הבחירות בקניה: אכזבה מהדמוקרטיה הליברלית ואדישות בקרב הצעירים

בחירות כלליות לנשיאות, לאסיפה הלאומית ולסנאט של קניה ייערכו ב-9 באוגוסט. על אף שיעורי ההשתתפות הגבוהים והעניין הרב שעוררו מערכות הבחירות בקניה מאז שנת 2002, בינתיים ניכרת אדישות רבה לקראת הבחירות בקרב הציבור, ובעיקר בקרב האוכלוסייה הצעירה במדינה.

אחד הביטויים לאדישות זו הוא כישלונה של ועדת הבחירות והגבולות – הגוף האמון מאז שנת 2011 על עריכת הבחירות והפיקוח עליהן – בעידוד הרישום בפנקס הבוחרים של כשישה מיליון בעלי זכות בחירה חדשים, שנוספו מאז הבחירות האחרונות בשנת 2017. בקמפיין זה, אשר החל באוקטובר אשתקד, נרשמו עד עתה רק כשליש מבעלי זכות הבחירה החדשים.

לתופעה זו משמעות רבה עבור נציגי הציבור בקניה, כיוון שהגיל החציוני במדינה הוא 20 שנה. כלומר, מחצית האוכלוסייה צעירה מגיל זה. אך האדישות או הפסימיות של האוכלוסייה הצעירה ביחס להליך הדמוקרטי אינה מפתיעה. לפי נתוני המפקד האחרון שנערך בקניה, 39 אחוזים מהצעירים הם מובטלים וחלקם הגדול מתפרנס במסגרת הכלכלה הבלתי-פורמלית. נוסף לכך, מאז הבחירות בשנת 2002 – הבחירות הדמוקרטיות הראשונות שהתקיימו בקניה מאז 1963, מיד לאחר צאתה לעצמאות מבריטניה – לוותה כמעט כל מערכת בחירות בהבטחה ובתקווה גדולה לשינוי חברתי, למיגור השחיתות השלטונית, ולסיום אחיזת האליטות הכלכליות בממשל. תקוות אלה נכזבו שוב ושוב.

כל מערכת בחירות לוותה גם באלימות רחבה כתוצאה מאי-אמון במוסדות הממשל, ובייחוד באלה האמונים על קיום הבחירות. כך קרה בגל האלימות שפרץ לאחר הבחירות בשנת 2007, בהן נבחר מוואי קיבאקי לתקופת כהונה שניה כנשיא. בעימותים נהרגו כ-1,200 בני אדם, לאחר שעלו חשדות מבוססים לזיופים נרחבים. כך היה גם בבחירות האחרונות שהתקיימו בשנת 2017, בעקבותיהן נהרגו עשרות אנשים. בית המשפט העליון ביטל את תוצאות הבחירות לנשיאות ולכן נערכו בחירות חדשות, אותן החרים מועמד האופוזיציה ראליה אודינגה.

שני המועמדים המובילים כעת לרשת את תפקידו של הנשיא המכהן אוהורו קניאטה (בנו של הנשיא הראשון של קניה, ג’ומו קניאטה) שייכים למעגל חברתי קטן וסגור אשר אוחז ברסן השלטון מאז העצמאות. אחד המועמדים הוא סגנו של הנשיא המכהן, ויליאם רוטו, שהיה מקורב מאוד לרודן דניאל אראפ מוי, נשיא קניה בשנים 2002-1978. המועמד השני, ראליה אודינגה, כיהן כראש הממשלה בתקופת כהונתו השנייה והשנויה במחלוקת של הנשיא מוואי קיבאקי בין 2008 ל-2013, ואביו היה סגן הנשיא הראשון של קניה.

ספק אם הבחירות הקרובות יחוללו שינוי משמעותי במציאות הפוליטית, החברתית והכלכלית במדינה. ובכל זאת, הבעת אי-האמון במערכת הפוליטית מצד האוכלוסייה הצעירה במדינה, כפי שזו באה לידי ביטוי באדישות כלפי מערכת הבחירות, חשובה. יש בה כדי ללמד כי האוכלוסייה הצעירה במדינות אפריקה הבתר-קולוניאליות מפנימה את הסתירה בין ההבטחות הרבות שמפזרת הדמוקרטיה הליברלית המיובאת לבין המציאות שהיא יוצרת או מנציחה בפועל.