ההפיכה המשטרית והכלכלה הקפיטליסטית: ביבי הכבאי בא להרגיע את הבורגנים המבוהלים

ראש הממשלה בנימין נתניהו נועד ביום שישי האחרון בתל-אביב עם קבוצת אנשי עסקים ישראלים. זאת בעקבות מכתב אזהרה עליו חתמו יותר מ-300 כלכלנים, בו ביטאו את חששותיהם בנוגע לפגיעת “הרפורמה המשפטית” בהשקעות הזרות בישראל. נתניהו העסוק הזדרז להיוועד עם חברי הבורגנות הישראלית היקרה לליבו ולהרגיעם. בדרך זו, כך סבר, יצליח לגייס את תמיכתם, ולשכנעם כי ההפיכה המשטרית דווקא תסייע לכלכלה הישראלית.

בעלי ההון שהגיעו לפגישה שייכים ברובם לזרם הניאו-ליברלי. בעבר הם נהגו לשבח את “הרפורמות של נתניהו”, אך כעת הם חוששים שצעדיו יובילו להורדת דירוג האשראי של ישראל. המכתב שניסחו התריע בין השאר על: ירידה בהשקעות הזרות; העתקת פעילות חברות היי-טק לחו”ל; בריחת מוחות; ופגיעה ארוכת טווח בצמיחת המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל. הסכנות שמתאר המכתב ארוכות טווח, אך לדברי הכלכלנים המודאגים, התפתחויות כגון משיכת פיקדונות בהיקף משמעותי מהבנקים והיחלשות השקל ואגרות החוב (אג”ח) של ממשלת ישראל עלולות להוביל את כלכלת ישראל למדרון חלקלק. 

מפגש החירום במצודת זאב

לפי פרסום בערוץ 14, הייתה הפגישה אמורה להיערך בביתו של שלומי פוגל, הבעלים והמנכ”ל של קבוצת אמפא ושל מספנות ישראל המקורב לנתניהו. אך הפגישה נערכה במטה הליכוד בתל-אביב, מצודת זאב. כך, מה שאמור היה להיות מפגש בדלתיים סגורות, הפך אירוע ממלכתי שהתקיים במטה מפלגתי.  

בעל ההון פוגל הוא חבר ליכוד ותיק, ואהבתו לשיטה הניאו-ליברלית אינה מנותקת מפעילותו הפוליטית: ב-1995 רכש מהמדינה בזול את מספנות ישראל במפרץ חיפה. עם השנים, היה הנמל במפרץ לנמל הפרטי הראשון בישראל. בסוף שנות התשעים היה פוגל אחד האחראים לפיטורי 2,500 עובדי אמקור. זאת לאחר שנכנס כשותף בחברת אמפא נדל”ן יחד עם האחים נקש האמריקאים. האחים הם שותפיו גם בעסקיו האחרים, בהם נמל אילת (בו מחזיק פוגל ב-5%) ורשת המלונות אורכידאה. על-פי פרסום ב”דה מרקר” (22.1), חתמה חברת מספנות ישראל המופרטת על הסכם רכישת ממגורות ומתקני שינוע לייבוא ולאחסון גרעינים בשווי 96 מיליון שקל. החברה היא כבר מונופול על שוק המזון לבעלי החיים, וכעת משתלטת על שוק נוסף.

במפגש במצודת זאב ניסה נתניהו להסביר, כי “הרפורמה של השר לוין תסייע לכלכלה”, והוסיף: “היא תביא את ישראל למקום טוב מאוד בין רובן המוחלט של הדמוקרטיות בעולם. עצמאות בית המשפט תישמר במערכת של איזונים ובלמים. לא רק שהרפורמה לא תפגע בכלכלה, היא תזניק אותה”. יצוין כי עשרות משתתפי המפגש חייבים לנתניהו חוב משמעותי. בשנות שלטונו הארוכות הוא אחד האחראים להונם המצטבר ולרווחי העתק של המגזר הפיננסי בדור האחרון. 

אך למרות מאמצי נתניהו, הוא לא ממש הרגיע. מנכ”ל בנק הפועלים, דב קוטלר, סיפר כי בימים האחרונים ניכרת עלייה במשיכת פיקדונות בנקאיים מצד לקוחות פרטיים. עם זאת הוא ציין כי מדובר בסכומים לא גדולים ומחשבונות שאינם שייכים לחברות היי-טק. 

    וידויו של קוטלר (בנקאים לא אוהבים לחשוף כי הקופה מתרוקנת מפיקדונות וממזומנים) הושמע בהמשך להודעה שפרסמה מנכ”לית חברת “פאפאיה”, עינת גז, בדבר העברת יתרות הכספים של התאגיד מישראל לבנקים בחו”ל. יצוין כי גז נשאה דברים בעצרת נגד ממשלת הימין שנערכה ברחוב קפלן במוצאי שבת 21 בינואר.  תום ליבנה, מייסד “וורביט” ששווה 2 מיליארד דולר, הצהיר אמש (שלישי) בחדשות 12 כי יעזוב את הארץ ויחד עמו המיליונים שגייס.

מנכ”ל בנק דיסקונט, אורי לוין, הביע גם הוא את חששו באוזני נתניהו: בנקים ומשקיעים זרים מכרו איגרות חוב של ממשלת ישראל והמירו שקלים לדולרים. הדבר הוביל להיחלשות השקל ולפתיחת מרווח משמעותי בין האג”ח הממשלתי האמריקאי לאג”ח של ממשלת ישראל. לוין ציין כי “אפשר שהדבר קשור לאזהרות הכלכלנים מפני הרפורמה המשפטית אך לא בוודאות. בכל מקרה, מסוכן לבדוק זאת”.

הפיל הדרום אפריקאי שבחדר

האגדה מספרת כי בנקאים הם “אנשים זהירים”, המגלים טפח ומכסים טפחיים. אך מהדברים שנאמרו בפגישה במצודת זאב ניתן להסיק כי פחדם הגדול הוא הפשיזציה (“הרפורמה המשפטית”) והעמקת הכיבוש אשר תגרור תגובה פלסטינית הולמת. 

איש מבין בעלי ההון לא יודה בפומבי כי חששו הגדול ביותר הוא שעל ישראל יוטל חרם כלכלי הדומה לחרם על דרום אפריקה בשנות ה-80 של המאה שעברה. שם גרם החרם להיחלשות משטר האפרטהייד בהדרגה עד לחיסולו. במילים אחרות, הכלכלנים חוששים כי חרם דומה על ישראל יוביל להימנעות מהשקעות ולעיצומים כלכליים. אגב, חרם, מניעת השקעות ועיצומים הם ראשי התיבות באנגלית של תנועת החרם הבינלאומי על ישראל בי.די.אס. 

התמיכה בבי.די.אס. אמנם אינה צוברת תאוצה בקצב של תנועת החרם על דרא”פ, אך היא יכולה לצבור נקודות רבות לזכותה גם מכיוון בלתי צפוי – מהתאגידים הקפיטליסטיים בישראל ובחו”ל, הנאבקים לשמור על רווחיהם בכל מחיר. ובפרפרזה על מילות השיר: אלף כבאים לא יצליחו לכבות את האש שהציתו נתניהו וממשלתו הימנית הקיצונית.