המדינה מסתירה נתונים על תחלואת עובדים: כנס חירום לקידום הבריאות התעסוקתית

“מדי שנה מתים ממחלות תעסוקתיות במדינת ישראל יותר מ-500 עובדים – רובם גברים. יש בממוצע 60 תאונות קטלניות בשנה מחוץ לאתרי הבנייה, אז להערכתי המספר עומד על 560 הרוגים בשנה בממוצע” – חשף ד”ר אלי רוזנברג, מנהל המחלקה לבריאות העובד במשרד הבריאות בכנס חירום לקידום בטיחות ובריאות תעסוקתית.

הכנס התקיים באחרונה (13.6) בכנסת ביוזמת ח”כ עופר כסיף (חד”ש) והקואליציה למען בריאות תעסוקתית. בכנס הוצגו נתונים חדשים ומטרידים על אודות תאונות עבודה ומחלות מקצוע בישראל. בתחילתו מסר ח”כ כסיף, כי משרד העבודה אסר את השתתפותו בו של ד”ר רז דקל, רופא ראשי בזרוע העבודה במינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית.

זו לא טעות, זו מדיניות

כתולדה מהמדיניות הניאו-ליברלית הקיצונית של ממשלות ישראל בדור האחרון, הוזנחה הבריאות התעסוקתית ונדחקה לתחתית סדר העדיפויות הציבורי. כך נפגעת במיוחד בריאותם של עובדים ועובדות מוחלשים המועסקים בעבודות כפיים, וכתוצאה מכך נפגעים גם איכות חייהם ופריון עבודתם.

לפי המחקר האחרון של המוסד לבטיחות וגהות, מתים בישראל בכל שנה כ-1,200 איש ממחלות תעסוקתיות. 59% מהעובדים אינם מקבלים הדרכה בנושא בריאות תעסוקתית ו-32% אינם מקבלים מידע באשר לסיכונים בעבודתם.

בשנת 2011 הוקם רשם המחלות התעסוקתיות במשרד הבריאות. הדו”ח האחרון, אותו פרסם הרשם בינואר, מתייחס לנתונים של 2018. בדו”ח מצוין כי מתוך 2,210 דיווחים שהועברו לידי הרשם, זוהו 1,683 כמחלות תעסוקתיות. לפי המוסד, “קיים תת-דיווח של מחלות תעסוקתיות בתחומים שונים, בין היתר בגלל הקושי להוכיח קשר סיבתי בין המקצוע למחלות”. בישראל פועלים כיום רק כ-100 רופאים תעסוקתיים האמורים לתת מענה ל-4.5 מיליון עובדים.

לאחרונה הוקמה הקואליציה למען בריאות תעסוקתית, המגבשת תוכנית לאומית לפתרון הסוגייה בהקדם. פעיליה ניסחו מסמך עקרונות הקובע: “בריאות תעסוקתית היא זכות בסיסית וכל עובד ועובדת זכאים לעבוד בסביבת עבודה בטיחותית שאינה פוגעת בבריאותם, וזאת ללא הבדל דת, גזע, מגדר, לאום, מצב סוציואקונומי או מקום מגורים. על מקומות העבודה לדאוג לבריאות העובדים, ולפעול יחד עם העובדים לשמירה על בריאותם הגופנית והנפשית”.

הקואליציה מדגישה, כי שירותי בריאות תעסוקתית הם כלי הכרחי למניעה ולאיתור מוקדם של תחלואה תעסוקתית ולטיפול מקצועי בה. כמו כן, על המדינה לפקח ולהנחות את המעסיקים בכל הנוגע לטיפול בחשיפת יתר לגורמי סיכון בריאותיים במקום העבודה. מתפקידה של המדינה לעודד פיתוח ויישום של תוכניות המונעות סיכון בריאותי: “מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ומשרד הבריאות הינם פונקציות מרכזיות בגיבוש תמונת המצב הלאומית בתחום התחלואה התעסוקתית, בפיקוח על תחום זה, ובקידום הסדרה לשיפור המצב הקיים”, נכתב במסמך העקרונות.

נתניהו סגר את המכון לבריאות העובד

עו”ד דיאנה בראון, מנהלת מחלקת מדיניות ציבורית ומחקר בארגון קו לעובד, האשימה בכנס את המדינה בהסתרת “הנתונים הרשמיים על היקף התחלואה, הפציעה והמוות של עובדים”. להערכת קו לעובד, הדו”ח האחרון שהמדינה פרסמה (ר’ מסגרת בעמוד זה) “היה דו”ח פיקטיבי, כי הוא לא התייחס לאנשים בני פחות מארבעים, לזרים, לערבים אזרחי ישראל, לפלסטינים תושבי השטחים ולחסרי מעמד”.

ד”ר אשר פרדו, חוקר בכיר במוסד לבטיחות וגהות, הוסיף כי מספר הנפטרים ממחלות עבודה גדול פי 10 ממספר ההרוגים בתאונות עבודה. “עד שנת 2004 פעל בישראל ‘המכון לבריאות העובד’. זה היה מכון חיוני וישראל זקוקה לו נואשות כדי להבטיח לכל עובד תנאים דומים לעמיתיו באיחוד האירופי״. אך שר האוצר בנימין נתניהו סגר את המכון ב-2004.