ביקור בשתי עיירות פלסטיניות בגדה: ביתא וחווארה תחת מתקפה מתמשכת

בחלוף כארבעה חודשים מאז הפרעות שעשו מתנחלים בחווארה, ובעקבות ידיעות בדבר מחסומים חדשים שמקים הצבא ביציאות מן העיירות שהותקפו, התלוויתי למיקי פישר, חברת מחסום-ווטש, לביקור בביתא ובחווארה. הפוגרום ארע ב-26 בפברואר, כאשר מאות פעילי ימין קיצוני התפרעו במשך שעות ארוכות בחווארה בעקבות הריגתם של האחים הלל ויגל יניב מהתנחלות הר ברכה, שנסעו במכוניתם על כביש 60 העובר בלב העיירה. בתים ומכוניות הוצתו; עשרות בני אדם נפצעו, והמונים נפגעו משאיפת עשן. גם בבורין התפרעו מתנחלים, ובזעתרה נרצח סאמח אל-אקטש.

עוצרים אמבולנסים במחסום

בכביש הכניסה לביתא הוצב לאחר יום הפרעות מחסום בטון ולידו 3 או 4 חיילים חמושים. כאשר הגענו, בסביבות 10 בבוקר, הייתה הדרך פנויה. נעזרנו בכישורי התרגום של מוסטפא ע’, שגם הסיע אותנו, כדי לשוחח עם אחדים מעובדי העיריה. לדבריהם, עד פברואר היו בעיירה חמש או שש דרכי יציאה וכניסה, אך מאז הן נחסמו בידי הצבא, והתושבים נאלצים לעבור דרך המחסום שביציאה האחת שנותרה להם, מה שגורם לעיכובים ממושכים ולפקקי תנועה.

הכביש המזרחי המוביל לעקרבה פתוח ומשמש כדרך חלופית לנוסעים לצומת תפוח. למרות שהחלופה מוסיפה לנסיעה כ-10 ק”מ, רבים מעדיפים לנסוע בה כדי לחסוך לעצמם את זמן ההמתנה הבלתי נמנע במחסום. עיקר המשתמשים בדרך זאת הם אמבולנסים ומכוניות שמסיעות חולים. גם הם מעוכבים במחסום בטענה של בדיקת ניירת עשר דקות או יותר, אפילו במקרי חירום, ובמיוחד כשהנוסעים הם צעירים. שגרת חיים משובשת תחת שליטה צבאית ומתנחלית הדוקה היא מציאות מוכרת בעיירות ובכפרי האזור, אך בחודשים האחרונים היא מתהדקת עוד יותר.

אחד מבני שיחנו סיפר כי הצבא נכנס לבתי העיירה כמה פעמים בשבוע לחיפושים ולמעצרים. רק הלילה, אמר, החרימו חיילים מכונית של צעיר פלסטיני שנכנס לביתא ועצרו אותו. למה? לא ידוע. זה קורה כל הזמן. חיילים עוצרים מכוניות, לוקחים טלפונים ועוברים על התמונות והפוסטים שפרסמו הנוסעים ברשתות החברתיות.

כביש אפרטהייד

ביציאה מביתא לכיוון חווארה נסענו על תוואי כביש “עוקף חווארה”, המתוכנן ככביש אפרטהייד שיעבור מצומת תפוח להתנחלויות איתמר ויצהר. 90% מהכביש, תאמר לנו עוד מעט סגנית ראש המועצה, עוברים על אדמות חווארה, ואפשר כבר לראות איך תוואי הכביש הרחב חוצה את מטעי הזיתים של העיירה שיאבדו לבעליהם עם השלמתו. בסרטון ההדמיה המוצג באתר המועצה האזורית שומרון נראה הכביש הדו-מסלולי בשני כיווניו, כשהוא חולף בשאננות בין גבעות מעוגלות שעצי זית מטופחים מקשטים אותן, על גשריו, מחלפיו, מעבריו והמפלסים שיפרידו בינו לבין הכבישים הישנים שמתחתיו. בשטח נראים חלקים מחומת ההפרדה המוקמת בין העיירה והכפרים הפלסטינים לבין הכביש החולף לידם, שהם יהיו מנועים מלהשתמש בו. היציאות היחידות לאורך 5.5 הקילומטרים של קטע כביש זה הן להתנחלויות איתמר מזה ויצהר מזה.

הנסיעה לאורך הרחוב הראשי בחווארה קשה ומדכאת. חנויות רבות סגורות, תנועת האנשים דלילה. ביציאה לכביש 60 העובר בחווארה ומחבר את שכם לרמאללה (וגם את תפוח ליצהר, עד שייסלל הכביש החדש) הוקם מחסום. מאז יום הפרעות כל הסמטאות המחברות בין השכונות סגורות לנסיעת מכוניות, ולשתי היציאות שנותרו פתוחות אפשר להגיע בדרכים מפותלות העוקפות את החסימות.

גם לעיריית חווארה הגענו ספונטנית ובלי תיאומים. התקבלנו בחיוך בידי עובדת בעירייה. גם היא, כמו כל בני שיחנו, ביקשה לדבר בעילום שם. שמענו מפיה כי בשל מיקומה, בין שכם שבדרום לרמאללה שבצפון הגדה, סובלת חווארה מזה שנים ארוכות מהתנכלויות של מתנחלים הצופים בה ממעלה הגבעה, ובחסות הצבא יורדים אליה ואל מטעי הזיתים שלה כדי להרוס ולחבל. כוונת המתנחלים, לדבריה, היא להרוס את כלכלת חווארה, ואמנם הם הצליחו להפוך רחוב תוסס לרחוב גוסס. לאחר הפרעות נעזבו חנויות רבות שהושכרו לשוכרים שמחוץ לעיירה, ומאז הן סגורות.

לגדל ילדים בחווארה

לא ברור עדיין כמה ילדים בחווארה סובלים מפחדים ומסיוטים כתוצאה מהפרעות. בת שיחנו מספרת על אישה שביתה הועלה באש, והיא הרטיבה את עצמה כדי להוציא מהבית הבוער את שני בניה, בני 10 ו-11. מאז סובלים שניהם מגמגום. בעיה נוספת המעסיקה את ההורים היא הצורך ללוות את ילדיהם לבתי הספר, מפחד המתנחלים. היא מצביעה לעבר גבעה הנראית מן החלון ולגלגל הענק שבראשה, ומספרת כי פעל שם גן שעשועים לילדי חווארה וסביבתה, עד שגם הוא הוצת ונהרס בידי מתנחלים. אבל הילדים מתאוששים, היא מעודדת אותנו, “תופסים אומץ” מידי פעם, ואפילו מתגרים בחיילים הרודפים אחריהם.

שאלנו גבר מבוגר שישב בחדר עם נכדו הקטן ושתק כל זמן שיחתנו, אם נגרמו לו נזקים בפרעות. הוא מספר שהוא שף ובעלים של קייטרינג, שהתכונן בפברואר לחודש הרמדאן שחל השנה במארס-אפריל. בעקבות הפרעות הוא הפסיד כ-80% מהארוחות שהכין אך לא הצליח לספק ללקוחותיו. להערכתו, מדובר בהפסד של כ-40 אלף שקל, במקום רווח צפוי בחודש הרמדאן של כ-60 אלף שקל. כיום הוא מחוסר עבודה. לדבריו, כ-500 בתי עסק הפסידו בגלל הפרעות לא פחות מ-3 מיליון שקל.

כמה מהתושבים שנפגעו קיבלו “פיצוי” מכספי התרומות שנאספו עבורם, אך רובם מתקשים להתאושש. מה שמקשה עוד יותר על החיים היא התופעה הבלתי נסבלת של סגירת העיירה כולה במקרה של תקרית כלשהי. אין נקודה בתוך חווארה, הוא מוסיף, שהצבא והמתנחלים לא פולשים אליה. “שום כוח שבעולם לא יזיז אותנו מכאן”, מסכמת עובדת העירייה, בעודה מלווה אותנו לדלת.

חדוה ישכר

עוד בנושא:

https://zoha.org.il/119468