fbpx

ההסתדרות הופכת למועדון צרכנים; העיקר שלא לפגוע ברווחי התעשיינים

ההסתדרות דורשת מענקים לעובדים בשכר נמוך, תוספת יוקר לשכירים, הפחתת מחירי החשמל והדלק והקפאתם

ההסתדרות פתחה בשבוע שעבר בקמפיין שלטי חוצות ואף פרסמה בכל העיתונים מודעות גדולות בהן קראה לציבור להימנע מרכישת מוצרים שהתייקרו. המודעות הופיעו תחת הכותרת: "מפסיקים להיות פראיירים, קונים חכם ונלחמים ביוקר המחיה". יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, הודיע על פתיחת הקמפיין בישיבה מיוחדת של הנהגת ההסתדרות, בה קרא לחבריה ולכלל האזרחים להימנע מרכישת מוצרים משלוש יבואניות גדולות: "דיפלומט", "שסטוביץ'" והחברה הרב-לאומית "קימברלי". האחרונה דווקא מחזיקה בשורה ארוכה של מפעלים מאורגנים בישראל.

    בצד קריאת החרם, הציג בר-דוד בפני הממשלה רשימת דרישות, בה פירט צעדים הכרחיים לתפיסתו למען הפחתת יוקר המחיה. בנוסף, הודיע על הקצאת 40 מיליון שקלים מקופת ההסתדרות למען "סיוע לחברי הארגון" (במה בדיוק?). הוא גם רמז כהרגלו, על "יציאה לרחובות", על הכרזת סכסוך עבודה כללי ואפילו על שביתה. "בואו נחזק את התעשייה הישראלית על פני מוצרי הייבוא שפושטים את עורנו," קרא בר-דוד לוועדי העובדים.

ללא תוספות שכר ריאליות

    מענקים לעובדים בשכר נמוך, תוספת יוקר לשכירים, הפחתת מחירי החשמל והדלק והקפאתם – אלה הצעדים המרכזיים שההסתדרות דורשת מממשלת הימין ליישם למען הפחתת יוקר המחיה. לדברי יו"ר אגף הכלכלה בהסתדרות, אדם בלומנברג, התוכניות הכלכליות שהציג עד כה שר האוצר אביגדור ליברמן למאבק ביוקר הסתכמו במימון בסך ארבעה מיליארד שקלים. זאת למרות שבקופת האוצר נצברו עודפי גבייה בסך 32 מיליארד שקלים.

    תוכנית ההסתדרות קוראת לממשלה להעניק לעובדים תוספת יוקר, וממליצה על מנגנון המזכיר את זה שהונהג במשק בשנת 2002. לפי המתווה המוצע, יקבלו העובדים 90% פיצוי בכל פעם בה רמת האינפלציה תנסוק מעל ל-4.25% בשנים 2023-2022. יצוין ששיטה ישנה-נושנה זו, הובילה בזמנו לשחיקת השכר, ולא לעלייתו.

    דרישה נוספת היא מענק רוחבי חד-פעמי בגובה 4,000 שקלים לכל עובד המשתכר פחות משכר המינימום. גם במקרה זה מדובר בשיטה ישנה של משרד האוצר: "מענק חד-פעמי", ולא תוספת לשכר המינימום או הצמדת שכר המינימום ל-70% מהשכר הממוצע, כפי שדורשת סיעת חד"ש בהסתדרות כבר שנים רבות. שכר המינימום עודכן בפעם האחרונה ב-2017.

    לאחרונה סקר העיתון "כלכליסט" (24.7) את השלכותיה של עליית המחירים על ההוצאה השנתית של משקי הבית בישראל. הבדיקה מצאה כי מאז 2018, התייקרו הוצאות המזון השנתיות של משפחה ממוצעת בישראל ב-2,400 שקלים בכל שנה. במקביל, התייקרו מחירי הדיור לאותה משפחה ב-4,100 שקלים, ומחירי הדלק ב-2,000 שקלים בכל שנה. במילים אחרות: סך הוצאות המשפחה השנתי גדל בכ-8,900 שקלים. לכן מענק של 4,000 שקלים רק למשתכרים מתחת לשכר המינימום הוא לעג לרש.

    ההסתדרות קוראת גם להקפאת מחירי המים והחשמל, תוך שיפוי מלא של החברות (במילים אחרות: המיסים שמשלמים העובדים יממנו את הסובסידיה לחברה בה הם עובדים). עוד דורשת ההסתדרות הפחתה נוספת של שיעור הבלו על הדלק ב-50 אגורות עד סוף 2022.

    בתחום הבריאות קראה ההסתדרות להרחבת סבסוד טיפולי השיניים וסל התרופות לגמלאים. הקפאה של מחירי המוצרים הנמצאים תחת פיקוח ממשלתי תמומש תוך שיפוי מלא של היצרנים בגין עליות המחירים עד תום שנת 2022. כמו כן, דרשה את הרחבת הייבוא המקביל וגיבוש מנגנון קנסות על יבואנים המנסים לחסום כניסה של יבואנים מקבילים. "עד כה, הממשלה לא בחרה בדרך זו ביחס למוצרי החלב שבפיקוח וגם לא ביחס למוצרי הלחם, שמחיריהם עוד יתייקרו", נמסר מהסתדרות.  ראשי ההסתדרות שכחו משום מה לציין, כי הממשלה כבר החליטה להפסיק את הפיקוח על מחירי הלחם.

    ההסתדרות קוראת להוזלת נטל התשלומים הנגבים מההורים במסגרת מערכת החינוך. הצעדים המרכזיים שהוצגו בתוכנית הם: הרחבת סבסוד מעונות היום להורים עובדים מ-50% ל-75% והקטנת תשלומי ההורים הנלווים. בתחום התחבורה קוראת התוכנית להקצות כספים שהצטברו מתשלומי אגרות הגודש לצורך הרחבת שירותי התחבורה הציבורית ושבילי האופניים. בתחום הדיור קוראת התוכנית להקצות 10% מכל בניה חדשה עבור הדיור הציבורי, ו-10% נוספים עבור דירות בשכירות לטווח ארוך.

הסכמים חדשים מתחת למדד

    ודאי לא קיים עובד המתנגד להצעות ההסתדרות לשיפור הבריאות, החינוך והדיור. אולם התוכנית כולה לא מכילה ולו מילה אחת באשר לתפקידה המרכזי של ההסתדרות: הגנה על רמת החיים של העובדים. בכל הצעדים בתוכניתה נעדרת הדרישה הראויה להיות המרכזית: על המעסיקים להכניס את הידיים לכיסיהם ולשלם תוספות שכר לעובדיהם. הכרזת בר-דוד כי הוא מעוניין "לחזק את התעשייה הישראלית" אינה בעלמא. הוא מעוניין לחזק את בעלי התעשייה המונופוליסטית, שכבר מזמן איננה ישראלית, אלא נמצאת ברובה בבעלות אמריקאית או אירופית.

    המסקנה היא, שתוכנית ההסתדרות אינה יותר ממסך עשן שתפקידו להשתיק את זעם העובדים. לראייה: ברוב ההסכמים הקיבוציים שנחתמו בחודשים האחרונים, השיגו העובדים תוספות שכר הנופלות מעליית המדד.

עוד בנושא

"מפסיקים להיות פראיירים", כרוז שהופץ על ידי ההסתדרות (צילום: ההסתדרות)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן