שיחה עם העורך העיתון ‘הומניטה’: השמאל המאוחד מתחזק לקראת הבחירות בצרפת

   עורך העיתון הקומוניסטי הצרפתי “הומניטה”, פביין גאי, השתתף בשבוע שעבר בישיבת המערכת של “זו הדרך” שנערכה בתל-אביב. גאי, בן 38, הוא חבר בסנאט הצרפתי מאז 2017. הוריו היו פועלי מתכת ופעילים בולטים בקונפדרציה הכללית של העובדים. גאי ניהל במשך שנים את פסטיבל “הומניטה” – המפגש הפוליטי השנתי הגדול בצרפת, שמספר משתתפיו מגיע לחצי מיליון.

    בשיחה עם מערכת “זו הדרך” סיפר גאי על העשייה העיתונאית ב”הומינטה” בחודשים האחרונים, סביב המלחמה באוקראינה והבחירות לנשיאות צרפת שנערכו בחודש שעבר, ולקראת הבחירות לאסיפה הלאומית שייערכו ביום ראשון הקרוב.

מה ניתן ללמוד מתוצאות מערכת הבחירות לנשיאות?

    המגמה הכללית היא התחזקות של הימין הקיצוני מבחירות לבחירות. מקרון, לעומת זאת, לא ניהל קמפיין של ממש, במחשבה שמעמדו כנשיא מכהן והמלחמה באוקראינה יעשו את שלהם. אסטרטגיה זו נכשלה. היוזמות של מקרון להעלאת גיל הפרישה ל-65 ולפגיעה בקצבאות הזיקו לפופולריות שלו. מקרון גם מרבה לדבר על משבר האקלים, אך בפועל אינו עושה דבר.

    למרות שאנחנו מתנגדים למקרון, בסיבוב השני קראנו להצביע בעדו בגלל סכנת הפשיזם. היו בשמאל רבים שביקרו אותנו על כך, משום שמקרון אשם בפגיעה במעמד העובדים. רבים בשמאל כעסו גם על כך שהמחנה סבל מפיצול בבחירות ולא התאחד מאחורי מועמד מוסכם. לכן, לקראת הבחירות לאסיפה הלאומית החלטנו להקים, יחד עם יתר כוחות השמאל, את NUPES – האיחוד העממי, האקולוגי והחברתי החדש. ברשימה זו חברות המפלגה הקומוניסטית, מפלגתו של מלנשון “צרפת הבלתי-נכנעת”, המפלגה הסוציאליסטית והמפלגה האקולוגית. הקמת האיחוד היא אירוע פוליטי ללא תקדים בחמישים השנים האחרונות. אינני זוכר חזית או מערך כוחות שמאל מסוג זה ברמה הלאומית.

מה יהיו, להערכתך, תוצאות הבחירות לאסיפה הלאומית?

    בשל הצמדת הבחירות לאסיפה הלאומית לבחירות לנשיאות, כל נשיא עד כה הצליח לזכות ברוב גם באסיפה הלאומית. כבר 20 שנה לא היה נשיא שלא נהנה מרוב פרלמנטרי. אך מצב זה עשוי להשתנות. השכבות העממיות בצרפת חשות תיעוב עמוק כלפי הנשיא הניאו-ליברל עמנואל מקרון. בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות, מקרון ניצח בזכות מצביעי “רק לא לה פן”, שאינם אוהדים אותו כלל ואינם צפויים להצביע עבור מפלגתו בבחירות הפרלמנטריות.

עד לאחרונה סברו פרשנים רבים שהבחירות הפרלמנטריות יהיו שידור חוזר של הבחירות לנשיאות – מקרון נגד לה פן. הקמת האיחוד העממי שינתה את התמונה. לפי הסקרים, צפוי השמאל לכל הפחות להכפיל את מספר נציגיו בפרלמנט.

    בפרלמנט 577 מושבים. ברשימת האיחוד העממי הוקצו 50 מושבים לקומוניסטים, 70 לסוציאליסטים, 100 לאקולוגים ו-357 למפלגתו של מלנשון. בבחירות לנשיאות זכה המועמד הקומוניסטי ביותר קולות מאשר המועמדת הסוציאליסטית, ולכן לכאורה היה מגיע לנו ייצוג גדול יותר. אולם למפלגה הסוציאליסטית יש באסיפה הלאומית יותר נציגים מכהנים שלהם סיכוי גדול יותר להיבחר מחדש. לכן הסכמנו להעניק להם משקל רב יותר ברשימה. בסיעה הקומוניסטית היוצאת ישנם 17 נציגים. בתרחיש סביר, היא צפוי לגדול ל-25-24 נציגים. בתרחיש אופטימי היא עשויה לגדול אף ל-37 נציגים. האיחוד העממי כולו יזכה לכל הפחות ב-150 מושבים. לפי הסקרים האופטימיים יותר, השמאל יזכה ב-250 נציגים ובכך ימנע ממפלגתו של מקרון רוב בפרלמנט.

