fbpx

דורסנות וכוחניות במשרד החינוך: רפורמת הדגל של השרה שאשא-ביטון תעמיק את אי-השוויון

"תוכנית הגמישות הניהולית" צפויה להפוך את משרד האוצר לשותף בניהול מערכת החינוך

שינויים רבים התרחשו במערכת החינוך מאז תחילת שנת הלימודים תשפ"א ועד שנת הלימודים תשפ"ב, שנפתחה השבוע: הוקמה ממשלה חדשה, והעומד בראשה התחלף לראשונה מזה 12 שנים. התחלפו שרי החינוך, כאשר את הגנרל יואב גלנט החליפה אשת החינוך יפעת שאשא-ביטון. התחלפו גם מנכ"לי המשרד, כאשר את הגנרל עמית אדרי החליף גנרל אחר, יגאל  סלוביק. אך למרות החילופים הפרסונליים בצמרת, טרם חל שינוי ביחס לחשיבות החינוך ולמעמד המורים. גרוע מכך: בכמה היבטים חל שינוי לרעה.

ראשית, יש לשוב ולהזכיר, כי גם את שנת הלימודים הנוכחית יפתח הרוב הגדול של מורי ישראל ללא הסכם שכר בתוקף – מצב הנמשך זו שנה שלישית ברציפות. תוקפו של ההסכם הנוכחי של הסתדרות המורים, שנחתם במסגרת רפורמת "אופק חדש", פג ב-2019. מאז לא התקיים משא ומתן בין המדינה למורים על הסכם חדש, כביכול על רקע המשבר הפוליטי המתמשך. אולם גם עתה לא אצה לממשלה הדרך להגיע להסכם חדש עם המורים. קובי בר נתן, הממונה על השכר באוצר, אמר באחרונה בכנס הורוביץ לכלכלה כי "זה לא זמן למשאים ומתנים […] ארגונים שרוצים לבוא עכשיו – התאפקתם קצת, תמשיכו להתאפק בסבלנות […] עלינו לא לשכוח שזו תקופה קשה גם למעסיקים וגם למשק, ולהבין את גודל השעה". מבחינת משרד האוצר, אין אפוא כל בעיה עם העובדה ששכר ממוצע של מורה מתחיל עומד על 5,200 שקלים בלבד. שהמורים יחכו.

בעוד שבנושא תנאי השכר של המורים גוררת המדינה את רגליה במתכוון, בתחומים אחרים שיש להם השפעה דרמטית על עובדי ההוראה, היא פועלת נגדם בכוחניות ובדורסנות. כוונת הממשלה להעלות את גיל הפרישה לנשים במסגרת חוק ההסדרים היא משמעותית במיוחד עבור תחום בו קיים רוב נשי מובהק כמו מקצוע ההוראה. עבודת ההוראה היא עבודה שוחקת, ומדי שנה מבקשות מורות רבות לצאת לפנסיה מוקדמת, ולרוב הפרישה נחשבת מועילה הן למערכת והן למורות. אולם הצעת חוק ההסדרים מתעלמת ממצוקתן של נשים במקצועות שוחקים. היא מצטרפת לסירוב של משרד האוצר לאשר את מכסות הפרישה המוקדמת לשנת הלימודים הנוכחית – החלטה המותירה מורות שחוקות רבות במערכת. נוסף לשחיקה המקצועית, בשל גילן נמצאות מורות אלה בקבוצת סיכון לקורונה.

תוכנית הגמישות הניהולית, אחת מרפורמות הדגל של שרת החינוך, היא למעשה יישום של תוכנית שהחל המשרד לגבש עוד במהלך כהונתו של השר גלנט. כדרכן של רפורמות מסוג זה, אריזה נוצצת ומילים יפות מחביאות משמעויות חמורות. עיון ברפורמה הנכללת במחוק ההסדרים מלמד כי משמעותה העיקרית היא הכנסת שותף חדש לניהול מערכת החינוך – משרד האוצר. הרפורמה מעניקה למעשה לאוצר מעמד של גורם שיקבע את המדדים להצלחתה. משרד החינוך מעניק לאוצר זכות בלתי מובנת להתערב בתחומי עיסוקו המקצועיים. אך פקידי האוצר צפויים לפעול לאור שיקולים שאינם חינוכיים או פדגוגיים, אלא כאלה הנובעים מהאינטרסים הפיסקליים המעצבים את תפיסת עולמם הצרה.

לפי התוכנית, בתי הספר ימוינו להקבצים בהתאם למה שמוגדר בחוק "התוצאות החינוכיות האובייקטיביות". בתי ספר בהקבצים הגבוהים יזכו ביותר תקציבים וסמכויות מאשר בתי ספר בהקבצים הנמוכים. אך "התוצאות החינוכיות" של בתי הספר אינן רק פועל יוצא של טיב ההוראה. ציוני התלמידים במבחנים בינלאומיים ובמבחני מיצ"ב מושפעים מהרקע החברתי והכלכלי. משרד החינוך טוען כי רקע זה יובא בחשבון בשיטה החדשה, אך לא מסביר כיצד. כמו כן מתעדפת הרפורמה רשויות מקומיות באשכולות כלכליים גבוהים יותר: תנאי לקבלת סמכות תקציבית במלואה הוא השקעה של הרשות בחינוך מעבר לחובתה לפי חוק.

באופן דומה, ההתעלמות מהפערים הכלכליים ניכרת גם במתווה החזרה ללימודים שסוכם בין ראש הממשלה, שרת החינוך ושר הבריאות. לפי מתווה זה, תלמידים בכיתות ח' עד י"ב בערים אדומות בכיתות עם שיעור מתחסנים נמוך מ-70% יעברו ללמידה מרחוק. משמעות המתאם הגבוה בין ציבורים לא מחוסנים לבין מעמד כלכלי נמוך היא שהמתווה פותח את מערכת החינוך בעיקר עבור העשירונים העליונים. זאת ועוד, המתווה מעלה שאלות קשות בנוגע למאבק שניהלה השרה שאשא-ביטון נגד מתן חיסונים בבתי הספר בטענה לחשש ממיתוג ולחץ חברתי. האם שליחתן של כיתות שלמות ללמידה מרחוק בשל שיעור מתחסנים נמוך לא תוביל ביתר שאת למיתוג? בעיות עומק אשר מנעו מתלמידים גישה ללמידה מרחוק, כמו היעדר תשתיות אינטרנט ביישובים הערביים-בדואיים הלא-מוכרים בנגב – לא טופלו. תלמידים אלה עלולים למצוא עצמם פעם נוספת מחוץ למעגל הלימודים.

תוכניותיה של הממשלה החדשה בנוגע לפערים בחינוך, למעמדם של עובדי ההוראה ולמעמדה של ההוראה כמקצוע, מוכיחות כי מדיניותה מכוונת, בהתאם להבטחתו של ראש הממשלה נפתלי בנט, עשר מעלות ימינה אפילו ממה שהורגלנו אליו. עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"ב נראה, כי בכוונת הממשלה להגביר את השימוש במערכת החינוך ככלי במלחמה המעמדית שהיא מנהלת נגד מרבית הציבור.

 

אדם אלי

 

שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון במסיבת העיתונאים שנערכה אמש בירושלים עם פתיחת שנת הלימודים (צילום: משרד החינוך)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן