי-ערבי גם בעת מלחמה “הגובה מחיר כבד מתושביה הפלסטינים של רצועת עזה, יותר מ-10 אלף נהרגו בהפצצות שאינן פוסקות. המלחמה איננה נגד החמאס, אלא נגד התושבי עזה כולם בעת שסכנת הטרנספר מרחפת מעל ראשיהם”. “כאשר התותחים רועמים – מוזות הדמוקרטיה לא שותקות”, הוסיף ומנה שורה ארוכה של צעדים שננקטו נגד האוכלוסייה הערבית בישראל הכוללת הסתה ממלכתית, מאות מעצרים, פיטורים וצעדים משמעתיים נגד סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה. ברכה הביע דאגה מהצב שעלול להיווצר בתום המלחמה “לאחר שבן גביר חילק אלפי כלי נשק ושיזלגו גם לארגוני הפשיעה ולכנופיות פשיסטיות”.

יו”ר הכנסת לשעבר אברהם בורג אף הוא הצטרף לגינוי הטבח שבוצע בידי חמאס ביישובי עוטף עזה והוסיף “ההשתתפות הגדולה במפגש זה מעידה על כך שהמוני ישראלים רוצים שותפות אחרת. הדת לא מפרידה בינינו, כי בקרב יהודים וערבים רבים קיימת מסכת ערכים משותפת אזרחית והמוניסטית”. הוא הצטרף לקריאתו של ברכה להפסקת אש מיידית, לסיום הלחימה ולשחרור החטופים שבידי החמאס תמורת שחרורם של כל האסירים והעצירים הפלסטינים – “כולם תמורת כולם – כולל ברגותי”.

עו”ד טליה ששון קראה ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט המדינה, “לכבד את המסורת שהתקיימה שנים בישראל, ולא להפעיל את הכלים המיוחדים שבסמכותם לפגיעה בחופש הביטוי. נכון למעט ככל האפשר ולרסן ככל האפשר את השימוש בכלי הזה של אכיפה פלילית על חופש הביטוי, במיוחד בשעה הזו, בה הדם רותח, ואנשים מדברים ממרי ליבם”. על כך התייחס יו”ר ועדת הוועד הארצי של הרשויות המקומיות הערביות, עו”ד מודר יונס, אשר מנה מקרי התנכלות גזענית רבים כלפי הציבור הערבי ודרש להספיק את חלוקת הנשק על-ידי הממשלה.

לדברי עו”ד מיכאל ספרד “אנחנו צריכים להישבע אחד לשני שאנחנו ביחד לא ניתן לפשיסטים הגזענים לשבור אותנו ולהפריד בינינו. נעמוד יחד עם אלה שמביעים ביקורת על צה”ל, ונגד המדיניות של ממשלת ישראל. יש דברים שאני לא מסכים איתם, ושקשים לי לשמוע, אבל חופש הביטוי כל כך יקר לנו, כי לקיים את השיח הזה – זה הבסיס שעליו בנויה הדמוקרטיה”.

“המערכת הפוליטית העניקה לגיטימציה לפשיסטים, הפשיזם כבר לא בגדר סכנה. הפשיזם כבר כאן והוא יושב בשלטון”, הזהיר

המשפטן והחוקר ד”ר ראיף זריק הדגיש: “המתקפה המזעזעת של ה-7 באוקטובר באה על רקע של עשרות שנים של כיבוש ודיכוי, אבל אירועי רקע לא מסבירים ולא מצדיקים את המעשים שנעשים בעקבותיהם. מטרות נעלות ונשגבות כמו שחרור לאומי ועצמאות לא יכולות להצדיק כל דבר. לא כל האמצעים כשרים”.  “התפיסה של רבים מהפוליטיקאים בישראל שככל שיהרגו יותר אזרחים בעזה, תל אביב תהפוך למקום בטוח ושליו יותר היא מוטעית מן היסוד. אף אחד לא רוצה לחיות על בית קברות. פרופ’ גדי אלגזי הוסיף “הביטחון של היהודים לא יבנה על חורבות עזה, הוא לא יבנה על פליטות פלסטינים מעזה. חמאס שדיכא בכח הפגנות פוליטיות, שזרק את מתנגדיו מגגות, איננו ארגון שחרור לאומי. יש להתעקש על מאבק לשחרור ועל כבוד אנושי. לשחרור העם הפלסטיני מהכיבוש, ושחרור העם שלי מהחרפה הנמשכת של הכיבוש, הגזענות והקולוניאליזם”.

פרופ’  ניהאיה דאוד, יו”ר ראש ועדת המעקב לענייני בריאות בחברה הערבית סיפרה “לא עזרו פניותינו לשר הבריאות ולמנכ”ל משרדו ולגורמים שונים, בהם ההסתדרות הרפואית, בדרישה שמשרד הבריאות יפסיק את ההסתה והרדיפה הפוליטית אחר צוותים רפואיים ורופאים ערבים. רצף של השעיות, שימועים ופיטורים, על רקע פוליטי וגזעני, לא מתקרב לעצירה. מערכת הבריאות שמתגאה בהיותה מודל לדו קיום, צריכה לשאול עצמה היום האם זה דו קיום אמיתי המושתת על ערכים של מוסר ואתיקה, או שזה דו קיום של סוס ורוכבו”.

לדבריה “ערכי המוסר והאתיקה המקצועית של מקצועות הבריאות נשכחו מאחור בתקופה הזו. זה התיר לקבוצה קטנה של רופאים תחת הכותרת ‘רופאים למען חיילי צה”ל’ – לקרוא להשמדת בתי חולים בעזה, בהתעלמות גמורה מכך שיש חולים בבתי החולים הללו, אנשי רפואה, ואזרחים רבים אחרים. הקריאה הזו של רופאים להרס של מתקנים רפואיים זהו אירוע תקדימי לא רק בארץ אלא גם בעולם, זה מנוגד לשבועת הרופאים ולכל כללי האתיקה”.

ד”ר שרף חסאן, יו”ר ועדת המעקב לענייני חינוך בחברה הערבית ציין “ישנו כוח מאורגן שעובד בצורה שיטתית, שסימן את האוכלוסייה הערבית כאויב. בגלל ההלם של הכוחות שנאבקו על הדמוקרטיה ונגד ההפיכה המשטרית יחד איתנו עד לפני חודש, הכוח הזה מצליח להפוך מוסדות רבים למשרתי השלטון ובהם מוסדות אקדמיים וחינוכיים, רפואיים ומקצועיים”.  ועוד “בן גביר וסמוטריץ’ סימנו כבר בשבוע הראשון למלחמה את הסטודנטים הערבים כאויב וכיעד, אך הממסד האקדמי שיתף פעולה בחלקו עם המגמה הזו. את המגמה הזו חייבים לעצור. הרדיפה של הימין היא היום לא רק נגד הסטודנטים, ולא רק נגד המרצים, אלא גם נגד המוסדות האקדמיים שאינם מענישים אותם בחומרה גדולה מספיק. עלינו לצאת מהדיון כאן עם מחשבות על איך נאסוף כוח לעמוד מול כל אלה, להיאבק ביחד, יהודים וערבים”.

“הומאניות לא יכולה להיות סלקטיבית. הערכים ההומניים שלי לעולם לא יכולים להיות חצי הומאניים. אני לא מוכן להבין רצח של ילד. או את אמא שלו, או הסבתא שלו. אין שום סיבה בעולם שמצדיקה ירי בילדים, נשים, באזרחים. הדברים האלה צריכים להיאמר תמיד ועכשיו ביתר שאת”, הדגיש יו”ר סיעת חד”ש-תע”ל, ח”כ אחמד טיבי. “אין דבר שמצדיק את הזוועות האלה, לא עושק, לא כיבוש, גם לא עוול היסטורי. אסור להיכנע ולהפסיק להזכיר את גורל הילדים האכזר בעזה. לאלה ששואלים ‘למה אנחנו מזכירים את הילדים בעזה עכשיו’, ניכר שההומניות שלהם לא תקינה ולא שלמה”.

הוא סיפר על גל הפיטורים, המעצרים, ההרשעות, שהם שיחת היום בקרב האזרחים הערבים. “כולנו מקבלים את הפניות האלה בכמויות. בתחילה ברכה סיפר על מה שעושים לעיתונאים. איומי הרצח עלינו, הח”כים הערבים, לא דומים בכלל למה שהיה עלינו אי פעם, גם במלחמות עבר. מורה מכפר קרע כתבה ‘אין כח אלא בידי אלוהים’ וזומנה לשימוע לקראת פיטורים, ושם הסבירה – על מה אתם מדברים, אלה היו דברי אבל בגלל שדודתי נפטרה. הכריחו אותה להביא תעודת פטירה כדי לחזור ללמד. המשטרה שעוצרת ערבים על לייק או על פסוק מהקוראן, לא עוצרת את מי ששם את חברי הכנסת הערבים על מטרות בפוסטים ברשתות החברתיות”.

