ארגוני עובדי התקשורת מתנגדים בחריפות לחוק האנטי-דמוקרטי של השר קרעי

כל הארגונים המאגדים את עובדי התקשורת הביעו בשבוע שעבר התנגדות חריפה לחוק התקשורת החדש שמציע שר התקשורת שלמה קרעי. ארגון העיתונאים והעיתונאיות, המאגד תחתיו כ-3,000 עיתונאים, פרסם נייר עמדה היוצא נגד החוק וקובע שהוא פסול ואנטי דמוקרטי. אקט, ארגון עובדי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה, התריע מפני פגיעה בתקצוב ובהשקעה בהפקות מקור ישראליות.

חוק התקשורת מסדיר את הפיקוח על הטלוויזיה המסחרית, ובין השאר על שידורי החדשות והאקטואליה. נגד החוק יצאה חזית רחבה במיוחד של ארגונים, שהתייחסו להיבטים שונים בו. “תזכיר החוק פוגע בזכות לעיתונות חופשית ועצמאית שהיא זכות חוקתית הנובעת מחופש הביטוי ונחשבת חלק מאושיות הדמוקרטיה”, כתבו מנכ”ל הארגון אלי גרשנקוין והיו”ר נורית קנטי, והוסיפו: “התערבות שלטונית בגופי התקשורת מהווה למעשה הכפפה אסורה של התקשורת, שאמורה להיות עצמאית, למאוויים של השלטון”.

השניים מזכירים כי החוק מגיע אחרי “ניסיונות קודמים לפגוע במעמד העיתונות והתקשורת”, בין השאר באמצעות שימוש בחוק ההסדרים. בארגון העיתונאים והעיתונאיות מאוגדים עיתונאים מתאגיד השידור, חדשות 13, ערוץ הכנסת ואמצעי תקשורת נוספים העתידים להיות מושפעים באופן ישיר מהחוק.

“ליבת החקיקה היא ברצון לפתוח את השוק לתחרות ולהוריד חסמי רגולציה”, כותבים בארגון העיתונאים והעיתונאיות. “אולם, בפועל מתזכיר החוק המוצע עולה שינוי דרמטי של פני התקשורת בישראל תוך איום ממשי על חופש העיתונות ועל עצמאות כלי התקשורת, פגיעה באיתנות הכלכלית של חברות החדשות וכן ניסיון פסול נוסף להוביל לפגיעה בשידור הציבורי”. כל המגיבים לחוק, כולל ארגון העיתונאים והעיתונאיות, מדגישים את הבעייתיות האדירה שבהקמת רגולטור חדש, “הרשות לתקשורת משודרת”. הרשות עתידה להחליף את הרגולטורים הקיימים אבל תהיה תחת שליטה פוליטית מובהקת. נקודה שנייה המודגשת בידי הארגון היא הפגיעה בתאגיד השידור הציבורי ובערוץ הכנסת באמצעות חיובם למסור את תכניהם ללא תמורה לכל דורש. “התוצאה של תזכיר החוק המוצע היא פגיעה משמעותית בהכנסות התאגיד, שתוביל גם לפגיעה בביטחון התעסוקתי של העובדים ובאיתנות השידור הציבורי”.

בנייר עמדה ששלח למשרדי התקשורת והמשפטים, הצביע איגוד אקט על כך שהתזכיר מאפשר הורדה גורפת של שיעור ההשקעה מטעם הגורמים הגדולים והמפוקחים ביצירה מקורית ישראלית. כך למשל, בעוד שהערוצים הישראליים נדרשים כיום להשקיע ביצירות מקור 15% מהכנסתם מאספקת תכנים בהפקות מקומיות – לפי התזכיר יידרשו בעתיד להשקעה של 6-12% בלבד (בהתאם לגודל). ספקי התוכן הגדולים והבינוניים נדרשים כיום להשקיע בהפקות מקומיות לפחות 8% מהכנסתם מאספקת תכנים בהפקות מקומיות ואילו על פי התזכיר יידרשו להשקעה של 2-4% בלבד.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/118397