מדוע האיש מעוניין העשיר ביותר בעולם לקנות את חופש הביטוי

    אמנם בעליה של טסלה, אילון מאסק, הודיע אתמול (שישי) כי הוא משעה את רכישת הרשת החברתית טוויטר, כדי “לוודא את כל הפרטים”, אבל מדוע האדם העשיר בעולם מתעניין ברשתות החברתיות?

    רעידת אדמה אירעה בחודש שעבר בעולם הטכנולוגיה והעסקים, כאשר המיליארדר מאסק הודיע כי הגיע להסכם בדבר רכישת טוויטר ב-44 מיליארד דולר. מאסק חשף בתחילת החודש כי בבעלותו נתח של 9.2% בחברה, וכי דחה הצעה להצטרף למועצת המנהלים שלה. תמרון זה של מאסק התפרש כבר בשעתו כהצהרת כוונות, ואכן, הוא התחיל את מהלך ההשתלטות על החברה כבר ב-14 באפריל.

    הצעתו של מאסק נתקבלה ב25 באפריל, ובהודעתו לתקשורת גרס: “חופש הביטוי הוא אבן הפינה של כל דמוקרטיה מתפקדת, וטוויטר הוא כיכר העיר הדיגיטלית שבה נדונות סוגיות חיוניות לעתיד האנושות”. עוד צייץ באותו יום: “אני מקווה שאפילו מבקרי הגרועים ביותר יישארו בטוויטר, בגלל שזו המשמעות האמתית של חופש הביטוי”.

    לכאורה, מבקש מאסק להצטייר כאביר דמוקרטי שיביא לריבוי קולות אמיתי בפלטפורמה הפופולרית. דברים אלה השמיע מאסק בהתרסה כלפי מדיניות האתר עד כה, שהעסיקה בודקי עובדות על מנת למנוע הפצה של מידע שגוי. יש לציין כי תכנים שקריים שהוסרו מהפלטפורמה, אותם כולל מאסק ב”חופש ביטוי”, הופצו לא פעם בידי פעילי ימין קיצוני שביטאו דעות גזעניות ופאשיסטיות.

    הצהרותיו של מאסק הן חלולות אך מהדהדות במיוחד.  מאסק הוא מגה-מיליארדר שבנה את הונו באמצעות היסטוריה ארוכה של השתקת עובדים ושבירת איגודים בחברות השונות שבבעלותו. כעת, כאשר הוא עומד בראש הפלטפורמה, הבטחותיו להחלת “חופש ביטוי” הן לא יותר מהבטחה להפיכת טוויטר לשופר בשירותו ובשירות בעלי הון אחרים. במסגרת צעדיו הראשונים, צפוי מאסק לבטל את ההחלטה לסגור לצמיתות חשבונות טוויטר שהפיצו בעבר מידע שגוי. בין אלה, נמצא גם חשבון הטוויטר של בעל ההון ונשיא ארה”ב לשעבר דונאלד טראמפ. כזכור, הושעה טראמפ מהרשת החברתית בעקבות ציוציו לאחר ההסתערות על גבעת הקפיטול בוושינגטון ב-6 בינואר 2021 וכן אלה שקדמו לה סביב הטענות לזיוף תוצאות הבחירות בארה”ב.

רעב עולמי? לא הבעיה שלי!

    רכישת טוויטר התרחשה על רקע פרשה נוספת שבה היה מעורב מאסק. כחלק מביקורת רחבה על צבירת הונו, עלתה בשנה שעברה (אוקטובר 2021) הטענה כי אילו היה מוותר על 6 מיליארד דולר בלבד (2% מהונו), הייתה בעיית הרעב העולמי קרבה לסיומה באופן משמעותי. בתגובה לכך, פנה מאסק לארגון תכניות המזון של האו”ם בטענה שאם יציגו בפניו תכנית עבודה מפורטת, יעמיד בפניהם את הסכום. אלא שלהפתעתו הרבה של מאסק, בקשתו נענתה, ובמהרה. כחודש לאחר הצהרתו, פרסם מנהל ארגון תוכנית המזון של האו”ם דייויד ביזלי דו”ח הכולל תכנית עבודה מפורטת ושקופה לשימוש במשאבים שהבטיח מאסק להקצות.

    התכנית המפורטת, שאותה ביקש וקיבל מאסק, ככל הנראה לא הותירה עליו רושם. נכון להיום הוא לא העביר את הסכום לארגון תוכנית המזון של האו”ם. יש לציין כי כחודש לאחר הפרשה, מכר מאסק מניות בחברה “טסלה” שבבעלותו בשווי של כ-16 מיליארד דולר, ותרם סכום של 5.7 מיליארד דולר ל”ארגון צדקה” שאת שמו סירב לחשוף. אלא שתרומה “נדיבה” זו אינה תמימה כפי שהיא עלולה להיראות. בשנת 2021 היה סך המס בו היה חייב מאסק כ-11 מיליארד דולר. החוק האמריקאי מפיק הטבות מס עצומות לבעלי הון שתורמים את הרווחים ממניותיהם, ולכן רבים מהם עושים זאת. כך, בתרומתו ל”ארגון אנונימי” מילא מאסק לכאורה אחר הבטחותיו, אך בפועל התחמק מתשלום מסים לציבור.

זה לא אילון, זו השיטה

   קשה לקבל בהפתעה את הצעדים שנוקט מאסק. הוא פועל במסגרת שיטה כלכלית אלימה שבה מתומרצים בעלי הון לרכוש חברות רווחיות ולהעצים את הונם בכל דרך אפשרית. הציפייה כי מיליארדרים יקצו מרצונם סכומי עתק על מנת לפתור בעיות מהותיות, שלחלקן הם אחראים בעצמם, איננה מציאותית. בכל פעם שאפשרות הבחירה תעמוד בפני מאסק, הוא יבחר תמיד לרכוש את טוויטר, ולא לפתור את בעיית הרעב העולמית.

    ההשתלטות האגרסיבית של מאסק על טוויטר אמנם תשרת את האינטרסים שלו. עם זאת, היא עשויה לשמש מקרה מבחן מעניין למאבק ולהתנגדות. מניעיו הברורים לרכישה גורמים להתבטאויות בדבר “חופש ביטוי” להחוויר, וכבר התפרשו כתמרור אזהרה בוהק בקרב עובדי החברה. כאמור, בעבר לא היסס מאסק לפטר ולנפות מחברותיו עובדים שלא הסכימו עם דעותיו הפוליטיות או הניהוליות. כעת, עובדי טוויטר שביקרו בעבר את בעל ההון עומדים על רגליהם האחוריות. אין ספק כי התנגשות זו תשמש בעתיד זירת מאבק, והשלכותיה עשויות להיות מרחיקות לכת.