fbpx

מה עושה בנק ישראל עם 200 מיליארד דולר? הר הדולרים לא בידינו

מדוע ממשיך בנק ישראל לרכוש דולרים ומונע מהשקל להתחזק? רמז: יש מי שמרוויחים מכך

שער הדולר ממשיך לרדת והדבר מדאיג עד  מאוד את בנק ישראל. שער דולר נמוך פירושו שקל חזק. לכאורה, המצב מצוין: המטבע הישראלי מתחזק לעומת הדולר האמריקאי ומטבעות של מעצמות קפיטליסטיות אחרות, כמו הפאונד הבריטי והיורו האירופי. אם תימשך המגמה, השקל הישראלי יעבור בקרוב את השיא שנרשם בינואר השנה: 3.10 שקל תמורת דולר אחד.  השקל עוד עשוי להגיע לשיא של 25 שנה, ולחזור לשערו מ-1995.

בחוגים לכלכלה מלמדים שמטבע חזק הוא ביטוי למשק חזק, או לכל הפחות לכללה בריאה וצומחת. אז מדוע מודאגים בבנק ישראל מהתחזקות השקל? כי לפי הבנק, "יש לסייע לייצוא הישראלי". קרי: התקבולים ממכירות בחו"ל של התאגידים המקומיים והזרים שבסיסם בישראל מתקבלים בדולרים "חלשים", ואילו את ההוצאות הקבועות כאן – ובייחוד את שכר העובדים – הם משלמים בשקלים "חזקים". במילים אחרות: הרווחיות של בעלי ההון המקומיים והזרים נשחקת.

מחלישים את השקל, לא מחזקים את הדולר

אז מה עושים? בנק ישראל מנסה להחליש את השקל באמצעות רכישת דולרים. צעד זה, כמובן, אינו מחזק את הדולר. המטבע שמנפיקה המעצמה הקפיטליסטיות הגדולה בעולם אינו מושפע מתנודות המטבע של מדינה קטנה כמו ישראל.

מנתוני דו"ח מיוחד שפרסם מבקר המדינה לאחרונה (19.10) בנושא עולה, כי יתרות הדולרים שבכספות בנק ישראל בשנת 2000 היו כ-99 מיליארד דולר, וכעת הן עולות על 200 מיליארד דולר – יותר מ-600 מיליארד שקל.

עם זאת, נכתב בדו"ח המבקר כי "הגידול הניכר שהתרחש בעשור האחרון ברמת יתרות המט"ח שבנק ישראל מחזיק ברקע ההתפתחויות הכלכליות בעולם הוביל לסטייה של כ-75 מיליארדי דולרים בפברואר 2021 מהרף העליון של הרמה הרצויה שקבע הנגיד, הגדיל את סיכוני ההשקעה ויצר התחייבויות גדולות במאזן הבנק בהיקף של כ-555 מיליארדי שקל, שרובן מיוחסות לצבירת היתרות, לצד הקטנת הון הבנק לכדי גירעון מצטבר בהון של כ-70 מיליארד שקל, נכון לדצמבר 2020". במילים אחרות: הבנק רוכש ורוכש דולרים ללא הפסקה, תוך נטילת סיכונים בלתי סבירים, והכל כדי להיטיב עם ה-1% על חשבון ה-99%.

השאלה שלא נשאלה

לדברי הפרשן איתן אבריאל ("דה מרקר", 28.10): "בנק ישראל טוען שאלמלא פעל לרכוש דולרים, מצבה של ישראל היה פחות טוב. אבל מעולם לא הביא נתונים שמוכיחים זאת. בפועל, אזרחי ישראל מסבסדים את רווחי היצואנים ואת רווחי ההיי-טק במשך למעלה מ-15 שנים, באמצעות יוקר המחיה שהם משלמים. שום מחקר מעולם לא הוכיח כי מעבר הכספים הזה מכיסיהם של מיליוני משקי בית אל חשבונות של אלפים בודדים של יצואנים, אכן תורם לצמיחה הכללית. לכל הפחות, הדו"ח של מבקר המדינה צריך לגרום לבנק ישראל לבחון פעם נוספת את מדיניותו".

האם בנק ישראל בחן את מדיניותו? כמובן, הוא בחן והחליט להתמיד בה. למחרת פרסום דו"ח המבקר שב והתערב בנק ישראל במסחר, ורכש "רק" כמה עשרות מיליוני דולרים. יחד עם זאת, בדו"ח המבקר המקיף (73 עמודים) לא נשאלה שאלה אחת: האם ניתן היה לעשות שימוש אחר בהר הדולרים שבידי הבנק המרכזי? לדוגמא בתחומים כמו חינוך, דיור ציבורי, בריאות, רווחה ועבודה.

 

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן