המלחמה וכרסום זכויות האזרח: עורכי דין יהודים וערבים שותפים במאבק

על רקע כרסום המרחב הדמוקרטי בצילה של המלחמה בדרום והמשך ההפיכה המשטרית באמצעים אחרים, נפגשה קבוצה גדולה של עורכי דין יהודים וערבים (26.10) במטרה להתמודד עם אתגרי ההגנה על זכויות האדם והאזרח. עורכי הדין שלקחו חלק בהתכנסות פועלים בשורה ארוכה של תחומים: פלילים, זכויות עובדים, צדק סביבתי, הגנה על מהגרים ומבקשי מקלט, דיני משפחה, מקרקעין, זכויות אדם, חוקרים באקדמיה ועוד. הם פעילים בשתי רשימות שהתמודדו בבחירות האחרונות בלשכת עורכי הדין, בייחוד בסיעה שניצחה בהן – “תכלית ראויה”.

בדיון הועלו הצעות רבות. בין השאר הוצע ליצור קשר עם תנועת המשפטנים שהוקמה כדי להיאבק בהפיכה המשטרית, “הגלימות השחורות”, ולהסביר את הקשר בין ההפיכה להידרדרות שחלה מאז 7 באוקטובר, מועד ההתקפה הרצחנית של החמאס בעוטף עזה.

החמרת תנאיי הכליאה של אסירים פלסטינים

המשפטנית הוותיקה עו”ד לאה צמל הצביעה על כך, שההידרדרות באה לידי ביטוי גם במעצרים של אזרחים ערבים בדרכים. לדבריה, שוטרים בודקים את תוכן הטלפונים הניידים של הנוסעים והנהגים ללא אישור וללא צו. “אם מוצאים ברשתות החברתיות שלהם משהו שיכולים לפרש כהסתה, הם נעצרים במקום” – הדגישה צמל.

עוד ציינה צמל  את מחיקת כל הנהלים והזכויות בהליכים בבתי דין צבאיים, ואת הדרדור הניכר בתנאי הכליאה של האסירים הפלסטינים. “מניעת מפגש עם עורך דין הפכה נפוצה וממושכת יותר”, אמרה, והוסיפה ששני פלסטינים מתו בבתי כלא למרות שבעת מעצרם היו בריאים.

כמה ממשתתפי הישיבה התייחסו למעצרם של גולשים ערבים ברשתות החברתיות בגין “הזדהות עם ארגון טרור”  ועילות דומות. “קיים קושי להוכיח שמסרים אלה אכן מסיתים או אינם לגיטימיים. נוצר הרושם שמהמעצרים נעשו בחלקם על מנת למנוע השמעת עמדות שאינן קונצנזואליות או תואמות את עמדת השלטון. בעיה זו אינה רק של האזרחים הערבים. גם עורכי דין יהודים שעובדים במשרדים גדולים חוששים להביע את עמדותיהם פן יפוטרו”, נאמר בשיחה.

עו”ד מהא נקיב הדגישה: “אנו מתמודדים עם הסכנה של הנהגת משטר צבאי בישראל”. היא שיתפה את הנוכחים בסיפור אישי: משפחת בן זוגה, תושבי עזה שנהרגו בעת הפצצות  חיל אוויר ברצועה, הותקפה ברשתות החברתיות, כולל בידי אנשי הפרקליטות. בעקבות ריבוי המקרים של חקירות ומעצרים על רקע התבטאויות ברשתות החברתיות, הועלתה הצעה להתמקד בסיוע משפטי לאנשים שמושעים מעבודתם או שמגישים נגדם תלונות. כמו כן, הוצע להנגיש עבורם את הפרוצדורה, ליצור רשימת עורכי דין שיכולים לסייע במקרים שונים, ולתת מענה והגנה לכל עובד ואזרח המותקפים.

עו”ד נועה לוי, המתמחה בהגנה על זכויות אדם, הציעה “לפתוח קבוצה בה נאסוף סיפורי הסתה ורדיפה לצורך שימוש בפעולה ציבורית או להעברה לטיפול הלשכה”. בעקבות דבריה הוצע “לנסח בעצמנו את הגבולות בין מותר ואסור בביטוי ולהציע אותם ללשכה, כהנחיה כללית לעורכי דין על מנת שיימנעו מהגשת תלונות שווא”. אחרים סברו כי “אין לנסח הצעת כללית ללשכה למה מותר ומה אסור. מכיוון שקיים החשש שבסופו של דבר יוחלט דבר מה שלא ניתן יהיה להסכים עמו”.

 לגייס את הלשכה למערכה

משתתפי הפגישה הדגישו את הצורך בפעולה משותפת יהודית-ערבית שיעדה: הקהל הרחב, המשפטנים ולשכת עורכי הדין. סגן ראש עיריית טירה, עו”ד סאמח עיראקי, הפציר: “חייבים לפרסם גילוי דעת ולפתוח בפעולה ציבורית משותפת המשלבת התנגדות למלחמה ולביטול הדמוקרטיה”.

כן הועלתה ההצעה שהלשכה תפרסם הצהרה לפיה היא ביתם של כלל עורכי הדין היהודים והערבים ואין בה מקום להסתה ולגזענות. על כך הגיב אחד המשתתפים: “יש לדבר ישירות נגד המלחמה כי לנו יש את היכולת לקשר בין פגיעה בזכויות האזרח ובדמוקרטיה לבין המשך ההפיכה המשטרית והמלחמה בדרום”.

בעקבות הדיון, הציעה אחת המשתתפות להקים שתי קבוצות: האחת תעסוק בעניינים הפנים-מקצועיים והאחרת – בפעילות ציבורית-פוליטית. “יש לבקש מהלשכה הבהרות קונקרטיות לגבי חשיבות חופש הביטוי תוך הדגשת חופש הביטוי של עורכי דין ערבים”, הדגישה.

בתום הישיבה סוכם לפתוח קבוצת וואטסאפ ייעודית שתעסוק בליווי משפטי של מקרי רדיפה או הסתה, לסיוע לנילונים ולמפוטרים. עוד סוכם לנסח הצעה לגילוי דעת להפצה ציבורית נרחבת, שבמרכזה – התרעה על הדרדרות משטר זכויות האדם והאזרח, הדמוקרטיה והיחסים בין יהודים והערבים בעקבות המלחמה.

כן יישלח מכתב ללשכה מנציגי שתי הסיעות שלקחו חלק בהתכנסות ומפורום עורכי דין יהודים וערבים בדרישה להקפאת הליכים נגד אזרחים, לביטול כללי של מצב החירום, לשלילת הסתה ולדאגה לעתיד השותפות בין יהודים וערבים.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/124917