הרפורמות הכלכליות של הממשל הקובני מחוללות שינויים מהירים בעבודה ובתעסוקה

בינואר 2021 החלה קובה ליישם שורה של רפורמות כלכליות במטרה להגדיל את הייצור והייצוא שלה, וכך לרכך את השפעותיו של המצור האמריקאי ושל משבר הקורונה. מאמר זה מנתח את החודש הראשון של הרפורמות ואת השפעותיהן על העבודה והתעסוקה באי הסוציאליסטי.

הרפורמות הכלכליות נועדו לטפל בשתי בעיות עיקריות: מחירי מוצרים ושיעורי התעסוקה. מצד אחד הממשלה מנסה לייצב את מחירי המוצרים. מצד שני, הממשלה ממוקדת בפתיחת אפשרויות תעסוקה חדשות, בייחוד במגזר הציבורי המתוכנן. הרפורמות הכלכליות, שהוכנו במשך זמן רב והוחלו עם תחילת השנה, מבטלות למעשה את מערכת “המטבע הכפול”, מעלות את המשכורות במגזר הציבורי ומציגות שינויים שיגדילו את רמות הייצור במדינה.

בסוף החודש הראשון של הרפורמות ערכו מנהיגי קובה מפגש הערכה, והגיעו למסקנות חדשות. הנשיא מיגל דיאז-קנל שיתף את ממצאיו על הבעיות עמן מתמודדת המדינה, אותן חילק לשלושה סוגים: (1) שגיאות ביישום הרפורמות; (2) המאבק במשבר הקורונה; (3) ייצור מזון.

התפרצות משבר הקורונה סיבכה את תהליך השינוי שמובילה הממשלה בכלכלה הקובנית. נכון לאמצע ספטמבר היו בקובה כ-6,700 מיתות כתוצאה מהנגיף, והעלייה במספר הנדבקים מאז ינואר הניעה את הממשלה לנקוט צעדים חדשים. דיאז-קנל מאמין כי המחסור במשמעת הוא האחראי העיקרי לעלייה במספר הנדבקים בינואר: “אנחנו יודעים כי אנחנו צריכים לפתור את הבעיה, אבל אנחנו צריכים לעבוד יותר בעידון”, אמר, והוסיף כי אנשים המטיילים מחוץ לקובה וחוזרים אינם תמיד חוזרים לבידוד ובאופן כללי יש תחושת נרפות והכלה באוכלוסייה עקב תחושת ביטחון עצמי גבוהה.

אחת ההשפעות הראשונות של הרפורמות: תעסוקה

 אחת ההשפעות הראשונות של הרפורמות הייתה שטף של בקשות עבודה שהוגשו לסוכנויות התעסוקה. ראש הסוכנות הכלכלית של הבירה הוואנה אמרה לתקשורת הקובנית כי לפני הרפורמות היו 5-10 בקשות עבודה ביום, ואילו כיום נע מספר בקשות העבודה בין 80 ל-100 בקשות ביום. טרם הרפורמות, קובנים רבים נמנעו מלעבוד בסקטור הציבורי כיוון שהמשכורות היו נמוכות מדי. במקביל היה ביקוש רב לעבודות בלתי-פורמליות, בעיקר בכל הקשור לענף התיירות. המגמה התחזקה משום שהמדינה העניקה סיוע כלכלי ישיר לכל אזרחיה, ללא התייחסות למצבם הכלכלי. יחד עם זאת, בזמן שהמשכורות במגזר הציבורי עלו יחד עם הרפורמות הכלכליות, המחירים עלו גם הם. כתוצאה מכך, עבודה בעבודות רשומות הפכה לרצויה.

אך משבר הקורונה פגע בכלכלה. עסקים קטנים רבים בסקטור השירותים, בייחוד בתחום התיירות, נסגרו והמשרות הבלתי פורמליות נעלמו. מצב זה הוביל לתורים ארוכים בסוכנויות העבודה. בקובה, המדינה מספקת עבודות לכל דורש. לפני התפרצות המגפה עמדה האבטלה על שני אחוזים בסך הכל. נתון זה כלל גם קובנים שבחרו לא לעבוד או קובנים שעבדו בעבודות לא פורמליות. עכשיו, גם חתך זה מחפש אחר עבודות עם תלוש שכר. דיאז-קנל אמר כי האתגר מרכזי ניצב לפתחן של הרשויות המקומיות, שהן אחראיות להכוונתם של דורשי העבודה למשרות בענפי הייצור באזוריהם.

הרחבת מגזר ההעסקה העצמית

לאחר העלאת רמות הייצור, המהלך השני היה הרחבת מודל ההעסקה העצמית. בקובה, העסקה עצמית כוללת באופן טיפוסי ניהול עסקים כמו בתי קפה, מספרות, או חנויות קטנות. עצמאים מבוטחים בידי המדינה ומשלמים מס הכנסה כמו כולם.

טרם, הרפורמות הכלכליות, המדינה הקובנית הגדירה מרחבים הפתוחים להעסקה עצמית, ו-127 תחומי פעילות נרשמו בקטגוריה זו. כעת תתהפך ברירת המחדל: שרת העבודה והביטחון החברתי מרתה אלנה פיאטו הכריזה כי מעתה תגדיר הממשלה תחומי פעילות בהם העסקה עצמית תישאר אסורה, ואילו בכל יתר התחומים היא תתאפשר. עד כה ציין המשרד 124 תחומי פעילות כלכלית שלא תפתח להעסקה עצמית.

בתקשורת המערבית הוגדרו המהלכים כפתיחה של קובה לקפיטליזם. אולם לא מדובר בשינוי רדיקלי. השרה פיאטו ציינה כי גישת ההומוגניזציה שנקטה הממשלה ביחס לעסקים העצמאיים יצרה קשיים עבורם, ולכן היא נוקטת כעת גישה אחרת. לדבריה, גישה זו תסייע לחזק את הסקטורים מוטי הייצוא – בהם סקטורים עם יכולות טכנולוגיות גבוהות, כמו תכנות ועיצוב גרפי. מספר העוסקים במקצועות אלה גדל בקובה בשנים האחרונות, והמדינה מעוניינת לתמוך בהם.

בערך 600,000 אזרחים קובנים עובדים כעצמאים ומחזיקים ברישיונות לשם כך, והם מהווים 13% מכוח העבודה הכללי במדינה. המצור האמריקאי ומשבר הקורונה פגעו באופן קשה בתחומים הקשורים בעסקי התיירות והפנאי. עם הרפורמות הכלכליות, רבים בוחרים לעבוד במגזר הציבורי במקום. הממשלה הקובנית מדגישה כי המדינה צריכה להעלות את אחוזי התעסוקה באופן מכוון, כמו גם את סך הייצור הכלכלי ואת פריון העבודה. הרחבת תחום העצמאים הוא חלק מכך. הממשלה זיהתה את העבודות הציבוריות כמפתח לחיזוק הייצור, בייחוד ייצור מזון והימנעות מתעסוקה שאינה מייצרת ערך. כתוצאה מכך, תחום העצמאים לא קרס למרות שנפגע בעוצמה ממשבר הקורונה ומהמצור האמריקאי המתמשך.

אמצעים נגד תנודתיות מחירים

הגידול במשכורות במגזר הציבורי היה צפוי להביא לפיחות בערך מטבע הפזו. כוונת הממשלה הייתה כי העלייה במחירים תהיה קטנה מהגידול במשכורות, כך שמצבם של עובדים במגזר הציבורי ישתפר לאין ערוך. בעוד שמטרה זו הושגה בסקטורים מסוימים, קפיצת המחירים של מוצרים מסוימים הייתה גבוהה יותר מן המצופה. דיאז-קנל אמר כי היו בעיות עם חלק מראשי מוסדות וחברות מדינתיות שנקטו צעדים החורגים מרוח הרפורמה. הוא ציין כי הממשלה תנקוט בצעדים מהירים כדי למנוע זאת.

המאמר פורסם במקור באתר התורכי Sol (“שמאל”), ותורגם לעברית מהגרסא האנגלית שראתה אור בעיתון People’s Voice (“קול העם”) של המפלגה הקומוניסטית הקנדית.