fbpx

משרד האו"ם לתיאום הומניטרי בשטחים הכבושים על 20 שנה לגדר ההפרדה

במהלך שנת 2022 צוינו 20 שנה להקמת גדר ההפרדה שהקימה ישראל ושאורכה מעל ל-70 ק״מ.

במהלך שנת 2022 צוינו 20 שנה להקמת גדר ההפרדה שהקימה ישראל ושאורכה מעל ל-70 ק״מ. הגדר נבנתה במטרה המוצהרת של מניעת מתקפות פלסטיניות אלימות בישראל, אך למעשה סוטה מן הקו הירוק ועוברת ברובה בשטח הגדה המערבית, הנמצאת תחת כיבוש ישראלי. צוות של משרד האו"ם לתיאום הומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש בחן את השלכות הגדר על האוכלוסייה הפלסטינית, ופרסם באחרונה דף מידע ובו עיקרי ממצאיו. 

מהדף עולה כי גדר ההפרדה מנתקת קהילות ואדמות חקלאיות פלסטיניות מיתר השטח הפלסטיני הכבוש, מונעת גישה למקומות עבודה ולשירותים חיוניים, ומשנה את הגיאוגרפיה, הכלכלה והחיים החברתיים. "גם מי שרשאים לעבור את גדר ההפרדה עושים זאת רק באמצעות היתרים או הסדרים מיוחדים, שעם השנים נעשו מגבילים יותר ויותר.  כך, החמירה גדר ההפרדה את המשבר ההומניטרי".

 בשנת 2004 קבע בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג כי חלקי הגדר העוברים בתוך הגדה המערבית, יחד עם משטר השערים וההיתרים הנלווה אליהם, הם הפרה של מחויבויותיה של ישראל מתוקף המשפט הבינלאומי, ולכן יש לפרקם. מאז עברו כמעט שני עשורים, אך הקביעה נענתה בהתעלמות.

הגדר כמנגנון כיבוש

חשוב לחזור ולהדגיש,  כי תוואי הגדר, שנבנתה בידי ישראל ב-2002, עובר בתוך הגדה המערבית ולא לאורך קו שביתת הנשק משנת 1949, "הקו הירוק". השטח שבין הקו הירוק לבין גדר ההפרדה מכונה "מרחב התפר".

גדר ההפרדה הפכה רכיב נוסף בשורת הגבלות שהטילה ישראל על פלסטינים מאז תחילת הכיבוש ב-1967, בצד מכשולים פיסיים, הגדרת שטחים כמוגבלים או סגורים ומגבלות בירוקרטיות כגון דרישה להיתרים. הגדר מורכבת מקירות בטון, גדרות, תעלות, תיל דוקרני, שבילי חול, מערכת ניטור אלקטרונית, כבישי סיור, אזור חיץ ומחסומים צבאיים רבים. אורכה המלא המתוכנן, כולל חלקים שכעת נמצאים בתכנון, הוא 713 ק״מ – יותר מפי שניים מאורך הקו הירוק. מתוכם, כ־65% מהתוואי כבר נבנו. כ-85% מהגדר עוברים בשטחי הגדה המערבית. אם וכאשר תושלם הבנייה המתוכננת, תבודד גדר ההפרדה 9% משטח הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית.

71 התנחלויות ויותר מ־85% מאוכלוסיית המתנחלים מצויים ב"מרחב התפר", כלומר מחוץ לגדר ההפרדה אך מעבר לקו הירוק. בנוסף, לכ־150 קהילות פלסטיניות החיות ביתרת הגדה המערבית יש אדמות חקלאיות הממוקמות במרחב זה המצב מאלץ אותן לנסות להשיג היתר מיוחד המכונה "תיאום מוקדם", כדי להגיע לגידולים החקלאיים ולעדרי בעלי החיים שבבעלותן. חקלאים במצב זה יכולים להגיע לאדמותיהם רק דרך 69 שערים יעודיים, המצויים בשליטת הרשויות הישראליות ונותרים סגורים בדרך כלל. רוב השערים החקלאיים נפתחים רק בעונת מסיק הזיתים, בחודשים אוקטובר ונובמבר, ולפרק זמן מוגבל מדי יום.

צריכים אישור כדי להתגורר בבתיהם

כ־1,100 פלסטינים המחזיקים בתעודות זהות פלסטיניות ומתגוררים ב"מרחב התפר" תלויים במתן היתרים או בהסדרים מיוחדים כדי לממש את זכותם להתגורר בבתיהם. פלסטינים בעלי תעודות זהות פלסטיניות זקוקים להיתרים מיוחדים מהרשויות הישראלית כדי להיכנס לירושלים המזרחית. הם רשאים לעשות זאת רק דרך ארבעה מתוך 14 המחסומים בגדר ההפרדה.

ב־21 ביוני האחרון, לאחר שורה של מתקפות בישראל, החלו הרשויות הישראליות לתקן ולבצר קטע באורך 45 ק״מ מגדר ההפרדה בצפון הגדה המערבית. הם החליפו מקטעים בחלק זה כדי למנוע מפלסטינים להיכנס לשטח ישראל דרך פרצות לא מוסדרות. עובדים פלסטינים רבים שחפצו לעבוד בישראל, שילמו בשנה האחרונה בחייהם בניסיונם לעבור דרך פרצות בגדר. 

עוד בנושא: https://zoha.org.il/113785

חקלאים חוצים שער חקלאי בכפר פלאמיה שליד קלקליה, 2020 (צילום: אחמד אל באז/ אקטיבסטילס)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן