כל כתבי מהדי עמל מקוונים: המנהיג הקומוניסטי הלבנוני שנרצח ב-1987 וכונה ‘גרמשי הערבי’

ב-18 במאי 1987 נרצח אחד מראשי המפלגה הקומוניסטית הלבנונית, חסאן עבדאללה חמדאן, הידוע בכינויו “מהדי עמל” (על שם ג’בל עמל, בדרום לבנון), ברחוב מרכזי של ביירות. שני גברים קראו בשמו בעת שהלך ברחוב אלג’יריה בבירת לבנון, חמדאן הסתובב לקראתם ונורה. חמדאן נפצע באורח קשה מאוד ונפטר מאוחר יותר בבית החולים של האוניברסיטה האמריקאית בביירות. בן 51 היה במותו. על “פסק דין מוות” שהוטל עליו נודע לחמדאן מקריאת עיתון החיזבאללה שפרסם ב-18 בפברואר באותה שנה.

יממה לפניכן, חמדאן השתתף בהלווייתו של הפילוסוף המרקסיסטי חוסיין מורוא, מפעיליה המרכזיים של המפלגה הקומוניסטית. מורוא נרצח אף הוא בידי מתנקשים. בהלוויית חברו נשא הספד בו כינה את רוצחיו “חשוכים”. עשרות פעילים קומוניסטית נרצחו באותן השנים ברחבי לבנון, אך רוצחיהם לא הועמדו לדין.

מאלג’יר למלחמת האזרחים בלבנון

חמדאן היה מרצה לפילוסופיה באוניברסיטה הלבנונית בביירות ומראשי איחוד הסופרים הלבנונים. הוא נולד למשפחה שיעית בכפר חרוף בדרום לבנון בשנת 1936 וגדל בביירות. לאחר הלימודים האוניברסיטאיים בביירות נסע לצרפת שם סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ליון.

ב-1960 הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית הלבנונית. עם סיום לימודי התואר השלישי בצרפת ב-1963 היגר לאלג’יריה שם לקח חלק במאמצים לבניית המדינה העצמאית, בתום מלחמת עצמאות העקובה מדם מ-130 שנות כיבוש קולוניאליסטי צרפתי. באוניברסיטה שבבירה אלג’יר הוא לימד צרפתית, סוציולוגיה ואת תורתו של המהפכן פרנץ פאנון, מפעילי “החזית לשחרור לאומי האלג’יראית”.

ב-1976, עם פרוץ מלחמת האזרחים בלבנון שב למולדתו והחל ללמד במכון למדעי החברה באוניברסיטה הלבנונית. תחת השם “מהדי עמל” הוא פרסם רשימות בעיתון הקומוניסטי “אל-טריק”. רשימותיו בלטו בשל ניתוחיו המרקסיסטיים של המציאות הלבנונית והכלל-ערבית ואף כונה “גראמשי הערבי”. בין היתר פרסם ביקורת על ספרו של החוקר האמריקאי-פלסטיני פרופ’ אדוארד סעיד “אוריינטליזם” שפורסם בארה”ב בשנת 1978 וכעבור מספר שנים ראה אור תרגומו לעברית בהוצאת “עם עובד”.

חמדאן עסק בספריו בסיבות למלחמת האזרחים הלבנונית, ניתוח של הבורגנות הלבנונית והערבית, ביקורת על האסלאם הפוליטי ועוד. כמו כן, פרסם שני ספרי שירה. אך הוא לא הסתפק רק בהוראה ובכתיבה עיתונאית ותיאורטית. חמדאן עסק רבות בהפצת המרקסיזם בפריפריה הלבנונית, בייחוד בדרום המדינה בה לאוכלוסייה הכפרית משקל רב. בטרם נרצח, הוא נבחר לחבר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית בוועידה החמישית של המפלגה ב-1987. במותו הוא הותיר אחריו אלמנה, אוולין ברון, ושלושה ילדים: כרים, יסמין ורידא.

מעתה ספריו נגישים לכול

בין הספרים הרבים שפרסם חמדאן: “מבוא תיאורטי על השפעות הסוציאליזם בתנועה לשחרור לאומי” (1973), “שקיעת התרבות הערבית או שקיעת הבורגנות הערבית?” (1975), “על הסיבות למלחמת האזרחים בלבנון” (1979), “המאבק הפלסטיני באידיאולוגיה של הבורגנות הלבנונית” (1980), “ביקורת המדינה הדתית-עדתית” (1986). לאחר מותו פורסמו עוד שני ספרים פרי-עטו: “ביקורת חשיבת היום-יום במלחמת האזרחים הלבנונית” (1988) ו”התיקוף בהיסטוריה” (2001). כולם פורסמו בערבית, אך לפני שנתיים פורסמה אסופה ממאמריו באנגלית בהוצאת בריל: “המרקסיזם הערבי והשחרור הלאומי”.

פרט לספר באנגלית, עד עתה היה קשה עד מאוד למצוא את ספריו של חמדאן, שחלקם אזלו ואחרים נגנזו. אך לאחר מספר שנים של עבודה ניתן מעכשיו לעיין בספרים והמאמרים של מהדי עמל באתר המכון הבינלאומי להיסטוריה חברתית של אמסטרדם, אחד המוסדות המובילים בעולם בתחום. רוב הכתבים בערבית ומיעוטם בצרפתית. עוד פורסמו בארכיון המקוון שיריו של חמדאן, צילומים וטיוטות של ספרים ומאמרים. כמו כן, ניתן למצוא בארכיון: צילומי הדרכונים בהם עשה שימוש, תעודות שונות, אוסף קטעי עיתונות שפורסמו לאחר הרצחו ומכתבים. מעניינים במיוחד הטיוטות לספריו ולמאמרים שפרסם, והשיעורים שלימד באוניברסיטאות אלג’יר וביירות. כמו כן, מסמכי היסוד של מרכז התרבות מהדי עמל שהוקם בביירות.

לינק לאוסף המקוון:

https://search.iisg.amsterdam/Record/ARCH04869