fbpx

ריאיון עם המזכ"ל שותף של 'כוח לעובדים' איתי סבירסקי על ניצול עובדים בהשכלה הגבוהה

ההסכמים הקיבוציים במוסדות האקדמיים ייפתחו מחדש באוקטובר 2023

 "זו הדרך" ראיין השבוע את עו"ד איתי סבירסקי, מזכ"ל שותף וראש תחום מאבקי עובדים בתחום ההשכלה הגבוהה בארגון כוח לעובדים. ההסכמים הקיבוציים במוסדות האקדמיים ייפתחו מחדש באוקטובר 2023, והמו"מ יתנהל על רקע העמקת המדיניות הניאו-ליברלית בהשכלה הגבוהה וועל רקע המתקפות על חופש הביטוי.

מה הביא אתכם להקים את כוח לעובדים?   

    "ראינו שמערכת המשפט לא מספקת מענה אמיתי עבור העובדים המנוצלים. בתוך כך, רצינו להיות חלק מארגון עובדים דמוקרטי במובן הרדיקלי ביותר, בו העובדים הם אלה שמובילים ומקדמים את מאבקם מלמטה, מהשטח".

    בטור לאתר "המקום הכי חם בגיהינום" (אפריל 2022) כתב סבירסקי: "פקידי האוצר החלו מנסים לכפות מדיניות ביטחון תעסוקתי מועט לעובדים בקרב גופים סטטוטוריים, בתאגידים עירוניים ובמכללות ציבוריות. משרד האוצר מנסה לחבל בהסכמות שהושגו בין ארגוני העובדים למעסיקים בנושא מעורבות העובדים בקבלת ההחלטות במקום העבודה."

    עוד כתב: "הנושא עלה לכותרות לאחר השביתה הארצית של הסגל האקדמי הזוטר במכללות הציבוריות (שהסתיימה בדצמבר 2020). הממונה טען כי בתמורה לעבודת ההשלמה שעשו המרצים, הם יהיו זכאים רק ל-55 אחוז משכרם הרגיל (!). המכללות אכן ניכו את 45 האחוזים הנותרים משכרם. פרשה זו עומדת כיום להחלטת בית הדין לעבודה, שעשוי להכריע באופן תקדימי האם הממונה בכלל מחזיק בסמכות לנהוג כפי שנהג או לא".

היכן עומדים מאבקי הסגלים הזוטרים והבכירים?

    "מהפכת המכללות הציבוריות הגיעה לשיאה באמצע שנות ה-90', אז נפתחו עשרות מכללות ברחבי הארץ. הסגלים הזוטרים במכללות הורכבו מ"עמיתי הוראה" ומ"מורים מן החוץ". תחילה, היו אלה מהנדסים ורואי חשבון שלימדו קורס אחד או שניים במכללות אזוריות ובמרכזי השלמת בגרויות שבהמשך הפכו מכללות ציבוריות. כיום, מעסיקים המוסדות האקדמיים אלפי עובדים בשיטה זו.

    "השכר משולם למרצים לפי קורס, והם אינם זוכים ביציבות תעסוקתית, בוותק או בתנאים סוציאליים. שיטת העסקה זו היא הלכה למעשה שיטת ניצול עובדים נפוצה, בה משתמשים כל המוסדות האקדמיים, לרבות האוניברסיטאות.

    "בכוח לעובדים מאוגדים שישה ארגוני סגל בכיר ו-14 ארגוני סגל זוטר ממוסדות שונים. בשל חוסר היציבות התעסוקתית בתחום, נאלצים מרצים רבים ללמד בכמה מוסדות במקביל. תנאי ההעסקה משתנים ממוסד למוסד, ולעיתים הם מקבלים שכר שונה עבור הוראת אותו קורס באוניברסיטה ובמכללה ציבורית. מדוע? מפני שלא קיים כל חוק המונע מהמוסדות להשכלה גבוהה לעשות כרצונם.

    לפי נתוני המל"ג, כיום לומדים במערכת ההשכלה הגבוהה יותר סטודנטים מאי פעם. המגמה של המוסדות האקדמיים (והממשלה) היא חיזוק לימודי ההנדסה והטכנולוגיה על חשבון מדעי החברה והרוח. אך לשחיקה של תחומים שלמים באקדמיה השלכות על תנאי ההעסקה של המרצים. הוות"ת והמל"ג עובדים כיום על דיגיטציה של קורסים שלמים, וחיוני לדאוג כי תהליך זה יבוצע באופן שלא יפגע בזכויות המרצים.

    אנחנו לא יודעים מה יעלה בגורל הקמפוסים במקרה של מעבר ללימוד מרחוק על בסיס קבוע. הרי הקמפוס משמש לא רק כמרכז פדגוגי, אלא גם כמרכז חברתי בו נפגשות אוכלוסיות שלא באות במגע בשום מקום אחר, כמו קיבוצניקים מאזור באר טוביה הלומדים עם בדואים מהדרום.

    המעבר ללימודים מרחוק מאיים גם לשחוק את שכר המרצים: מורים לאנגלית במכללות ציבוריות משתכרים שכר נמוך אפילו מחברי הסגל הזוטר, וזאת כיוון שאינם מלמדים "ידע אקדמי" בהגדרת המוסדות. אנחנו טוענים מה שראוי להיות מובן מאליו – כישורי שפה הם הכרח לימודי. לכן, אנחנו דורשים שיכירו במורים לאנגלית כמרצים מן המניין.

האם כוח לעובדים מוסיף לגדול כארגון?

    כשארגון כוח לעובדים קם ב-2007, שיעור העובדים המאוגדים בישראל היה נמוך, וגדל באחוזים בודדים בכל שנה. בשנה הראשונה של כוח לעובדים ראינו גידול של 1000% בחברי הארגון, וכמובן שקשה לשחזר זאת. הוועד החדש של מוסדות תרבות בעיריית ת"א, המאגד כ-3,000 עובדים ועובדות, חבר לכוח לעובדים. כללית, כוח לעובדים פועל בשלושה תחומים עיקרים: עובדי תחבורה ציבורית, עובדי חינוך, ועובדים במערכת ההשכלה הגבוהה. יש לנו תוכניות רבות לעתיד, ואנחנו מקווים להוסיף ולהרחיב את פעילותנו.

הפגנה למען העסקה ישירה בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, מאי 2020 (צילום: הקואליציה להעסקה ישירה באוניברסיטה העברית)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן