נישול תושבי שייח’ ג’ראח הפלסטינים מגיע אל בית הדין הבינלאומי בהאג

ההחלטה הצפויה בימים הקרובים בבית המשפט העליון בירושלים, האם לאפשר את פינוי המשפחות הפלסטינית מבתיהן בשכונת שייח ג’ראח והכנסת מתנחלים ישראלים במקומן, תשפיע לא רק על המצב הנפיץ בשייח’ ג’ראח ובירושלים כולה אלא גם על מצבה של ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג. בפני פאטו בנסודה, התובעת הראשית של בית הדין, מונחת פניה של 28 משפחות פלסטיניות משייח’ ג’ראח, כ-500 נפשות, המבקשות לכלול את צווי הפינוי נגדן בחקירה המתנהלת בחשד לפשעי מלחמה והפרות החוק הבינלאומי בידי מדינת ישראל.

בלשכתה של התובעת בהאג עוקבים בתשומת לב רבה אחר המצב בשייח’ ג’ראח והעימותים המסלימים שם ובמיוחד אחר ההליכים המתנהלים בבית המשפט העליון בירושלים. אם בית המשפט העליון יחליט לבטל את צווי הפינוי נגד תושבי שייח’ ג’ראח ולאפשר להם להישאר בבתיהם, ממילא יתייתר נושא זה ויצא מתחום החקירה – לפי העיקרון שבית הדין אינו עוסק בנושאים בהם המערכת המשפטית של המדינה הנחקרת מטפלת כיאות בהפרת החוק הבינלאומי.

לעומת זאת, אם בית המשפט העליון יוציא צו המאפשר למשטרת ישראל לפרוץ לבתיהן של משפחות פלסטיניות בשייח’ ג’ראח, להשליך אותן לרחוב ולמסור את הבתים לידי מתנחלים ישראלים, עשוי הדבר להתפרש בלשכת התובעת בהאג כראיה לכך שהמערכת המשפטית הישראלית בעצמה אשמה בהפרת החוק הבינלאומי, שהמערכת המשפטית נוטלת חלק פעיל ומשמעותי בפעולה של טיהור אתני שהוא פשע מלחמה חמור ומעניקה לטיהור האתני הזה כיסוי וסיוע משפטי. אם תגיע התביעה בבית הדין הבינלאומי למסקנה כזאת, יכולה להיות לכך השפעה מרחיקת לכך לא רק על נושא שייח’ ג’ראח לגופו אלא על כל מקרה אחר בו תנסה מדינת ישראל לטעון שהעניין מטופל בידי המערכת המשפטית שלה. הדברים עלולים להגיע עד כדי קביעה גורפת כי המערכת המשפטית הישראלית אינה ראויה לאמונו של בית הדין הבינלאומי, ולכך יהיו השלכות נרחבות גם למשל לגבי התייחסות בית הדין אל תלונות הנוגעות לרצועת עזה.

במקרה שתתבצע חקירה בבית הדין בהאג בנושא פינוי תושבים פלסטינים משייח’ ג’ראח, הראשונים להיחקר ושנגדם עשויים להיות מוגשים כתבי אישום וצווי מעצר בינלאומיים יהיו כנראה ראשי עמותת המתנחלים העוסקת באופן ישיר בגירוש תושבים משייח’ ג’ראח והכנסת מתנחלים ישראלים לבתיהם. המשאבים העומדים לרשות בית הדין הבינלאומי בהחלט מאפשרים להגיע אל מאגרי מידע של עמותת המתנחלים ולהרכיב רשימות שמיות של ראשיה, נגדם יוצאו צווי מעצר בינלאומיים. כמו כן יכול בית הדין הבינלאומי להגיע אל תורמים במדינות אחרות אשר מסייעים בכספם לעמותת המתנחלים, ולכלול גם אותם בכתבי האישום שיוגשו. חקירה פלילית כזאת יכולה להתרחב אל עמותות מתנחלים הפעילות בחלקים אחרים של מזרח ירושלים, כגון אלעד ועטרת כהנים.

יתכן כי חברי מועצת העיר ירושלים אריה קינג ויהונתן יוסף המסייעים בצורה פעילה לעמותות המתנחלים יחקרו ויוגשו נגדם צווי מעצר בינלאומיים, וכך אולי גם ראש העיר משה לאון. מועמדים נוספים לחקירה והגשת כתבי אישום עשויים להיות אנשי משטרה – במיוחד אם פינוי משפחות פלסטיניות מבתיהן יהיה מלווה במעשים של אלימות משטרתית. במקרה כזה עשויים להיות מוגשים בהאג כתבי אישום נגד מפכ”ל המשטרה, מפקד משטרת ירושלים ושוטרים בדרגים נמוכים יותר שיהיו מעורבים במישרין בפעולת הפינוי. כאמור, כל ההליכים האלה יתבטלו ויתייתרו אם יחליט בית המשפט העליון למנוע את גירוש המשפחות הפלסטיניות ולאפשר להן להמשיך לחיות בשלווה בבתיהן בשייח’ ג’ראח.