fbpx

ממשלת אין שינוי: עוד התנחלויות, כיבוש, נישול וגזענות

שלושה מוקשים עם פתיל קצר הונחו בינתיים, עוד לפני אישור התקציב, לרגלי "ממשלת השינוי"

החברה הישראלית מתלבטת, לכאורה, בין שתי אפשרויות עיצוב עצמי סותרות. כוונתי לדילמה 'יהודית או דמוקרטית'. לכל הכרעה, כך נדמה, יש מחיר גבוה, ולכן אי-החלטה מצטיירת כאפשרות החכמה ביותר. בפועל, הדילמה מזויפת – היא רק נראית כאילו עדיין לא הוכרעה. ההכרעה נעשתה כבר מזמן, עוד בתקופת המנדט הבריטי, עם בינוי המוסדות המבודלים ל"מדינה שבדרך". ה"עם היהודי בארץ-ישראל" הוקם בתבנית אקסקלוסיבית ואיתו, מתוך ההבדלה וההדרה, נוצר הסכסוך היהודי-ערבי בפלסטין.

"המדינה היהודית" ו"הסכסוך" הם לכן שני צדדים של אותו מטבע. משמעות הקמת מדינת ישראל הייתה, מניה וביה (ממנה ובה) פירוק החברה הערבית בפלסטין. הטרנספר הגדול, הפקעת רכוש הנפקדים – הנעדרים והנוכחים, הכפרים והערים שהוחרבו, הממשל הצבאי, טבח כפר קאסם… כולם מונומנטים להכרעות שכבר נעשו.

אחרי 67'  הועברו שיטות ההתנחלות לשטחים כבושים חדשים: הגדה המערבית ורצועת עזה. הדרה, דיכוי התנגדות, נישול וייהוד הם שלבים בתהליך העיכול: בהפיכת שטח ערבי ליהודי. המתנחלים, שלוחי המדינה, תופסים את הקרקע, הצבא מגן עליהם והחקיקה והמשפט מכשירים את מה שהחוק הבינלאומי אוסר.  שלושה מוקשים עם פתיל קצר הונחו בינתיים, עוד לפני אישור התקציב, לרגלי "ממשלת השינוי". אלה הם ההתנחלות אביתר, החוק למניעת איחוד משפחות פלסטיניות ופינוי פלסטינים מבתיהם בשייח' ג'ראח ובסילוואן.

תרמית אביתר

ההסכם שהושג באביתר אינו אלא תרמית. בתמורה לפינוי זמני, עכשיו, של המתנחלים, תחליט הממשלה בעתיד קרוב שהאדמות, השייכות לתושבי כפר ביתא, אינן שטח פלסטיני. זאת, למרות שמחנה צבאי שהוקם בהן בעבר הסתמך על "צו תפיסה" שמשתמשים בו כאשר המדינה מפקיעה שטח בבעלות פרטית. או אז יוכרז השטח כאדמת מדינה ותוקם עליו "התנחלות חוקית" – אוקסימורון, כיוון שהחוק הבינלאומי אוסר כל התנחלות בשטח כבוש. לפיד, גנץ, מיכאלי, הורוביץ ועבאס יתמכו בהסכם בתירוץ שבינתיים מפנים מתנחלים. כשיבואו להכשיר את השרץ, זה יהיה ברגע אחר. עד אז, או שביבי כבר לא יאיים, או שהורוביץ ועבאס כבר לא יהיו בממשלה. אולי תהיה עד אז ממשלה עם הליכוד (אם או בלי ביבי) או שיפרוץ משבר חדש. מה שבטוח שלא יקומו לתחייה ארבעת הפלסטינים שנהרגו באש צה"ל בהפגנות המחאה שנערכו נגד ההתנחלות: זכריה חמאייל בן 28, מורה לערבית; מוחמד חמאייל בן 15; ד"ר עיסא ברהם, משפטן בן 41; ואחמד בני שמסה בן 16. בטוח גם שהם לא יהיו האחרונים להיהרג במאבק העיקש הזה נגד הכיבוש.

