עוצמה ואדמה: ספר חדש מאת אורן יפתחאל על אתנוקרטיה בישראל
המחבר מתמחה בגיאוגרפיה פוליטית ומדינית בצד גיאוגרפיה עירונית ותכנון אורבני

אקדים את המאוחר: אני ממליץ לקרוא את ספרו החדש של פרופ’ אורן יפתחאל “עוצמה ואדמה: מאתנוקרטיה לאפרטהייד זוחל בישראל ובפלסטין” (2022), שפורסם לפני כמה חודשים בהוצאת הספרים רסלינג. פרופ’ יפתחאל נמנה עם דור צעיר מזה של מייסדי הגיאוגרפיה הישראלית – דור המתמחה בגיאוגרפיה פוליטית ומדינית בצד גיאוגרפיה עירונית ותכנון אורבני. קולו הייחודי של יפתחאל בוקע ממחקריו הביקורתיים, בהם הוא מבטא את השגותיו כלפי מדיניות התכנון הישראלית דרך ניתוחה בהקשר חברתי-מעמדי.
בספרו החדש, מספק יפתחאל פשר לחלוקת המרחב בין ישראל לפלסטין, ובתוך כך – לחלוקה האי-שוויונית בין ערבים ליהודים. בין ספריו הקודמים: “שומרים על הכרם – מג’דל כרום כמשל” (1997); “ספר/פריפריה אתנית” (1998); “כוחו של תכנון” (2001); “אתנוקרטיה” (2006); “אי צדק ילידי” (2013); ו”אדמה מרוקנת – הבדווים בנגב” (2018). “עוצמה ואדמה” נפתח בהקדמה מעמיקה בה מפרש יפתחאל מושגים גיאוגרפיים חדשניים. 13 פרקי הספר עומדים בפני עצמם כמאמרים אקדמיים יחודיים, השזורים יחד תחת נושא העל של הספר: המעבר האימננטי מאתנוקרטיה לאפרטהייד.
הספר נפתח בהצגת חמש מפות המתארות את יישובי הארץ בין 1917 ל-2015. ניתוח המפות חושף בבהירות את תהליך האתנוקרטיה שקידמה ההתיישבות במשך כ-100 שנה. תחילה, היו בארץ כ-50 יישובים יהודיים קטנים. נכון להיום, הוקמו כ-1,200 – חלקם מטרופולינים וערי מחוז. זו התפתחות מטלטלת של “קולוניאליזם פנימי”. ההדרה, האפרטהייד, הדיכוי והכיבוש של הפלסטינים תורגמו לעברית באופן רשמי במושגים כמו “יהוד הגליל”, “שטחי סי בגדה”, “שטח צבאי סגור”, “פארקים לאומיים”, “הפרחת השממה”, “מתקנים הנדסיים”, ועוד.
מהספר עולה, כי תהליך צמצום המרחב הפלסטיני רחוק מסיום. הקיום הערבי והפלסטיני הולך ונמחק מהתודעה היהודית, כאשר שמות המקומות הערביים שונו ברובם. במקביל, אימצו מפעלי הכיבוש הישראלי שמות חדשים: “התיישבות צעירה”, “התנחלות”, “מאחזים”, “ישובי ספר”, “פיתוח הפריפריה” ועוד.
יפתחאל מסביר את המושג אתנוקרטיה כ”פוליטיקה של התפשטות אתנו-לאומית”. מדיניות אתנוקרטית חותרת שהלאום ישתלט על כמה שיותר מרחבים ושטחים – על חשבון שכניו. כך יוצר הלאום “מולדת לאומית” המעדיפה קבוצות אתניות ודתיות מסוימות על פני אחרות. העדפה זו מעוגנת במוסדות שלטון, בחוקים ובמנהגים.
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il