fbpx

משרד האוצר פרסם את הצעת חוק ההסדרים: ליברמן בוחר בנתיב הניאו-ליברלי המהיר

הממשלות בישראל מתחלפות, אך המדיניות הקפיטליסטית הקיצונית נשארת; "ממשלת השינוי" אינה יוצאת מן הכלל

הממשלות בישראל מתחלפות, אך המדיניות הניאו-ליברלית נשארת; "ממשלת השינוי" אינה יוצאת מן הכלל. שלושה שבועות לאחר שנכנס לתפקיד שר האוצר, ירה אביגדור ליברמן את יריית הפתיחה לחוק ההסדרים שישולב בתקציב הדו-שנתי 2022-2021.

מדובר בעשרות רבות של סעיפים בכ-300 עמודים (!) שפורסמו אתמול (שני) אשר רובם ככולם נוסחו עוד בטרם נכנס שר האוצר של "ממשלת השינוי" לתפקיד. עובדה זו מצביעה על ההמשכיות באוצר ועל הקשר ההדוק בין ליברמן לבין בכירי משרדו, המצטיינים בעמדותיהם הניאו-ליברליות. בטיוטה ניכרות כמו-כן היטב טביעות האצבע של מכון קהלת הקפיטליסטי הקיצוני, הממומן בידי בעלי הון יהודים אמריקאיים מתומכי טראמפ.

התוכנית שהציגה דוברות משרד האוצר היא רק טיוטה, ואפילו טיוטה חלקית. כך שכל התייחסות להצעת האוצר בשלב זה היא ראשונית. מה אין בחוק ההסדרים המוצע? אין כל התייחסות להעלאת מיסים, בייחוד לבעלי ההון ולתאגידים הגדולים – המקומיים והזרים. זאת, בניגוד למדיניות עליה הכריזו שרי האוצר במדינות הקפיטליסטיות הגדולות ובהן ארה"ב. מה עוד חסר? אין תוספת או תגבור לשירותי הרווחה והבריאות הקורסים, בייחוד לאחר שנה וחצי של מגפה בעלת השלכות כלכליות וחברתיות קשות. האוצר מציע, בשיטה החביבה עליו, להוסיף תקציבי רווחה לתושבי הרשויות המקומיות המוחלשות באמצעות… העברת תקציבים מהרשויות החזקות. התושבים העניים בערים החזקות, הנזקקים לשירותי רווחה, אמורים לסבסד את  העניים בפריפריה.

חוק שאין לו אח ורע בעולם

חוק ההסדרים מוגש מדי שנה לכנסת, החל בשנת  המפנה לעבר קפיטליזם ניאו-ליברלי ב-1985, בצמוד להגשת הצעת תקציב המדינה. החוק הוא אוסף של שינויים מוצעים בתחומים רבים, אותם רוצה הממשלה להשיג בחקיקה חפוזה. במקום להגיש הצעת חוק על כל נושא ולנהל דיונים לגביה, נוהגת הממשלה לכלול את כל הצעות החקיקה בהצעת חוק אחת, היא הצעת חוק ההסדרים.

במקור, חוק ההסדרים היה "הוראת שעה", חלק מתוכניות החירום של הממשלה להתגבר על האינפלציה הדוהרת של שנות השמונים שנהגו בעידודו של הממשל האמריקאי. החקיקה האנטי-חברתית של העשורים האחרונים ברובה מצאה את דרכה לחוק ההסדרים. המשבר הקפיטליסטי של 1985 חלף, אך חוק ההסדרים (שאין לו אח ורע בעולם) ממשיך להיות מוגש מדי שנה. באמצעות הגשת חוק הסדרים מונעת הממשלה דיון מעמיק בכנסת בכל אחת מהצעותיה. במשך השנים גדלה ההתנגדות לחוק. בשנים האחרונות נאלץ האוצר כמה פעמים להוציא מתוכו סעיפים בלחצם של יו"ר הכנסת, היועץ המשפטי לממשלה, חברי הכנסת או התנגדות ציבורית.

פגיעה בסביבה

בחסות החוק מבקשים במשרד האוצר להחליש את המשרד להגנת הסביבה, תוך רידוד הרגולציה הסביבתית שנועדה לשמור על סביבה בריאה ובטוחה. לפי "גלובס" (11.7) דורשים באוצר כי על המשרד להגנת הסביבה תחול "חובת שקילת שיקולים כלכליים" בעת הטלת דרישות על פרויקטים ומפעלים.

באוצר מנמקים: ההוצאות השנתיות של המגזר העסקי בגין דרישות של רגולציה סביבתית עומדות על 3.7 מיליארד שקל, ואילו באיחוד האירופי – הרגולציה מקלה יותר. אך לפי בדיקה פנימית שערך המשרד להגנת הסביבה, הרגולציה המקומית כמעט זהה לזו של האיחוד האירופי.

תנו לתאגידים הגדולים לנצח

בסעיף משרד התקשורת מציע האוצר מתן פטור מהיתרי בניה ל"אתרי סלולר זעירים" ("זעיר" – עד שישה מטרים) מה שיאפשר את הצבתן של אלפי אנטנות דור חמישי. עוד מוצע להקים אנטנות על גגות משרדי הממשלה ומבנים ציבוריים ולהקל על הצבת אנטנות גדולות. באותו סעיף מבקש האוצר להשלים את הפרטת הדואר, שכעת היא חלקית.

עוד מציעים אנשי האוצר לקדם פרויקטים של הקמת נתיבים מהירים בתשלום בכבישים ראשיים בידי חברות פרטיות, בדומה למסלול המופרט הקיים כעת בכביש 1 בין נתב"ג לתל-אביב. בהקשר זה עדיין אל הבהיר האוצר אם ישנה כוונה להטיל "אגרת גודש", קרי: לבצע הפרטה של כבישים ציבוריים. לבסוף, בהיענות למה שהיבואנים והתאגידים הזרים דורשים זה זמן רב: האוצר מציע גם לחסל בפועל את מכון התקנים.

 

 

שר האוצר אביגדור ליברמן (צילום מסך: ערוץ הכנסת)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן