fbpx

ממצאים חמורים בדו"ח על מצבם הבריאותי של העובדים הפלסטינים המועסקים בישראל

המחקר מתבסס על סקר שנערך בקרב 256 עובדי בנייה פלסטינים מעל גיל 30

קו לעובד פרסם דו"ח חדש תחת הכותרת "מפת דרכים – בריאות עובדים פלסטינים בענף הבנייה" ממנו עולה כי 99.6% מהעובדים הפלסטינים תושבי השטחים הכבושים המועסקים בענף הבניין בישראל מעריכים כי עבודתם השפיעה על בריאותם – מהם 37.7% במידה רבה מאוד ו-61.9% במידה רבה.

המחקר מתבסס על סקר שנערך בקרב 256 עובדי בנייה פלסטינים מעל גיל 30 העובדים בישראל, משישה ראיונות פתוחים שנערכו עם עובדים בחברון, בית לחם וירושלים המזרחית, קבוצת מיקוד עם שישה עובדי בנייה שנערכה בטול כרם, עבודה עם קבוצת היגוי של פעילות פלסטיניות וכן ראיונות נוספים עם רופאים ופסיכולוגים. מהממצאים, עולה כי 55.8% מהפועלים העידו שאינם זוכרים אם דיברו איתם אי פעם על השפעות אפשריות של עבודתם על מצבם הבריאותי. 28.3% העידו כי שמעו על כך מגורם חיצוני כגון רופא, אמצעי התקשורת או קרוב משפחה. 14.3% ענו שמעולם לא שמעו על כך ורק 2% השיבו שדיברו איתם על כך במקום עבודתם.

גורמי הסיכון הפיזיים העיקריים להם חשופים עובדי בניין הם גורמים ארגונומיים, פיזיקליים (כגון רטט, רעש, תנאי אקלים וקרינה אינפרה-אדומה), וחשיפה לחומרים כימיים לרבות צבעים, מלט, דבקים שונים וסוגים שונים של אבק. בין היתר ציינו 75% מהעובדים כי הם סובלים בעקבות עבודתם מכאב ראש, 50.8% מבעיות במפרקים, 38.3% מכאבי ברכיים, 36.3% מבעיות גב, 35.5% מבעיות ברגליים, 23.8% מבעיות בעיניים, 21.5% מבעיות ברגליים, 17.6% מבעיות נשימה ו-14.8% מכאבים כרוניים.

יותר מ-99% מהעובדים שהשיבו לסקר, העידו כי הם חשופים בעבודתם לחומרים מסוכנים. עם זאת, רק 58.1% מהמשיבים דיווחו כי הם יודעים למי לפנות במידה ויש להם שאלה על הגנה מפני חומר מסוכן או הטיפול בו ו-41.9% השיבו כי אינם יודעים למי יש לפנות או לדווח במקרה שכזה. 22.8% מהעובדים אף דיווחו כי אינם מקבלים ציוד מגן שהם זקוקים לו כלל במהלך עבודה עם חומרים מסוכנים בעוד 74.4% דיווחו כי הם מקבלים חלק מציוד המגן שהם צריכים ו-2% בלבד דיווחו שהם מקבלים את מלוא ציוד המגן לו הם נצרכים.

לצד היבטי הסיכון הפיזיים, מצביע המחקר גם על גורמי סיכון פסיכו-סוציאליים משמעותיים, שעשויים אף הם להוביל ולהשפיע על התחלואה הפיזית. 84.7% מהעובדים שהשיבו לסקר, העידו כי הם חרדים ודואגים בעקבות עבודתם. 81.8% העידו כי הם עייפים תדיר, 77.3% העידו כי הם עצבניים, 61.2% העידו כי הם לחוצים, 54.5% העידו כי הם מתוסכלים, 42.1% העידו כי הם שחוקים ו-31.4% העידו כי הם מתגעגעים למשפחתם. רק 0.8% מהמשיבים לסקר ענו כי הם חשים סיפוק ריגשי או כלכלי, ואף אחד מהנסקרים לא השיב כי הוא מאושר. 41.3% מהעובדים השיבו כי מצב הרוח שלהם הושפע לרעה בשל מקום עבודתם (באופן ישיר או עקיף) במידה רבה מאוד, 55.8% השיבו כי הושפע לרעה במידה רבה, ורק 2.9% השיבו שמצב רוחם הושפע לרעה במידה בינונית.

בין הגורמים לעומס ולפגיעה הפסיכו-סוציאלית הצביעו בקו לעובד על התלות הכלכלית החזקה של הפועלים הפלסטינים בעבודתם בישראל והחשש כי פיטורים עשויים להוביל גם לשלילת היתר העבודה. בראיונות ובקבוצת המיקוד שנערכה עלה כי חלק מהעובדים בענף הבניין הם בעלי תארים אקדמיים שפנו לענף לאור אפשרויות התעסוקה וההכנסה המוגבלות במקצועות אותם למדו.

כמחצית מהמשיבים, דיווחו כי הם נאלצים לשלם גם דמי תיווך על מנת שיתאפשר להם לעבוד בישראל. מתוכם, 81% משלמים מדי חודש בין 2,000 ל-3,000 שקל, 16.5% משלמים בין 1,000 ל-2,000 שקל ו-1.7% משלמים אף בין 3,000 ל-4,000 שקל עבור האפשרות לעבוד בישראל. תשלום זה מאלץ את העובדים לעבוד גם בזמן מחלה, ומכניס אותם למצב הישרדותי שכן במידה ולא יעבדו לא יוכלו לשלם לסוחרי ההיתרים את התשלום החודשי, וכך תמנע מהם האפשרות לפרנס את משפחתם בעתיד.

גם המעבר במחסומים והדרך הארוכה אותה נאלצים עובדי הענף לעבור בדרכם מביתם שבשטחים למקום עבודתם הם גורמים המשפיעים על המתח והעומס של העובדים. 70.3% מהמשיבים ציינו כי הנסיעה לעבודה הכוללת מעבר במחסום משפיעה במידה רבה וישירה על מצבם הנפשי במידה רבה, ו-26.2% השיבו כי היא משפיעה במידה רבה מאוד. רק 3.1% השיבו כי השפעתה עליהם "בינונית". "היו פעמים שהייתי רואה לחץ במעבר והייתי עוזב או מתרחק. לא יכולתי. הרבה פעמים חזרתי הביתה ולא עבדתי בגלל הצפיפות" העיד. מרואיין אחר העיד כי התחושה במהלך המעבר במחסום תרקומיא הייתה שעצמותיו נשברות.

חלק מהמרואיינים התייחסו למעבר המחסום כאל "משמרת עבודה נוספת" ואמרו שהם מתקשים לאחרי כן להתרכז בעבודתם. תנאי הכניסה לישראל והשעות המרובות שמעבירים העובדים בדרכם לעבודה משפיעים על תפקודם ויכולתם להתרכז בעבודה ולשמור על בריאותם ובטיחותם. 98.4% מהמשיבים לסקר ענו כי משך הזמן שלוקח להם מהיציאה מהבית ועד ההגעה למקום עבודתם הוא 4-2 שעות. "זה גם עייפות. בן אדם שהתעורר בשלוש לפנות בוקר יתרשל ללא כוונה מרוב עייפות" העיד אחד העובדים.

הדו"ח המלא (28 עמודים, בעברית)

עובדים פלסטינים תושבי השטחים הכבושים במחסום בדרכם לישראל (צילום: אקטיבסטילס)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן