הפגנות ברחבי הארץ: מדריכי השיקום נאבקים על זכויותיהם ולמען המטופלים ומשפחותיהם

המדריכות והמדריכים במשרדי הבריאות והרווחה הפגינו אמש (רביעי) בארבע ערים שונות בשיתוף משפחות של ילדים ומבוגרים בעלי מוגבלויות. ההפגנות נערכו ברחבת המוזיאון בתל-אביב, במרכז חורב בחיפה ומול עיריות באר שבע ואשדוד. “אנו אלה שעושים את עבודת השיקום בשטח, אלה שנמצאים במגע הישיר עם מקבלי השירות, 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה. הצטרפו אלינו ויחד נבנה מערך שיקום מכבד, מקצועי ויציב עבור מקבלי השירות” – מסר איגוד מדריכות ומדריכי השיקום. המפגינים דרשו להכין תוכנית חירום להתמודדות עם עזיבת מדריכים, להכרה ממוסדת במקצוע ולהרחבת מערך הקורסים וההכשרות שעל מדריכי השיקום לעבור.

מדריכי שיקום ובריאות הנפש מפגינים בשבועות האחרונים מול משרד הרווחה והביטחון החברתי ברחוב קפלן (צומת עזריאלי) בתל-אביב. מאיגוד מדריכות ומדריכי השיקום נמסר שדרישות המחאה הן: העלאת שכרם והטבת זכויותיהם של המדריכים והצוותים המטפלים בהוסטלים לחסרי ישע בישראל. “כשמדריכים מקבלים שכר רעב ומקבלי שירות נפגעים, אין לנו הזכות לעצור לרגע. המאבק שלנו לא יכול לחכות ואנחנו לא עוצרים. הימים אולי מטורפים וקשה לגרום לכולם לשים לב למאבק שלנו, אבל גם בשבוע הבא, בכל הכח, מוחים, מחתימים, מאגדים וממשיכים”, הדגישו.

דורשים הכרה מקצועית

באיגוד מדריכי השיקום התאגדו כ-2,000 אנשים מרחבי הארץ המגיעים מענפים שונים ומכלל מסגרות בריאות הנפש והרווחה. “אנו רוצים להפוך את ענף מדריכי השיקום למקצוע לכל דבר עם תנאי עבודה ושכר מכובדים ומשמעותיים, לתועלת מקבלי השירות, הזקוקים לעובדים קבועים ומסורים בתהליך על-פי חוק שיקום נכי נפש בקהילה משנת 2000”, נמסר עוד.

הדרישות המידיות של האיגוד הן: “הכרה בנו כתחום מקצועי, תנאים סוציאליים בתנאי המכרז; סף חובה לעבור קורס הדרכה שיקומית במימון המעביד כתנאי לתעסוקה בתחום”. בנוסף, דורשים באיגוד  שכר התחלתי של 8,500 שקל על פי המלצות של משרדי הבריאות, בצד הרווחה וסולם שכר המביא בחשבון את הוותק המקצועי, לימודים אקדמיים והשתתפות בהשתלמויות מקצועיות.

לקראת ההפגנות נפגשו פעילי פורום העובדים של חד”ש ת”א עם ערן, בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה הפתוחה, העומד בראש צוות של מדריכים שיקום העובדים בעמותת אקי”ם בטבריה. העמותה מטפלת בבעלי מוגבלויות שכליות והתפתחויות ובמשפחותיהם. ערן הסביר שבשלוש השנים האחרונות מתנהל מאבק להכרה במקצוע, למיסוד העיסוק, לשיפור תנאי העבודה והשכר ולהענקת הכשרה מתאימה – בין השאר להתמודדות עם פרצי אלימות העלולים לסכן המדריכים.

תנאי שכר ירודים וגל עזיבה

על פי הערכות של האיגוד, מדריכי שיקום המועסקים בידי עמותות, משרד הרווחה ומשרד הבריאות משתכרים סביב שכר המינימום שעודכן באפריל האחרון: 30.61 שקל לשעת עבודה, ללא כל תנאים וזכויות.    עקב כך, קיים מחסור בכוח אדם ונרשם גל עזיבה גדול. כעת חסרים בין 1,500 ל-3,000 עובדים. מדריכי שיקום רבים מגיעים מרקע או מהיכרות ראשונית עם עולם בריאות הנפש או הרווחה. לפעמים הם או קרוביהם נמנו עם המטופלים בידי מערכות הרווחה והבריאות. ערן סיפר כי אחיו ואחיינו מתמודדים עם מוגבלות שכלית.

בדומה למקצועות טיפוליים נוספים, רוב המועסקים בהדרכה הן נשים שסובלות מתנאים ומשכר נמוכים. חושב להזכיר שרוב המסגרות מופרטות והן פועלות בפיזור גיאוגרפי המקשה על התארגנות באיגוד. ערן הדגיש כי “העבודה הנעשית בידי מדריכי השיקום איננה מגיעה למהדורות החדשות בתקשורת הממסדית או לכותרות בעיתונים והיא נותרת בצללים. לכן רבים טרם נחשפו למדריכי השיקום ולמאבקם”. בעולם, הוסיף ערן, מדריכי השיקום מוכרים “כעוזרים של עובדים סוציאליים”. הגדרת תפקיד זו, מדויקת יותר לטיב העבודה ועשויה לשפוך אור על ההכשרה הנדרשת למדריכים. “ההפקרות וההזנחה של אלפי חוסים, של משפחות החוסים ושל מדריכי השיקום היא הוספת חטא על פשע. לעובדים ולמטופלים מגיעים שכר ותנאים ראויים, הכרה מקצועית וטיפול הולם”, הדגיש ערן.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/123444