יו”ר חד”ש וראש מכון אמיל תומא, עיסאם מח’ול התייחס “לעומק ההכחדה של שכונות בעזה, עומק ההשמדה של אזרחים חפים מפשע באלפים הוא כעומק ההשמדה של המרחב הדמוקרטי בתוך ישראל, של זכויות האדם והאזרח, של הזכות לבטא עמדה, של הזכות למאבק ולהתחברות למאבק לשינוי המציאות האיומה שמציעים לנו. אנחנו, יהודים וערבים, הגרעין שנפגש היום, אנחנו נהיה הגרעין לפתרון שאינו דרך שיח המלחמה וההשמדה. הערב הזה הוא ערב של שבירת שתיקה של יהודים וערבים בנושאים האלה, ומטרתנו לצאת לפעולה נגד הניסיון להשתיק את המחאה נגד המלחמה הארורה הזו. מכאן נצא לחיפוש אופק של שלום ותקווה לשני העמים, לעומת מלכודת המוות שמציעה הממשלה וגורמי האופוזיציה שחברו אליה עבור שני העמים.

העיתונאית ענת סרגוסטי תקפה את החמאס ופועלו הרצחני. “אני לא חושבת שאפשר להמשיך לדבר על פתרונות ועל היום שאחרי ולהתעלם מהקיום של ארגון חמאס ומאחריותו על חלקו בטבח שהתחולל ב-7 באוקטובר ועל אחריותו על מה שקורה בתוך עזה. זהו ארגון דתי פונדמנטליסטי, שיחידת הזמן אליה הוא מתייחס, כמו המשיחיים אצלנו, הוא הנצח. ובנצח, האידיאולוגיה שלהם תשלוט על כל הארץ הזו. אני אישה חילונית שמאמינה בשוויון וחופש ביטוי, וערכים ליברלים שכולנו שותפים להם כאן, יהודים וערבים. אני לא רואה שום דבר משותף לי ולנו ולאידיאולוגיה של חמאס, שהוא גורם שמאוד משפיע בעזה וגם בגדה המערבית. הניתוח שלנו דורש מחשבה מחודשת”.

ד”ר חסן ג’בארין, מנהל עדאלה, אמר “הגעתי באיחור כי היום בערב היה דיון בעתירת חד”ש ומק”י בעניין שחשבנו בתחילה שיאמרו לגביו שאנחנו מגזימים, והוא בעצם הצבת השאלה האם יש איסור לקיים הפגנות ביישובים ערבים? זו שאלה משפטית קיצונית, אותה העלנו בעתירה בפני בג”ץ, ולהפתעתנו התקיים דיון של שעתיים בו נשמעו ברצינות העמדות לפיו אסור לערבים להפגין ביישוביהם.חד”ש יכולה להגיש בקשה לקבל רישיון בתל-אביב ותענה בחיוב – אך בנצרת, סכנין, דיר חנא – תקבל סירוב. למה? כי לערבים יש פוטנציאל הסתה. עברנו משיח של אפליה לשיח דיכוי. יש לשלול חירות מהערבים בגלל שהם ערבים”.

הוא הציע לקיים הפגנה משותפת של מרצים יהודים וערבים נגד דיכוי הסטודנטים הערבים. “יש לנו סטודנטים מצטיינים, דוקטורנטים, שהולכים להליכי השעיה בגלל משפט אחד. מתוך מאה המקרים בהם אנו מטפלים, רק ארבעה עברו קו אדום כלשהו שהיה קשור למתקפות חמאס, והם הפסיקו את לימודיהם”.

ח”כ עאידה תומא-סלימאן (חד”ש) הדגישה “היום שאחרי המלחמה מתהווה כעת, אם לא נפעל היום, אין לנו זכות לחשוב שנשפיע על היום שאחרי. אם לא נשמיע קול יותר ברור ויותר אמיץ – לא יהיה לנו מקום ביום שאחרי. כולם דיברו על מה שמשתולל במרחב הציבורי, אני רוצה להוסיף את מה שמתחולל בכנסת. יש לי חסינות פרלמנטרית, והיא אינה מגינה עלי מפני האלימות והפשיזם המשתולל. אך מעבר לכך, החקיקה שמתנהלת עכשיו היא זו שמעצבת את פני היום שאחרי. בין השאר אני מבקשת להפנות את המבט לחוק האוסר על קריאת כלי תקשורת המזוהים עם האויב, הצעת החוק לשלילת אזרחות, הענישה הכלכלית לכל מי שפותח את הפה, והבנקים כבר החלו לשלול זכויות כלכליות לאנשים שהושעו מעבודתם או הוענשו באקדמיה או נעצרו”.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/125125