fbpx

קומוניזם כשיבה מן הניכור: על ספרו של פרופ' טאובר 'עיונים בהגות מרקס'

פרשנותו של טאובר למרקס היא פרשנות הומניסטית, המתמקדת בתורת הניכור המופיעה בכתבי השחרות של מרקס

ספרו החדש של פרופ' צבי טאובר, "עיונים בהגות מרקס", מציע לקוראיו תוצאות של שנות מחשבה, מחקר והוראה רבות. הספר מתרכז בפילוסופיה של מרקס; ובמרכזה – תורת הניכור כפי שהיא מופיעה בכתבי השחרות של מרקס. פרשנותו של טאובר היא פרשנות הומניסטית. במילים אחרות, זו פרשנות שבמרכזה עומד האדם.

בספר שלושה חלקים ובסופו נספח. החלק הראשון מוקדש לדיון באדם כבריה יוצרת ובהיסטוריה החברתית כתהליך מימוש מהותו של האדם. החלק השני עוסק בניכור האדם בחברה הקפיטליסטית. החלק השלישי דן בקומוניזם כמשטר של אמנסיפציה אנושית. בנספח ארוך לספר, בחר טאובר אוסף קטעים בתרגומו מכתבי מרקס העוסקים באדם בחברה הקומוניסטית.

הספר "עיונים בהגות מרקס" מלא תובנות יקרות ערך. נתמקד כאן בנקודה אחת, משכנעת, היוצאת ישירות מניתוחו של טאובר את מושג האדם בכתבי השחרות. מדובר בטענה כי ביטול הרכוש הפרטי, כמו גם חלוקה שווה של המשאבים בין בני האדם, אינם מספיקים לכינון חברה קומוניסטית כפי שמרקס התכוון אליה. לשם כך, יש צורך בדבר-מה מעבר לכלכלה.

לפי טאובר, הדבר הנוסף הוא השיבה מן הניכור. התנכרות או ניכור, כך מסביר טאובר, הוא יחס של זרות כלפי מה או כלפי מי שאינם ראויים ליחס כזה. בכתבי השחרות טוען מרקס כי בקפיטליזם האדם מנוכר ממהותו ומזולתו. האדם מנוכר ממהותו, שהיא עבודה יצירתית, בכך שתחת הקפיטליזם היוזמה והתכלית וכן תוצר העבודה אינם שייכים לו. בנוסף, תחת הקפיטליזם האדם אינו עובד לפי רצונותיו ותבונתו אלא לפי מה שמוכתב לו על ידי נותני העבודה. בה בעת, מנוכר האדם גם מזולתו שכן היחס הבסיסי בין בני האדם במסגרת העבודה והצריכה הוא יחס תועלתני ואינסטרומנטלי. האגואיזם הכללי של הפעילות החברתית, מסכם טאובר, הוא מימוש מעוות ומהופך של מהות האדם כברייה חברתית.

טאובר ממשיך וטוען, כי מעיון בכתבי מרקס ניכר שביטול הרכוש הפרטי אינו מספיק כדי להתגבר על הניכור. במילים אחרות, הפתרון לניכור אינו מה שמרקס כינה "קומוניזם גס", דהיינו משטר חברתי אשר מבטל את הרכוש הפרטי ומשית שוויון בין אזרחיו במחיר הקרבתם של ביטויי הפרטיקולריות שלהם. במשפט מפתח מתוך "המניפסט הקומוניסטי", התווה מרקס את קווי היסוד של הפתרון הרצוי: "במקום החברה הבורגנית הישנה, על מעמדותיה ועל ניגודי מעמדותיה, באה התאגדות, שבה ההתפתחות החופשית של כל יחיד ויחיד היא התנאי להתפתחות החופשית של הכלל". חלקים נרחבים מספרו של טאובר מוקדשים לפירוט קווי היסוד של הקומוניזם כמשטר של אמנסיפציה אנושית. זה משטר שאינו מסתכם בביטול הרכוש הפרטי, אלא דואג למימוש הייחודיות (הפרטיקולריות) של אזרחיו במסגרת השגשוג החברתי הכללי. טאובר אף מציין בכמה מקומות כי עמודים אלו יש לקרוא גם כביקורת על הנעשה בארצות סוציאליסטיות בעבר ובהווה.

בדגש זה על הקומוניזם כמשטר של אמנסיפציה אנושית, הספר "עיונים בהגות מרקס" הוא תרומה חשובה ומקורית לפרשנות מרקס. תרומה זו מתכתבת עם כתבי גיאורג לוקאץ', ארנסט בלוך וחברי אסכולת פרנקפורט, ומבקשת לבחון את אתגרי הקומוניזם בעבר, בהווה ובעתיד.

 

עוד בנושא:

https://zoha.org.il/102439

פרופ' צבי טאובר (צילום: ניצן כהן)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן