fbpx

דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מתריע על מחסור חמור במורים

הדו"ח, שהוכן לבקשת ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל), מצביע על מחסור מערכתי במורים

לאחר חתימתן של המדינה והסתדרות המורים על הסכם שכר שגרר ביקורת רבה, ועל רקע המאבק ששב ומתחמם בין ארגון המורים למשרד האוצר בשל הסחבת של המשרד בנוגע להסכם קיבוצי חדש, התקבלה בראשית החודש ידיעה עגומה נוספת בנוגע למערכת החינוך. הפעם סיפק אותה דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בסוגיית המחסור במורים.

הדו"ח, שהוכן לבקשת ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל), מצביע על מחסור מערכתי במורים, כמותית ואיכותית. לפי הדו"ח, קיימת ירידה מתמדת במספר הבוגרים בכל מסלולי ההכשרה להוראה החל ב־2018. בשנת 2021 היה מספר הבוגרים הנמוך ביותר מאז 2016: 9,750 בלבד. בנובמבר האחרון דווח כי גם נתון זה צפוי לרדת ב-2022 בשליש. משרד החינוך, מצדו, לאחר שנאלץ להודות בקיומה של הבעיה, לא הצליח לגבש מדיניות עקבית או פתרון לסוגיה.

הדו"ח מעיד, כי מספר המורים החדשים במערכת החינוך עודנו גדול ממספר הפורשים. עם זאת, בשנים האחרונות קיימת מגמת עלייה במספר הפורשים וירידה במספר המורים החדשים, במיוחד בחינוך הערבי. במקביל, ניכרת עלייה משמעותית בשיעור הפרישה של מורים חדשים: לפי הלמ"ס, למעלה מעשרה אחוזים מהמורים שנכנסו למערכת החינוך ב־2018 עזבו בתוך שנה; למעלה מ-14 אחוזים מהמורים שנכנסו למערכת ב-2016 עזבו תוך שלוש שנים; ולמעלה מ-16 אחוזים מהמורים שנכנסו למערכת ב-2014 עזבו תוך חמש שנים. משום שמורים מוגדרים כ'עוזבים' רק לאחר שלוש שנים בהן לא הועסקו בתחום אין בנמצא נתונים עדכניים יותר. אך לפי נתוני משרד האוצר ממשיך לעלות מספר המורים החדשים שלא נקלטו – מ-13 אחוזים ב-2020 עד ל־21 אחוזים ב-2021. לדברי הדו"ח, המגמות הללו מלמדות על התקרבות למשבר בו מצבת המורים תצטמצם: "המערכת נמצאת כבר בפני מחסור ניכר ומדאיג במורים צעירים שימלאו את השורות, והחוסר הזה רק יגבר".

עוד עולה מהדו"ח כי במקצועות רבים, בהם אנגלית, מתמטיקה ועברית, קיימת אי-התאמה בין תחום ההכשרה לתחום ההוראה של המורים, המעידה על מחסור איכותי במורים, ועל שימוש מנהלי בתי-ספר בכוח האדם הקיים במערכת כ"סותמי חורים". מבקר המדינה התריע עוד ב-2019 מפני הסכנה בשיטה, שפוגעת בתלמידים ועלולה לגרום נזק ארוך טווח לאיכות הידע והמיומנויות שירכשו התלמידים וכן להישגיהם הלימודיים בהמשך דרכם.

בסקר שקיימו מחברי הדו"ח בקרב מנהלים, השיבו 77.5 אחוזים כי קיים מחסור במורים בבית-ספרם לקראת פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, כאשר 54% מתוכם השיבו כי מדובר במחסור של שלושה מורים ומעלה. הדברים חמורים במיוחד בכל האמור בחינוך המיוחד, שם מדובר במחסור אקוטי: רבע מבתי-הספר הללו התלוננו כי חסרים להם יותר מ-25% ממצבת המורים. כמו כן התגלה כי בניגוד להנחה המקובלת, בחינוך הערבי קיים עודף מורים ולא מחסור. רמת הבעיה שונה מהותית בין המחוזות השונים, כאשר במחוז תל-אביב ובמחוז המרכז הממצאים קשים יותר וזאת במידה רבה בשל חוסר היכולת לעמוד ביוקר המחייה באזורים אלה עם משכורת מורה. על מנת להתמודד עם המחסור, משובצים באזורים אלו מורים ללא הכשרה מתאימה, מגויסים מורים שאינם מתאימים לבתי-הספר, ומוטלים תפקידים נוספים על מורים וחברי הנהלה. בכלל זה – שיבוץ מחנכת אחת לשתי כיתות. כמו כן, דווח על הפחתת שעות לימוד בחלק מהמקצועות ועל הגדלת היקף משרות של מורים קיימים.

הדו"ח עוסק גם בגורמים לקושי בגיוס מורים. בראש ובראשונה, מדובר בשכר הנמוך, אשר לא מאפשר למורים להתמודד עם יוקר המחייה. לכך נוספו באחוזים גבוהים גם היחס הציבורי הגרוע למורים, עומס ושחיקה ותנאי העבודה. בין מרכיבי היחס הציבורי נמנו: אווירה ציבורית שלילית כלפי מורים, זלזול וחוסר הערכה. בין תנאי ההעסקה הבעייתיים, צוינו: היעדר גמול על שעות עבודה רבות בחופשות ובשעות הערב; חוסר בשעות תקן שפירושו עבודה במשרות חלקיות בקרב מורים ותיקים; מחסור בשעות הכנה ובשעות הנדרשות להכשרה; ואפשרויות קידום מועטות. בין מרכיבי הקושי בעבודת המורה, העומס והשחיקה נמנו: ריבוי דרישות מצד המערכת לרבות מטלות שהן מעבר להוראת התלמידים, וחוסר התאמה בין המשימות המוטלות לכלים שניתנים למורים ולזמן העומד לרשותם.

ממצא מטריד במיוחד העולה מן הדו"ח הוא העובדה כי גם כיום, לאחר שנאלץ משרד החינוך להכיר במחסור במורים כמשבר של ממש, לא נשתנתה באופן מהותי דרך פעולתו בעניין. המשרד מוסיף להתמקד בפעילות מול מוסדות הכשרת המורים כדי להגדיל את גיוס המורים במקצועות הנדרשים ברמה מקומית, אך פעולות אחרות בתחום עדיין מתרחשות בהיקף מצומצם מאוד, או לטווח ארוך, ללא הקצאת תקציבים משמעותיים או יעדים מדידים.

במשך שנים טען משרד החינוך כי המחסור במורים הוא נקודתי ומורגש במקצועות מסוימים בלבד: מדעים, אנגלית ומתמטיקה, והתווה את מדיניותו בהתאם. לאחרונה חל שינוי בעמדת המשרד, והוא הודיע כי מערכת החינוך מתמודדת עם משבר חמור בכוח האדם, המסכן את עתיד מערכת החינוך. בהתאם לכך, בתוכנית העבודה של המשרד לשנת 2022 הורחב ניסוח היעד הנוגע להתמודדות עם המחסור במורים והוצגה לראשונה תוכנית הכוללת היבטים נוספים מעבר להגדלת מספר הסטודנטים להוראה. אלא שהדו"ח מציין כי לפי המשרד, לתוכניות אלה לא הוצבו לוחות זמנים ויעדים מוגדרים, ולא הוקצו להן תקציבים ייעודיים.

ח"כ עופר כסיף, יוזם הכנת הדו"ח, אמר כי הוא "מוכיח שוב שהמחסור החמור במורים הוא תוצאה של מדיניות של הזנחה, הפקרה, וזלזול בציבור המורים והמורות, וממילא גם בתלמידים ובמשפחותיהם. שכר ירוד, סטטוס נמוך, כיתות צפופות וכיו"ב – הם הסיבות למחסור. אם משרד החינוך לא יתעורר ויגבש תוכנית שורש לשיפור תנאי ההעסקה של המורים ולשינוי עמוק במערכת כולה, שביסודו ביטול מוחלט של כל היבטי ההפרטה, כולנו – מורים, תלמידים והחברה כולה – נשלם מחיר כבד".

 

עוד בנושא

"ישראל מתייבשת ממורות, מנהלות וגננות": הפגנת מורות ומורים בירושלים בעת השביתה, יולי 2022 (צילום: הסתדרות המורים)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן