קולות המחאה נגד ההפיכה המשטרית: המאבק בפשיזם ולחברה אחרת
כעובדת סוציאלית וכיו"ר איגוד, אני חרדה מהיום בו לא יהיו בתי דין לעבודה בלתי תלויים שיגנו על העובדים
זה השבוע ה-26 למחאה ואנחנו ממשיכים בכל הכוח בכל הארץ. אפתח בסיפור קטן על אילנה, אבי ושלושת ילדיהם. אבי – נכה מוכר בביטוח הלאומי, ואילנה – עובדת כסייעת בפעוטון. יחד עם 6,000 משפחות נוספות, נתבשרה המשפחה כי מעתה לא יהיו זכאים לעזרה שקיבלו מהמיזם לביטחון תזונתי של משרד הרווחה. מדובר ב-22 מיליון שקל שנדרשים כדי שאילנה, אבי וילדיהם ושאר 5,999 המשפחות לא יגיעו לרעב.
ממשלת ישראל לא מצאה לנכון לטפל בסוגיה כי החיים של אבי, אילנה ושלושת ילדיהם לא מעניינים אותם. יתר-על-כן, גם החיים שלנו ושל הילדים שלנו לא מעניינים אותה. אתם יודעים מה כן מעניין את השרים? לצבור עוד כוח ולחרב את הדמוקרטיה באמצעות החלשת כל שומרי הסף ובראשם – מערכת המשפט!
אני חוזרת לאילנה, שעובדת כסייעת. בימים אלה דנים משרד האוצר וההסתדרות בשיפור בשכר הסייעות. אני מבטיחה לכם, כי אילולא היו בישראל ארגוני עובדים – לא הסייעות, לא העובדות הסוציאליות, לא המורות, לא האחים והאחיות לא היו מקבלים אף פעם העלאות שכר ואף אחד לא היה שומר על זכויותיהם.
כעובדת סוציאלית וכיו”ר איגוד, אני חרדה מהיום בו לא יהיו בתי דין לעבודה בלתי תלויים שיגנו על העובדים. אני חרדה מהיום, בו מול מגפי השלטון הדורסניים לא תהיה כתובת שתגן על האוכלוסיות הפגיעות ביותר .
רק לפני מספר חודשים פסק בג”צ שאסור לנתק מחשמל את מי שלא מסוגל לשלם את החשבון. בג”צ קבע שחשמל הוא לא מותרות ונעמד לצד 300 אלף משפחות קשות יום. קו ישיר עובר בין הניסיון להשתלט על מערכת המשפט לבין הריסוק המתמשך לאורך שנים של המערכות הציבוריות.
אין לשכוח שבשלושת העשורים האחרונים הפריטו הממשלות את שירותי הרווחה לכל המוזיל במחיר ושיקולי רווח החליפו שיקולי רווחה! הוסטלים לבני נוער בסיכון, מסגרות לבעלי מוגבלויות ולאחרונה גם תוכנית לטיפול בגברים אלימים – נמסרים באין מפריע להפעלתן של חברות הנסחרות בבורסה.
מדינת ישראל הזניחה, ייבשה, צמצמה והפקירה את כלל המערכות הציבוריות: הרווחה, החינוך, הבריאות, התחבורה הציבורית והשיכון. התפרקנו מערכי הערבות ההדדית והסולידריות החברתית והשארנו בצד הדרך את מי שחלש, עני או חלק ממיעוט.
חברים וחברות, על קרקע כזו קל להצמיח פשיזם ודיקטטורה. לכן מוטלת על כולנו האחריות לתיקון כולל. ניאבק בהפיכה המשטרית ובצד זה ניבנה עתיד אחר. נתרגם את התסכול לבניית כוח פוליטי ואת הזעם – לבניית חוזה מחודש לחברה הישראלית. כל עוד אנחנו מוחות ומוחים יש תקווה. אני מאמינה בכוחנו המשותף לחולל שינוי!
ענבל חרמוני היא יו”ר איגוד העובדים הסוציאליים, מתוך דברים שאמרה בעצרת נגד ההפיכה המשטרית בבאר שבע, 1.7
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il
