קולות המחאה נגד ההפיכה המשטרית: תקווה לדמוקרטיה ולשוויון

שמי גדיר האני, נולדתי וגדלתי קרוב מאוד לכאן, בעכו, למשפחה בת העם הפלסטיני. המציאות של הנכבה ב-1948 הייתה מציאות של גירוש ולא עמדו אופציות רבות בפני האנשים. סבא שלי בחר להיאחז בעירו ולהישאר בביתו, כמעט לבדו.

חונכתי לאהבת האדם, לכבוד ולאמון באדם. גדלתי בעיר משותפת והשכנים היהודים חיו סביבי. האמנתי שההיכרות בינינו חשובה. היא הייתה מרגשת ובזכותה למדתי המון, לא רק על העם היהודי אלא גם על מפגש עם האחר.

לפני 25 שבועות בחרתי להיות שותפה בכל דרך אפשרית במאבק לשמירה על הדמוקרטיה, כי קו ישיר מחבר בין גדיר הנערה מעכו לבין המאבק בהפיכה המשטרית המאיים על כולנו.

ממשלת ישראל, שנבחרה בבחירות דמוקרטיות, פועלת מיום הקמתה בדרכים לא דמוקרטיות. דמוקרטיה היא שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ולא ניסיון של ממשלה להשתלט על מערכת המשפט. דמוקרטיה היא מחויבות לשמירה על חיי האזרחים ולא הפקרה שלהם לקליעים של העבריינים והפושעים.  דמוקרטיה היא אכיפה שווה, מאמץ להקנות ביטחון מלא ללא הבדל לאום, דת או מגדר.

דמוקרטיה היא משטרה שלא ממהרת להשתמש באלימות כאשר העומד מולה הוא ערבי, “סמולן” או מתנגד משטר, ולא משטרה שמעלימה עין כאשר העומד מולה הוא מתנחל אלים. דמוקרטיה היא הבחירה לנסות להושיט יד לגורמים מתונים בקרב העם הפלסטיני כדי למנוע עוד שפיכות דמים.

אנחנו נמצאים בתקופה קשה מאוד לכל מי שמאמין בשלום, לכל מי שמאמין בחיים של שכנות טובה בין העמים. המצב סביבנו מתדרדר והביטחון האישי רק נשחק ונשחק. האלימות בכביש, בבית הספר, או ברחוב, ומתפשטת כמו מגיפה. והממשלה הנוראה הזו, במקום להשקיע בחינוך, בתקווה, במניעת הפשיעה בדרכים חיוביות, עסוקה בדבר אחד; לקיחת כוח בלתי מוגבל לעצמה, סכסוך בין אזרחים, בהשוואתנו, היוצאים מדי שבוע להפגנות – בגשם, בחום, חשופים לאיומים ואלימות – למאות הפורעים היהודים הפורעים בחפים מפשע, כפי שהתחולל רק לאחרונה בגדה. ב-ו- ש- ה!

הפיגוע הנורא בהתנחלות עלי, בו נרצחו ארבעה בני אדם, הוא פשע אכזרי הראוי לכל גינוי. אין זו דרכו של האסלאם, ואין זו דרכו של בן אנוש! בני אנוש אינם מציתים בתים בהם יושבים משפחות וילדים; בני אנוש אינם מציתים שדות חקלאיים של חפים מפשע. אלימות המתנחלים מתסיסה ומדרדרת עוד צעירים פלסטינים להיסחף למעגל האלימות. זה מה שרוצה הממשלה הנוראה?

אבל יש גם תקווה, מי היה מאמין שבזכות המאבק החשוב ביותר למען הדמוקרטיה, ייווצרו שיתופי פעולה רבים, יוזמות מדהימות לקידום גשרים של שלום. נכון, זה אולי מעט, זה אולי מאוחר מדי, אבל אנו חייבים לעשות הכל ולהמשיך לקרוא יחד: דמוקרטיה ושוויון!

גדיר האני

מתוך דבריה בהפגנה בעתלית נגד ההפיכה המשטרית במוצ”ש, 24 ביוני