    בכל מקרה, מצבו של השמאל משתפר. אך התוצאה תלויה בשיעור ההצבעה. אם למקרון לא יהיה רוב, הוא יתבסס על הסכמים עם הימין הקיצוני. בתעמולת הבחירות שלו הוא תוקף את האיחוד העממי באמצעות כל כלי התעמולה האנטי-קומוניסטית מימי המלחמה הקרה. לכן, מקרון אינו צפוי לחתור להסכמים עם השמאל. הוא כבר מאותת לימין שהוא מעוניין בהידוק היחסים, ולאחרונה מינה את ראש סיעת הימין הרפובליקאי – לשעבר ראש האופוזיציה – לשר בממשלתו. באסיפה הלאומית שתבחר צפויים להיות שלושה גושים גדולים – האיחוד העממי, סיעתו של מקרון והימין הקיצוני.

מה עמדת “הומניטה” כלפי הפלישה הרוסית לאוקראינה?

    מהיום הראשון למלחמה התנגדנו לפלישה הרוסית. זו מלחמה אימפריאליסטית והעם הוא שמשלם את מחירה. איננו מזדהים עם אף אחת מהממשלות הלוחמות. מצד אחד, פוטין הוא בעל ברית של הימין הקיצוני בצרפת. מצד שני, ממשלת זלנסקי אחראית להפצצות בדונבס מאז 2014, וללחימה במחוז במהלכה נהרגו כ-14 אלף איש. ממשלת קייב נתמכת בידי נאט”ו, שהיא ברית מלחמתית המשרתת את האינטרסים של ארה”ב ומקדמת מירוץ חימוש חדש באירופה.

    כקומוניסטים עלינו להשתחרר מההיגיון הבין-גושי. איננו יכולים לתמוך בגוש נאט”ו וגם לא בגוש הרוסי. עלינו לנהל מדיניות עצמאית על בסיס סולידריות עם העמים. התוקפנות של פוטין איננה סיבה לתמוך בנאט”ו, וההתרחבות האגרסיבית של נאט”ו איננה סיבה לתמוך בפוטין. יש לזכור כי פוטין עלה לשלטון ברוסיה בגלל תמיכתו באוליגרכים.

    כקומוניסטים, אנו דוגלים בעיקרון השלום בין העמים. יש להגיע להסדר שלום בתיווך האו”ם, כדי לשים קץ ללחימה ולסבל בתוך אוקראינה. אנו מכירים את מגבלותיו של האו”ם, אך כעת אין לו תחליף כגורם מתווך במציאת פתרון.

    ברמה המקומית בצרפת, אנו מדגישים את הסולידריות עם הפליטים. הימין הקיצוני בצרפת מתנגד מאוד לקליטת פליטים ומהגרי עבודה, ולכן זו סוגיה פוליטית טעונה. הימין התנגד לקליטת פליטים ממדינות מוסלמיות כמו סוריה, לוב ואפגניסטן, כביכול בשל חשש מטרוריסטים שיגיעו יחד עם הפליטים. צרפת קלטה בסה”כ אלף-אלפיים פליטים מאפגניסטן, למרות שהיה ביכולתה לקלוט הרבה יותר.

    לקליטת הפליטים האוקראינים יש פחות התנגדות, משום שהם נוצרים ולבנים. כיום שוהים בצרפת עשרות אלפי אוקראינים, לרבות 17 אלף קטינים שנקלטו במערכת החינוך. אנחנו כמובן תומכים בקליטתם ומסייעים לה. “הומניטה” אף יזם קמפיין תרומות למען הפליטים, שהצליח לגייס 150 אלף יורו. הסיוע יועבר להם באמצעות “הסיוע העממי” – ארגון של המפלגה הקומוניסטית העוסק בסיוע למשפחות עניות. “הומניטה” מדגיש כי צריך לסייע לכל פליט – גם לאוקראינים וגם למוסלמים ולשחורים. צרפת מסוגלת וצריכה לקלוט הרבה יותר פליטים מרחבי העולם.