אני מסרבת לקחת חלק בדיכוי הפלסטינים בשכם ובחווארה ולכן יושבת בכלא הצבאי

שמי עינת ואני בת 19. צעירים וצעירות בגילי המשרתים כעת בצבא נשלחים להגן על מיליציות אלימות של מתנחלים, הפולשים בימים ובלילות לכפרים פלסטיניים ומבצעים בהם פוגרומים. אני מסרבת לקחת חלק בפשעים אלה, ולכן אני יושבת בכלא הצבאי.

    אזרחי ישראל ברובם היו כנראה מגדירים את האירועים בגדה המערבית בימים האחרונים “הסלמה” או “התפרעויות”. אך מה באמת קורה שם? באורח פלא, שבועיים לפני יום הבחירות, אנו מוצאות את עצמנו שוב בתקופה בה הדם זורם ברחובות והשנאה מבעבעת בכל פינה.

    האם הצמרת הפוליטית מזלזלת באזרחים עד כדי כך? האם אנשיה חושבים שהציבור עדיין לא מבין כיצד נראית המציאות? מדי שבוע פולשים מתנחלים לכפרים פלסטיניים בגדה המערבית, מרסקים מכוניות ותוקפים בעלי חנויות וילדים באבנים, במקלות ובגז פלפל. את המיליציות מלווים חיילים שתפקידם למנוע מהפלסטינים להגן על חייהם. החיילים משתמשים ברימוני הלם, בגז מדמיע, בירי חי ובמעצרים המוניים.

    כל זה שמתרחש בימים אלה ממש בעיר שכם, בשכונת שייח’ ג’ראח, וגם בכפר חווארה בו סיירתי לפני חודש. אני שואלת את עצמי: מדוע נטלנו לעצמנו הזכות לשלוט באוכלוסייה אזרחית? מדוע אנחנו ממשיכים להזין את מנגנון ההרס הזה? אולי הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש?

    ברצוני לפנות לבנות ולבני הנוער הנמצאים לפני גיוס בשאלה: האם דיכוי אזרחי והגנה על מליציות מתנחלים הם המשמעות שאתן מחפשות בשירות שלכן? חשוב לי שתדעו שאתן לא חייבות. קיימת דרך אחרת – סרבו!