גזענות דמוגרפית

המוקש השני: "החוק למניעת איחוד משפחות". מדובר בהוראת שעה (חוק זמני) משנת 2003 המחודשת, כמו מצב החירום, מדי שנה בהצבעה בכנסת. חוק זה הוא חלק מתפיסת יהדותה של המדינה. הוא חל רק על אזרחים ותושבים ישראלים שנישאו לפלסטינים תושבי ירושלים המזרחית, הגדה המערבית או רצועת עזה, ואינו מאפשר לבני או לבנות הזוג לרכוש מעמד בישראל. פרוש הדבר שזכויות רבות נמנעות מהם ומצאצאיהם: מילדיהם דורשים בדיקת דנ"א להוכחת אבהות. הם לא יכולים לקבל רישיון נהיגה או לצאת לחו"ל מנתב"ג, זכויותיהם בביטוח לאומי ובתעסוקה מוגבלות, ועוד. בגלל החוק הזה, חיים אלפי אזרחים בנפרד מבני זוגם ומילדיהם. לעיתים מוותרים אזרחים ישראלים על אזרחותם כדי לחיות עם משפחותיהם.

זאת בשעה שכל נכד של סב או סבתא יהודיים יכול להתאזרח אוטומטית באמצעות "חוק השבות" הגזעני, ולאזרח בישראל בן זוג לא יהודי (כל עוד אינו פלסטיני). הוראת חוק זמני זה היא, לכאורה, מנימוקי ביטחון – כדי למנוע תנועה בין ישראל לשטחים הכבושים. כל זאת כאשר מדי יום נכנסים לישראל מעל ל-120 אלף עובדים פלסטינים. התכלית האמיתית של הוראת השעה היא דמוגרפית: הקטנת מספר הפלסטינים בישראל. תוקפו של חוק מפלה זה, בהיותו זמני, יפוג השבוע. אם יצביעו רע"ם ומרצ נגדו, עשויה ממשלת בנט להסתמך על הליכוד כדי לחדשו. אולם אם יתנגד ביבי להצביע עם הממשלה, לא יימצא לו רוב.

נישול וצביעות

המוקש השלישי עלול להצית מרי בירושלים ואף לגרום להתלקחות אלימה בגדה, בעזה ובקרב פלסטינים אזרחי ישראל. מדובר בנישול תושבים פלסטינים מבתיהם בשכונות שייח' ג'ראח וסילוואן בירושלים המזרחית בידי המשטרה ואגודות מתנחלים. אחרי 48' הפקיעה ישראל את רכוש הפלסטינים שגורשו וברחו משטחה וחילקה אותו ליהודים. לעומת זאת, ישראל לא ויתרה על נכסים יהודיים בשטח שנכבש ב-48' בידי ירדן בירושלים המזרחית. ירדן יישבה במזרח ירושלים פליטים פלסטינים, חלקם בבתים שהיו שייכים ליהודים. ב-1970, אחרי סיפוח ירושלים, נחקק "חוק הסדרי משפט ומנהל" לפיו יכולים יהודים שאיבדו את נכסיהם במזרח ירושלים לקבלם חזרה באמצעות האפוטרופוס הכללי.

אך לא יורשי התושבים היהודים במזרח ירושלים הם התובעים כיום את נכסי משפחתם במזרח העיר. היורשים פוצו מזמן. על התהליך השתלטו עמותות מתנחלים (בעיקר "עטרת כהנים" ו"נחלת שמעון") שקנו את זכויות ההקדשים הישנים בכספים רבים שהגיעו מחו"ל ופועלים בעזרת האפוטרופוס, בתי המשפט והמשטרה, למען הקמת התנחלויות יהודיות אקסקלוסיביות במעבה השכונות הערביות. המתנחלים מאיימים על מאות משפחות, שחלקן כבר סולקו וחלקן עדיין נאבקות בבתי המשפט. בשבועות הקרובים אמורים היועץ המשפטי ובית המשפט העליון לומר את דברם בנושא, הזוכה בתשומת לב עולמית. כל זה קורה על רקע פעילותן האלימה והמסיתה של העמותות התורניות בערים המעורבות בישראל בחודש מאי, ועל רקע זעקת הקוזק הנגזל של ישראל נגד פולין שקבעה חוק התיישנות לגבי תביעות רכוש יהודי מימי מלחמת העולם השנייה.

אין שום תקווה שמערכת המשפט הציונית תצא נגד חוקים גזעניים שחוקק הרוב הציוני. אין לנו תקווה גם מהממשלה החדשה, אשר מלבד החלפת נתניהו אינה מבשרת שינוי כלשהו במדיניות כלפי הפלסטינים.

חנות שנהרסה בשבוע שעבר בידי כוחות הכיבוש בשכונה הפלסטינית סילוואן בירושלים המזרחית (צילום: אקטיבסטילס)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן