נחשף בכנסת: מחצית מתקציבי תוכנית החומש לחברה הערבית לא נוצלו — וכעת עומדים בפני קיצוץ

תקציבי תוכנית החומש לקידום החברה הערבית, על פי החלטת הממשלה 550, לא נוצלו ואף עומדים בפני קיצוץ, כך עולה מדיון שנערך ביום שלישי האחרון בוועדת הצעירים של הכנסת. במסמך שהכין מרכז המידע והמחקר של הכנסת נכתב כי נכון לסוף 2024 הוקצו כ־13.1 מיליארד שקל, כמחצית מתקציב החומש שבמעקב החשב הכללי באוצר, שהסתכם ב־24.5 מיליארד שקל. תקציב זה שונה מהסכום שדווח בעבר על ידי הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, ושניהם שונים מהתקציב שנקבע בהחלטות הממשלה לקידום החברה הערבית.

מתוך ההקצאות נרשמו התחייבויות בסך כ־9.9 מיליארד שקל, כ־41% מהתקציב המקורי. מההתחייבויות שולמו בפועל כ־4.9 מיליארד שקל — כ־20% מהתקציב המקורי וכמחצית מההתחייבויות. משמעות נתונים אלו היא כי בתום שלוש שנות יישום, מחצית מתקציב החומש טרם הוקצה. היקף ההקצאות השנתי מצביע על ירידה של כ־30% בהיקף ההקצאות בין השנה הראשונה לשלישית. במרכז המידע והמחקר של הכנסת הדגישו כי הנתונים חלקיים בהחלט, כיוון שלמרות שהפנייה אל הגופים הממשלתיים נעשתה לפני כחצי שנה, עד מועד פרסום המסמך לא התקבל מענה מהרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים או מהמשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, שאליו היא כפופה.

ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ אחמד טיבי (חד"ש־תע"ל), הוסיף כי כוונת ממשלת הימין להסיט כ־1.5 מיליארד שקל מתוכנית החומש לחברה הערבית לטובת מנגנוני אכיפה היא "פגיעה ישירה במענים האזרחיים, מייצרת באופן ישיר חוסר מעש ודוחפת צעירים לזרועות הפשיעה. במקום קיצוצים יש להשקיע עוד עשרות מיליארדים בחברה הערבית – לרבות הצעירים – כיוון ששיעורם של חסרי המעש בקרבם גדול משיעורם של אלו בחברה היהודית. הסטת התקציבים החברתיים והאזרחיים למטרת אכיפה במשרד לביטחון לאומי היא השקפת עולם נחשלת ושלילית. יש להשקיע באופן חיובי ולא באכיפה פוטנציאלית, שבמשרד הזה הוכחה ככישלון מוחלט".

מנכ"ל אג'יק – מכון הנגב, ד"ר אילן עמית, המליץ לפעול לעיגון תקציבים ייעודיים לפיתוח צעירים בחברה הערבית במסגרת בסיס התקציב, ולא להסתמך באופן בלעדי על תוכניות חומש והחלטות ממשלה זמניות. מהלך זה יאפשר רציפות, יציבות ותוכניות רב־שנתיות. נציג ארגון "אזרחים למען הסביבה" וארגון "אדם טבע ודין", עו"ד חליל ח'ורי, הוסיף כי לפני כשלושה חודשים הוצע להסיט 1.4 מיליארד שקל מהתקציב הייעודי, לרבות תקציבים המיועדים לתחום הסביבה בסך של כ־30 מיליון שקל, למשטרה. "התקציבים המקוריים נועדו לתת מענה למצב הסביבתי הירוד ברשויות הערביות, הסובלות מליקויים חמורים בתפקוד השוטף של מערך פינוי הפסולת ומהיעדר תשתיות פינוי פסולת. לקיצוצים המוצעים יהיו השלכות הרסניות על תפקוד הרשויות המקומיות, ופגיעה אנושה ביכולת הרשויות לתת שירותים בסיסיים, ובמיוחד בפינוי פסולת, מה שיגרום בהכרח להחמרת הזיהום, שריפות הפסולת ואתרי הפסולת הפיראטיים, ולגרימת נזק בלתי הפיך לסביבה ולבריאות הציבור", הסביר.

מנכ"לית ארגון איתך־מעכי – משפטניות למען צדק חברתי, עו"ד אלה אלון, הדגישה כי "החלטת הממשלה מספר 550, שהתקבלה באוקטובר 2021, היוותה הכרה רשמית באפליה המערכתית ובתת־התקצוב המובנה של החברה הערבית. אלא שמטרתה המוצהרת – צמצום פערים – מבוטלת כעת במחי יד במסגרת מהלך דורסני וחסר תקדים: הצעה המבקשת לרוקן כ־1.5 מיליארד שקל מתקציבי הרווחה, החינוך, התעסוקה והתשתיות האזרחיים לטובת מנגנוני שיטור ומעקב. מהלך זה אינו מנותק, אלא מהווה עליית מדרגה דרמטית של כרסומים והסטות חוזרות ונשנות, ובראשם הקיצוץ הדרקוני של 15% מהחלטה 1274 בתחילת 2024, שנכפה בחסות המלחמה".

עו"ד דוד בבלי, יועץ השר לביטחון לאומי, הודה "בבעיות ביישום תוכנית האכיפה הייעודית 549, שהביצוע שלה הוא 21% בלבד". ח"כ טיבי השיב לו כי "בקדנציה הקודמת הוצעו מנגנונים לפיקוח, והממשלה הנוכחית לא יישמה אותם. בנוסף, גם במשרד הביטחון ארגוני פשיעה השתלטו על מכרזים, והממשלה לא חשבה עקב כך להקפיא את תקציבי המשרד או לייבש את הצבא. הדבר מעיד על איפה ואיפה ופגיעה מודעת בחברה הערבית – במיוחד זו הצעירה". ח"כ עופר כסיף (חד"ש־תע"ל) תקף את המדיניות: "זו גזענות פתולוגית, שנאה צרופה לציבור הערבי. למעלה מ־40% מהצעירים הערבים בגילי 18 עד 24 חיים מתחת לקו העוני, בהשוואה לכ־15% בקרב הצעירים היהודים". יו"ר הוועדה, נעמה לזימי (העבודה), העלתה שאלות משפטיות חמורות לגבי חוקיות הקיצוץ. לדבריה, ההחלטה החדשה על קיצוץ מתוכנית 550 התקבלה על ידי דרורית שטיינמץ, "שהיא חלק ממי שנמצאות בחקירה בפרשת השרה גולן. השאלה היא האם זה היה בסמכות או לא בסמכות".

יצוין שהיחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 הודיעה אתמול על סיום חקירת "פרשת הכספים", שבה השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, מאי גולן, חשודה בקבלת שוחד בנסיבות מחמירות, מרמה, הפרת אמונים והגשת תצהיר כוזב. כעת תיק החקירה יעבור לעיון ולהחלטת הפרקליטות. השרה גולן סירבה להגיע לחקירה במשטרה אף שקיבלה כמה זימונים לאורך חקירת התיק, גם לאחר שכמה ממקורביה נעצרו ונחקרו. גם אמה של השרה, רימונה, נחקרה במשך שעות במשרדי להב 433.