קהילות הרועים הפלסטיניות האחרונות בצפון בקעת הירדן עתרו לבג"ץ נגד הטיהור האתני

האגודה לזכויות האזרח הגישה אתמול (חמישי) עתירה דחופה לבג"ץ בשם שבע קהילות הרועים הפלסטיניות האחרונות שנותרו בצפון בקעת הירדן שתחת כיבוש ישראלי: אל-חמה, פארסיה, עין אל-חילווה, סמרה, אל-חדידיה, חומסה וח'לת מכחול. "בעתירה דרשנו מהצבא, מהמשטרה, מהמינהל האזרחי, משר הביטחון ומהיועצת המשפטית לממשלה לנקוט צעדים מיידיים למניעת המשך גירושן של הקהילות ולאפשר את חזרתן של קהילות שכבר גורשו בכפייה, תוך מתן הגנה אפקטיבית", מסרה עו"ד רעות שאער.

בעתירה מתואר כיצד במהלך השנים האחרונות, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023, מתנהלת בבקעת הירדן מדיניות מכוונת המובילה לעקירתן של קהילות רועים פלסטיניות. גירוש הקהילות נעשה באמצעות שילוב של אלימות מתנחלים, הקמת מאחזים בלתי חוקיים בסמוך לבתי התושבים, מניעת גישה לאדמות מרעה, למים ולדרכי גישה, אכיפה מפלה והיעדר הגנה מצד רשויות המדינה. כתוצאה ממדיניות זו כבר נעקרו מצפון בקעת הירדן אחת-עשרה קהילות שלמות, ואילו שבע הקהילות שנותרו נמצאות כיום בסכנת עקירה מיידית. המידע המופיע בעתירה מסתמך בחלקו הגדול על פעילותם של חברי קבוצת פעילי בקעת הירדן.

בעתירה נטען כי המדינה לא רק שאינה מגינה על הקהילות, אלא גם מאפשרת את המשך תהליך העקירה באמצעות מחדלים ואף פעולות יזומות. עוד נטען כי מדיניות זו עולה לכדי טיהור אתני ומפרה את חובותיה של ישראל לפי הדין ההומניטרי הבינלאומי, דיני זכויות האדם והמשפט המינהלי הישראלי.

העותרים ביקשו מבית המשפט, בין היתר, להורות למדינה להפעיל את סמכויות הצבא כדי להגן באופן אפקטיבי על התושבים מפני אלימות מתנחלים ולהרחיק גורמים ישראליים המתנכלים להם; להפסיק את שיתוף הפעולה של כוחות הביטחון עם פעולות התנכלות וגירוש המבוצעות בידי אזרחים; ולאכוף את החוק נגד בנייה בלתי חוקית וגדרות שהוקמו בידי מתנחלים ומונעות מהקהילות גישה לאדמותיהן. עוד דרשו להבטיח לתושבים הפלסטינים גישה בטוחה לשטחי המרעה, למים ולשירותים חיוניים.

על פי נתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש, המעודכנים לחודשים הראשונים של שנת 2026, כאלפיים פלסטינים נעקרו מבתיהם ברחבי הגדה המערבית, כולל בקעת הירדן, מתחילת שנת 2026 ועד סוף אפריל, בעיקר בעקבות הריסות מבנים, הגבלות גישה והתנכלויות מצד המתנחלים וכוחות הכיבוש.

יצוין שבצפון בקעת הירדן מתקיימות זה עשרות שנים קהילות רועים, המתפרנסות מגידול צאן ובקר ומרעייתם. הקהילות מקיימות אורח חיים ותרבות ייחודיים, נסמכות זו על זו לצורך הישרדותן ומקיימות קשרי משפחה. מאז הכיבוש הוגבלו צעדיהם של התושבים באופן משמעותי, בין היתר בשל הקמת התנחלויות, הקצאת שטחי חקלאות נרחבים להן והכרזה על שטחי אש ושמורות טבע, התופסים חלק ניכר מהשטחים הפתוחים ששימשו בעבר למרעה.

בעשור וחצי האחרונים נוספו להתנחלויות מאחזים וחוות בלתי חוקיים ובלתי מוסדרים, המונהגים לרוב בידי מתנחלים קיצוניים. לעיתים קרובות המאחזים מוקמים בתיאום עם הצבא, מתוקצבים וזוכים להקצאת שטחי מרעה נרחבים. נוסף על כך, מוקצים להם "אמצעים ביטחוניים" דוגמת טרקטורונים, כלי נשק ורחפנים.

תושבי המאחזים וגורמים מטעם ההתנחלויות והמועצות האזוריות פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם רשויות הכיבוש למען מטרה מוצהרת: טיהור אתני של שטח נרחב ככל האפשר. לשם כך הם נוקטים מגוון רחב של שיטות התעמרות והתעללות בתושבים. "בשנה האחרונה פנינו שוב ושוב לגורמי הצבא בנושא, בשמן של קהילות סמרה, עין אל-חילווה, חמאם אל-מליח', אל-חדידיה, פארסיה ועוד, אך ללא הועיל", נמסר מהאגודה.

לעיון בעתירה