ח”כ עטאונה: 150 אלף תושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב ללא מיגון וללא הגנה

ל-150 אלף אזרחים, תושבי הכפרים הלא מוכרים ערבים-בדואים בנגב, אין מיגון ואין הגנה בפני טילים. כך חשף ביום שלישי ח”כ יוסף עטאונה (חד”ש) בדיון שנערך בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת שעסק במיגון העורף בפני טילים. יצוין שתושבי הכפרים בפזורה הבדואית שילמו מחיר יקר בגלל היעדר מיגון. בבוקר ההתקפה הרצחנית של החמאס, ב-7 באוקטובר, נהרגו 10 תושבים בבתיהם מירי טילים, שישה מהם ילדים. שבעה ערבים-בדואים נוספים נהרגו מאש אנשי החמאס.

ח”כ עטאונה הדגיש בדיון את מחדל המדינה במיגון הכפרים בנגב: “בכפרים הלא מוכרים יש לא מעט תושבים שנהרגו. אלה ילדים ונשים שנפגעו מנפילת טילים ורסיסים. באה המדינה היום ומציעים מסלולי הקלה של מיגון. זה נחמד, אבל לא יעזור לכפרים הלא מוכרים בנגב, וגם לא לאלה המוכרים”. “לשר הפנים יש סמכות להצבת מיגוניות. מדובר ב-150 אלף איש. אני מציע שהתיקון שמקדם מטה התכנון הלאומי יכלול גם את הישובים הלא מוכרים ויאפשר להם לבנות ממ”דים ללא היתר”, ביקש.

מהנדס העיר דימונה ומנכ”ל איגוד מהנדסי הערים והאדריכלים, אדריכל גיא דוננפלד התייחס בדיון על הצורך בתכנון מסודר, גם בעתות חירום: “אנחנו מרגישים שיש בליץ חקיקה בלי שמקשיבים לנו. כל הרשויות נכנסו מתחת לאלונקה באירוע הזה של הלחימה, אבל צריך לעשות חקיקה ולתקן תקנות בשום שכל. יש לחשוב על ההשלכות של הדברים לאורך זמן. ממ”דים הם מבנים קשיחים שיש להם נוכחות לשנים. אם אתה בא ומקים ממ”ד ללא היתר, בלי תיאום תוכנית קיימת, זה מייצר תקלות קשות וחייבים בקרה מרחבית”.

הוא גם התייחס ליישובים הרבים שנפגעו במהלך המלחמה והדגיש “אם בונים מחדש צריך לבנות טוב יותר. אנחנו רוצים שישמעו מהשטח את הצרכים ושיעבדו יד ביד עם הרשויות המקומיות. הרעיון של אכלוס ללא תעודת גמר הוא פוטנציאל לבעיה – בלי חשמל, נגישות ופיתוח. מי שישלם את המחיר על ההתנהלות החפוזה זה הרשויות”.

עמותת במקום – מתכננים לצדק תכנוני, מסרה כי  “רוב האוכלוסייה הבדואית, בין אם מתגוררת בעיירות ובכפרים מוכרים ובין אם בכפרים לא מוכרים, איננה ממוגנת. אין מקלטים, אין מרחבים מוגנים דירתיים ולרוב גם אין מרחבים מוגנים ציבוריים. ישובים רבים פזורים בצפון הנגב, במעגל השני של עוטף עזה וסמוך למטרות אסטרטגיות (שדות תעופה, בסיסי צבא ועוד), ולפיכך חשופים לסכנה. הנושא עלה בכל סבבי האלימות בעשורים האחרונים, אך תמיד נזנח ונשכח עד לסבב הבא”.

“זיהינו כ-25 יישובים הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להתקפות טילים. המיפוי מספק בסיס עובדתי לגיוס מימון חירום למיגוניות ומקלטים ניידים. המקלטים עצמם נרכשים וממוקמים כך שהם משרתים בצורה הטובה ביותר את הקהילות. לצורך כך פיתחנו גם אפליקציה עבור תושבי הנגב שבאמצעותה יכולים לבקש מקלט נייד – האפליקציה בערבית ובעברית”, הדגישו.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/124729