fbpx

דב חנין בדיון על סיכומי ועידת האקלים בגלזגו: יש התקדמות אבל הדרך עוד ארוכה

בכנס שהתקיים השבוע באוניברסיטת תל אביב דנו חוקרים, עיתונאים ואנשי ציבור בהתמודדות הגלובלית עם המשבר

חודש לאחר תום ועידת האקלים בגלזגו, התקיים אתמול (ראשון) כנס באוניברסיטת תל-אביב שניסה לבחון את תוצאות ועידת האקלים האחרונה ומה ניתן לעשות עד ועידת האקלים הבאה שאמורה להתקיים בשנה הבאה בשארם א-שייח במצרים. בכנס השתתפו מומחים ואנשי אקדמיה ביניהם: עיתונאית "הארץ" לי ירון, ח"כ לשעבר ד"ר דב חנין (חד"ש), ח"כ לשעבר אופיר פז פינס (העבודה) ופרופ' קולין פרייס מבית הספר פורטר ללימודי סביבה. המשתתפים בכנס היו חלוקים בדעותיהם, האם הוועידה הציגה בשורה חדשה כמו שיתוף פעולה בינלאומי למאבק באקלים או שמא וועדת האקלים האחרונה התקיימה בצל משבר בלתי ניתן לעצירה אליו אנחנו שועטים בעיניים פקוחות.

העיתונאית ירון פתחה את הדיון ואמרה: "צעירים מדברים על שינוי שיטתי כלכלי-רוחבי, שייקח אותנו קדימה מבחינה מערכת היחסים בין האדם לטבע, בין אדם לאדם ובין האדם לעצמו, יש להם ראייה הוליסטית, מעניינת. המדע נותן לנו שמונה שנים למנוע עליית הטמפרטורה באחד וחצי מעלות אבל גלזגו הייתה אכזבה קשה, הפוליטיקאים שישבו בעוד עשור או בעוד חמש עשר שנים לא יוכלו לנקוט את המהלכים שאפשר לנקוט כבר עכשיו". חלק מן המשתתפים מיהרו לטעון כי שינוי צרכני-תעשייתי לדוגמא בתעשיית האופנה המזהמת עשוי להפחית משמעותית את פליטות המזהמים לאוויר.

פרופ' פרייס שהציג את הפן המדעי-מחקרי של משבר האקלים ואמר: "לא ראינו מפת דרכים למה שצריך לעשות תוך עשור או קדימה יותר. בגלזגו לא היו דיונים על מדע. לצערי, לראשונה מזה 30 שנים, לא היה כל ויכוח על הצד המדעי, אפילו הסף שאנחנו צריכים להגיע אליו הוחמר, שהוא כאמור אחד וחצי מעלות או אפס פליטות". לדבריו "הוויכוח היה על מי צריך לשלם, הנושא פיננסי קיבל מקום מרכזי בוועידה, המדינות המפותחות התחייבו לשלם 200 מיליארד דולר למדינות המתפתחות. המדינות המפותחות התחייבו עד 2030 להפסיק למכור רכבים מזהמים והודו התחייבה עד 2030 לעבור ל-50% אנרגיה מתחדשת" מה שפרופ' קולין פרייס הגדיר כסיכוי לשינוי אמיתי.

ראש מכון המחקר לשלטון מקומי באוניברסיטת תל-אביב, פז פינס הוסיף: "השלטון המקומי בעולם מאוד מוביל בנושא האקלים, כי לשלטון המקומי יש המון כלים להתמודדות עם המשבר. אך בישראל היעדים עוברים מעל הראש של השלטון המקומי. המציאות משתנה לאו דווקא בגלל שישראל מחליטה אלא בעקבות הדרישות העולות מרחבי העולם. נוכחתי לדעת שיש היום פתרונות למשבר האקלים ולגלזגו הגיעו הרבה יזמים ומפתחי יישומונים".

ד"ר חנין, אף הוא חבר סגל באוניברסיטת תל-אביב שמונה לאחרונה בידי הנשיא הרצוג לעמוד בראש פורום האקלים, שאל את המשתתפים: "מה תפקידה ומקומה של ועידה בינלאומית בתוך התהליך של התמודדות עם משבר האקלים? מה אנחנו מצפים מוועידה כזו? האם נוותר על מודל הצמיחה האין-סופית?".

לדבריו "ועידת קיוטו או פרוטוקול קיוטו מ-1992 הסתיימה בהחלטת צמצום רף הפליטה ב-2.3 אחוז. ומה הצלחנו להשיג בוועידת האקלים בפריז ב-2015? לא ממש ברור. קראתי את הצהרת הסיכום של ועידת גלזגו, היעד עתה הוא להוריד במעלה וחצי ואין ספק שהעשור הקרוב הוא העשור הקובע – הפחתה של 45% מסף הפליטות עד 2030. לצערי, המדינות מאוד רחוקות מזה, ישראל מדברת על צמצום הפליטה ב-27%. אבל איך מצמצים את הפער? נרשמה התקדמות בוועידת גלזגו ביחס לוועדות אקלים קודמות. אך הדרך עוד ארוכה" סיכם.

 

 

 

 

מפגינים נגד הקפיטליזם בעת ועידת האקלים בגלזגו, 6 בנובמבר 2021 (צילום: גרינפיס)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן