fbpx

במערכה נגד הג'נטריפיקציה: תושבי יפו הערבים סובלים מדיכוי כפול – מעמדי ולאומי

הנישול של האוכלוסייה הערבית ביפו אינו רק תוצאה של כוחות השוק; זהו פרויקט "הלבנה" בחסות העירייה

השבוע עמדנו, עשרות מפגינים ובהם חברי חד"ש, במשמרת מחאה לצד משפחת אבו ח'אטר היפואית המאוימת בגירוש מביתה (4.5). המשפחה, שלא ידעה שניתן לפנותה מדירת עמידר בה היא מתגוררת מזה עשורים, השקיעה בבית את רוב חסכונותיה. האם המבוגרת, החתומה על ההסכם עם עמידר, אינה יודעת קרוא וכתוב. למרבה הצער, המקרה של משפחת אבו חיט איננו ייחודי: כ-300 צווי פינוי בתוקף מאיימים על משפחות ערביות ביפו, ואלה חיות בפחד תמידי.

הג'נטריפיקציה של יפו אינה רק תוצאה של שוק חופשי. זו ג'נטריפיקציה שמוסדות ציבוריים ורשויות מעורבים בה באופן פעיל. כבר לפני כארבעים שנה, כשיפו הייתה ענייה ומוזנחת, הציעה עמידר פרויקטים ראשונים של דירות איכותיות לאקדמאים. בפרויקטים חדשים אלה בנו בניינים מטופחים עם חצרות מגודרות לא עבור תושבי יפו המקומיים ומשפחותיהם המתרחבות, אלא עבור אקדמאים צעירים שהגיעו מבחוץ. דווקא אלה קיבלו דיור איכותי במחירים מוזלים, ולא האוכלוסייה המקומית הנחנקת ללא מקום להתרחב ולבנות עבור ילדיהם שבגרו. הבאים נועדו לשרת כחיל החלוץ של הלבנת העיר.

פרויקטים של מגורי יוקרה סגורים מאחורי גדרות עם שער בכניסה, שהידוע ביניהם הוא מתחם אנדרומדה, החלו לצמוח ביפו בעידוד העירייה וגופי התכנון. תחילתו של כל פרויקט מסוג זה היא פינוי האוכלוסייה המקומית. מדובר באוכלוסייה ענייה, שבדרך כלל אינה מחזיקה בטאבו על הנכס, ולכן ניתן לפנותה. המפונים היו עניים, יהודים וערבים. הצעה כי המפונים יקבלו דירות בפרויקטים החדשים שיבנו על חורבות בתיהם נדחתה פעם אחר פעם. ההחלטות הללו היו החלטות של העירייה ושל הרשויות, ולכן גלגול האחריות לג'נטריפיקציה לפתחו של השוק החופשי בלבד הוא אחיזת עיניים.

בשלל צעדי תכנון ופיתוח התאימה העירייה את יפו לתיירים ולתושבים עשירים, וברצף של הליכים משפטיים נגד תושבים עודדה את פינויים של העניים. צעדים לפיתוח שייטיב עם האוכלוסייה הערבית ויספק מענה לצרכיה לא קודמו, על אף שנציגי יפו הערבים במועצת העיר, כמו אמיר בדראן ועומאר סיקסק, נלחמו למענם בכל כוחם. בכמה מקרים נשאו המאבקים פרי: נבנה מגרש כדורגל לילדי יפו והוקם גן לחינוך מיוחד בערבית – הישגים מצומצמים, שכל רשות מקומית אמורה לראות כמימוש זכויותיהם הבסיסיות של תושביה.

דרישתם המתמדת של נציגי אוכלוסיית יפו בעירייה לצעדים המגנים על שולחיהם גם בתחום הדיור נענו בקול ענות חלושה. אחרי שנים ארוכות של מאבקים בוועדות, כנראה שלראשונה עלה בידי אמיר בדראן להבטיח את הקצאתן של כמה עשרות יחידות דיור לתושבי יפו הערבים. אך אין מדובר בנתונים המשנים מגמה: צעירי יפו נדחקים לחפש פתרונות מחוץ לעיר, והאוכלוסייה היפואית מדלדלת.

ישיבת ההסדר ההתנחלותית של עטרת כהנים, שהוקמה ביפו כדי להתגרות בתושבים הערבים ו"לייהד את יפו". היא השלמה וחיזוק של אותה מגמה. עטרת כהנים מביאה קונים יהודים לבתי דיור ציבורי בעג'מי, ביודעם שיצטרכו לפנות את תושביהם כדי לממש את הנכס. אנשי ישיבת ההסדר מסתובבים ביפו במטרה להתגרות באוכלוסייה הערבית וליצור חיכוך. הם חותרים להראות לערבים בכל דרך שאינם רצויים עוד בביתם. זה ניסיון להעתיק את מצב העניינים בין מתנחלים לפלסטינים בשטחים הכבושים לתוך יפו, בידיעה שהרשויות תמיד יעמדו לטובת המתנחלים. זה הרקע לתקיפה המכוערת שתועדה בעג'מי (18.4), כאשר מתנחל המכונה "רב" הביא לשכונה יהודים כדי לשכנעם לקנות ולפנות. עג'מי, שבתקופת הממשל הצבאי תפקדה במחנה פליטים שזכה בכינוי "גטו", הפכה שכונת עשירים עם וילות מול הים, שלצידן ניצבות דירות עמידר מתפוררות שדייריהן נאבקים לא להיזרק לרחוב.

גם סגירת שדרות ירושלים לתנועה למשך שנים היא צעד ג'נטריפיקציה פעיל מצד העירייה. סגירת ציר התנועה והמסחר המרכזי של יפו מובילה להתמוטטות של העסקים שלאורך השדרה, ובעקבותיה – למשבר כלכלי של האוכלוסייה הערבית התלויה בעסקים אלה. זו פגיעה קשה בכלל מרקם החיים העירוני היפואי מעצם הקושי להתנייד בעיר. בעירייה ובמשלמה המייצגת אותה ביפו לא מתביישים לומר: כן, העסקים יפלו, אבל במקומם יבואו אחרים. התושבים ייפגעו, אבל במקומם יבואו אחרים.

בשום מקום אחר בת"א לא נעשה צעד פוגעני עד כדי כך סביב הקמת הרכבת הקלה, שכן  מרקם החיים של אוכלוסייה שלמה בשום מקום אחר לא תלוי עד כדי כך בציר התנועה שנסגר למשך שנים. בפועל מעודדת העירייה במעשיה את החלפת האוכלוסייה הערבית ביפו, להוציא עסק או שניים שיישארו כסמל נוסטלגי למה שהייתה העיר פעם.

האוכלוסייה הערבית ביפו קטנה ונאבקת על חייה, ויש עוד מה לעשות. חיוני להיאבק בכל הכוח נגד פינוי של כל משפחה ומשפחה, כדי שהעלות הכרוכה בפינויים הללו תהיה לא כדאית עבור הרשויות. ניתן להיאבק בעירייה על עתיד האוכלוסייה הערבית ביפו, אך לשם כך יש לתמוך ברשימות ובחברי המועצה העומדים לצד התושבים. חשוב לתמוך ביוזמות מקומיות ובמאבקים עצמאיים של התושבים, ולפעול באורח פעיל ליצירת מרחב ללא עליונות יהודית. החפיפה בין קפיטליזם המנשל את העניים למדיניות העירייה החותרת לדחוק את הערבים החוצה חושפת את שילוב הכוחות הפועל בהקשרים רבים בארץ: הקפיטליזם, הקולוניאליזם, הנישול והאליטיזם הולכים יד ביד. גם הנאבקים נגדם צריכים ללכת יד ביד, ובשום אופן לא להרפות ממאמציהם.

כאנשי שמאל בתל אביב ויפו יש לנו אחריות לפעול נגד המשך הנישול, נגד הפינויים ונגד ייהוד יפו. עלינו האחריות לבנות שותפות יהודית-ערבית שאינה מבוססת על עליונות – אלא חותרת נגדה. עלינו להפסיק להתכווץ למשמע ביקורת על הג'נטריפיקציה, שהיא בעיה אמיתית המטרידה את תושבי כל הערים הגדולות בעולם – על אחת כמה וכמה כאשר לנישול הקפיטליסטי נוסף נדבך של דיכוי לאומי. ההתמודדות עם תהליך זה היא אתגר אמיתי למי שרוצה לחיות בעיר מגוונת המגינה על כלל תושביה. במילים אחרות, עלינו האחריות לבנות עיר לכולנו.

 

פורסם באתר "שיחה מקומית"

מפגינים נגד הפינוי של משפחת אבו ח'אטר ביפו (צילום: זו הדרך)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן