האופוזיציה בטורקיה מתחזקת והנשיא ארדואן החליט להקדים את הבחירות

הבחירות הכלליות בטורקיה יוקדמו בחודש, ויתקיימו ב-14במאי – כך הודיע בשבוע שעבר (22.1) נשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן. זאת על רקע השפל הכלכלי, האינפלציה הגבוהה והתערערות התמיכה הציבורית במפלגתו. ארדואן אוחז בשלטון מאז 2003. אך בחודשים האחרונים מסתמנת באופוזיציה הטורקית אופטימיות זהירה בנוגע לבחירות. באוגוסט האחרון הכריזו שישה מראשי מפלגות האופוזיציה הממסדיות כי מפלגותיהם יציגו מועמד משותף, אשר יאתגר את ארדואן בבחירות לנשיאות. אך לפי שעה לא הגיעו ראשי האופוזיציה להסכמה על זהות המועמד.

אופוזיציה מפולגת המסרסת את עצמה

המפלגה הגדולה ביותר באופוזיציה היא מפלגת העם הרפובליקאית – מפלגתו הוותיקה של מייסד הרפובליקה הטורקית מוסטפא כמאל “אתאטורק”. מנהיגה הנוכחי, הפוליטיקאי הוותיק כמאל קיליצ’דאראואלו (73), רואה בעצמו מועמד הגוש לנשיאות. עם זאת, האהדה הציבורית לקיליצ’דאראואלו פחתה בחודשים האחרונים, ולפי רוב סקרי דעת הקהל, שיעור התמיכה בו פחות מזה של ארדואן.

לעומת זאת, ראש העיר איסטנבול אכרם אימאמאואלו – אף הוא חבר מפלגת העם הרפובליקאית – זוכה באהדה ציבורית רבה. התמיכה בו גברה בחודשים האחרונים, זאת לאחר שהטיל עליו בית המשפט עונש מאסר בגין העלבת חברי ועדת הבחירות. לפי הסקרים, סיכויו של אימאמאואלו להביס את ארדואן בבחירות גדולים. הוא זכה גם בתמיכתה של מראל אקשנר, יו”ר מפלגת המרכז “טוב” – המפלגה השנייה בגודלה בגוש האופוזיציה. ראשי האופוזיציה הודיעו כי ב-13 בפברואר יכריזו על זהות מועמד הגוש לנשיאות.

אי-ההסכמה בדבר זהות מנהיג הגוש נוספת למחלוקת עמוקה יותר – בין האופוזיציה הממסדית לבין השמאל הטורקי. מפלגת העמים הדמוקרטית, מפלגת שמאל פרו-כורדית שזכתה בבחירות האחרונות ב-12% מהקולות והייתה המפלגה השלישית בגודלה, מודרת מפורום התיאום של מפלגות האופוזיציה. ראשי האופוזיציה הממסדית סירבו עד כה להצעותיה לשלב כוחות במערכת הבחירות נגד ארדואן, וסירבו לשתף אותה במגעים לבחירת המועמד המשותף לנשיאות. זאת, על אף שמנהיגי מפלגת העמים הדמוקרטית הצהירו לא אחת כי הם מעוניינים להשתתף בברית. הם מוכנים לתמוך במועמד משותף מטעם האופוזיציה בתנאי שיוזמנו לשיחות התיאום.

אם יתמידו מפלגות המרכז בחרם על מפלגת העמים הדמוקרטית, זו תריץ מועמד מטעמה בבחירות לנשיאות. התמודדות כזו תמנע ממועמד האופוזיציה הממסדית את האפשרות לזכות ביותר מ-50% מהקולות ולהביס את ארדואן בסבב ההצבעה הראשון. זו עלולה לפגוע בסיכויי האופוזיציה גם בסבב השני. על רקע הדרתה, הודיעה מפלגת העמים הדמוקרטית על השקת ברית אלקטורלית חדשה בשם “עבודה וחירות”. בברית זו חברות מפלגות שמאל נוספות, ובהן מפלגת העובדים של תורכיה, שהתפלגה בעבר מהמפלגה הקומוניסטית.

על רקע התפתחויות אלה הכריז ארדואן על הקדמת הבחירות. צעד זה מצטרף לשורת צעדים שנקט ארדואן לביצור מעמדו ולהחלשת יריביו, תוך ניצול שליטתו במערכת המשפט, בוועדת הבחירות ובפרלמנט.

אחוז החסימה בשירות הימין הקיצוני

כשנה לפני מועד הבחירות המתוכנן, חוקקה הקואליציה הימנית חוק להורדת אחוז החסימה מ-10% ל-7%. צעד זה נועד לאפשר למפלגה הלאומנית, שותפתו של ארדואן מהימין הקיצוני, לצלוח את אחוז החסימה למרות היחלשותה בשנים האחרונות. אך כוחות השמאל שאינם מיוצגים בפרלמנט, ובהם המפלגה הקומוניסטית הטורקית, עדיין יתקשו להתגבר על אחוז החסימה.

מפלגת העמים הדמוקרטית עומדת מאז יוני 2021 למשפט באשמת קשרים עם מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK), שהממסד הטורקי מגדיר ארגון טרור. התובע הממשלתי דורש להוציא את מפלגת העמים הדמוקרטית מחוץ לחוק.

בית המשפט העליון של טורקיה הקפיא באחרונה את חשבון הבנק הראשי של המפלגה, בו מופקדים כספי מימון המפלגות. נוסף על כך, בחודשים האחרונים פתחה הממשלה בגל מעצרים נגד חברי המפלגה באשמה של תמיכה בטרור. עם העצורים נמנים חברי הנהגת המפלגה, ראשי ערים ואף חברי פרלמנט.

ועדת הבחירות בכיס של ארדואן

ראשי האופוזיציה טוענים כי התמודדותו של ארדואן לכהונה נוספת בלתי-חוקית. לפי החוקה, דרוש רוב של שני שלישים מחברי הפרלמנט על מנת לאשר לנשיא מכהן להתמודד על כהונה שלישית. אך משום שלקואליציה השלטת רק 335 מתוך 600 המושבים בפרלמנט, היא לא צפויה להשיג את הרוב הנדרש לשינוי. נאמני ארדואן, לעומת זאת, טוענים כי הרפורמה החוקתית ב-2017 שינתה את הגדרת תפקיד הנשיא. לכן, לדבריהם, כהונתו הראשונה של ארדואן בשנים 2018-2014 אינה נחשבת. הסמכות להכריע בסוגיה היא בידי ועדת הבחירות הרוויה באנשיו של ארדואן. לכן, סבורה האופוזיציה כי הוועדה לא תעמיד מכשולים בפני מפלגת השלטון.

קשה להעריך כעת כיצד תוכרע מערכת הבחירות. גם אם תצליח האופוזיציה להתאחד סביב מועמד משותף ולגבור על ארדואן בקלפי, לא ברור האם מתכוון האחרון לפנות את ארמון הנשיאות ללא התנגדות. לא ברור גם כיצד  תחליט האופוזיציה למשול ביום שאחרי ארדואן, ומה תהיה מדיניותה. הרי חלק ניכר ממפלגות האופוזיציה שותפות לתפיסת העולם הלאומנית והניאו-ליברלית של השלטון. בישראל, יכולות הבחירות הקרובות בטורקיה לשמש תמרור אזהרה: כך מתנהלות בחירות במדינה בה חוסלה הדמוקרטיה המהותית והממשלה שולטת בכל מוקדי הכוח.

• עוד בנושא: https://zoha.org.il/118485