fbpx

2 מיליון מתים בעולם: המערכה נגד נגיף הקורונה הפכה לשדה קרב קפיטליסטי

תאגידים קפיטליסטיים מתחרים ביניהם על שוק החיסונים האדיר שיצר משבר הקורונה; בעלי הון גורפים רווחי ענק

סוברנה, עבדאללה וממביסה עומדים להצטרף לקרב במלחמת עולם המתנהלת ללא נשק, אך מפילה מיליוני חללים ברחבי העולם. זו מלחמת הסחר הקפיטליסטית לגבי אספקת חיסוני הקורונה למיליארדי התושבים של כדור הארץ. במלחמה זו, הלוחמים הגדולים ביותר הם תאגידי הענק בענף התרופות כגון "פייזר", "מודרנה" (שחיסונים מתוצרתה הגיעו לארץ, אך טרם נעשה בהם שימוש) ו"אסטרה-זנקה". על נתח קטן יותר נאבקים שחקנים בינוניים כגון "ספוטניק" הרוסי ו"סינובק" הסיני – את שני החיסונים האחרונים מייצרים תאגידים ממלכתיים. סוברנה, עבדאללה וממביסה הם שמותיהם של שלושה חיסונים שמפתחת כעת התעשייה הביוטכנולוגית הממלכתית הקובנית, והם ייכנסו בעוד ימים אחדים לשלב הניסויים הקליניים.

קשה לאמוד את גודל השוק של חיסוני הקורונה. אבל לפי מידע שפרסמה "פייזר", החברה המובילה בענף, ההכנסות הצפויות לה השנה ממכירת החיסון נאמדות ב-15 מיליארד דולר. "מודרנה" כבר מכרה עד סוף דצמבר חיסונים בסך 12 מיליארד דולר (שרובם טרם סופקו), ומעריכים ש"אסטרה-זנקה" תמכור חיסונים בכ-2 מיליארד דולר השנה ובעוד כ-3 מיליארד בשנה הבאה. אין נתונים על ההכנסות הצפויות של ספקי החיסונים הרוסי והסיני, שמיליוני מנות מהם כבר סופקו למדינות באסיה, באפריקה ובאמריקה הלטינית – חלקם בתשלום מלא ואחרים ללא תמורה. הרשות הפלסטינית קיבלה משלוחים מצומצמים של חיסונים רוסיים וסיניים ללא תשלום.

החיסונים הקובניים, לאחר שיסתיים שלב הניסויים ותחוסן כל אוכלוסיית האי, יינתנו חינם-אין-כסף לתושבי המדינות העניות באמריקה הלטינית ובאפריקה החל ביוני הקרוב. התעשייה הקובנית מסוגלת לייצר 100 מיליון חיסונים מסוגים אלה מדי שנה.

שני מיליונים כבר מתו

שנה חלפה מאז פרוץ מגפת הקורונה. כתוצאה ממנה חלו כ-100 מיליון בני אדם וכשני מיליונים אבדו את חייהם. החיסון הפך חיוני עד מאוד להצלת מאות מיליוני בני אדם. אם לשפוט על פי הנעשה בחודשים האחרונים, קיים קשר ישיר בין עוני לבין מחלה ובין חיסון לבין עושר. במילים אחרות, עבור בני האדם החיים בעוני, הסכנה להידבקות במחלה גבוה יותר, ואילו עבור העשירים האפשרות לזכות בחיסון מציל חיים גבוהה יותר. כך גם עבור המדינות: מדינות עשירות יכולות להשיג ביתר קלות אספקת חיסונים לאזרחיהן. לפי הערכות, כ-100 מדינות ברחבי העולם יתקשו לחסן את אוכלוסייתן בגלל חיסרון כיס.

ארגון הבריאות העולמי מעריך, בי במדינות מסוימות – בייחוד באסיה, באפריקה ובאמריקה הלטינית – יידרשו שנים לחיסון כל האוכלוסייה. לכן דורש הארגון הבינלאומי לבטל את הפטנט על ייצור תרופות לשם מיגור הפנדמיה. יצוין שהחברות המפתחות את החיסון והמייצרות אותו קיבלו אשתקד מימון ציבורי נדיב כדי לקדם את המחקר. המימון היה ציבורי, לרוב של ממשלות, אבל הרווחים זורמים לכיסים הפרטיים של בעלי התאגידים.

הקורונה אינה המגפה העולמית הראשונה, ולצערנו גם לא תהיה האחרונה. לכן, חשוב מאוד להפיק לקחים מן ההווה כדי להתכונן לעתיד. אין ספק שחיסון לקורונה עם "קוד פתוח" הוא המפתח להתמודדות כלל-עולמית מוצלחת ולמיגור הפנדמיה. אבל גם מהעבר ניתן ללמוד לקחים.

לא ניתן לרשום פטנט על השמש

בשנות ה-50 וה-60 סבל העולם רבות ממחלת הפוליו – שיתוק הילדים. בחודשי הקיץ של שנת 1949 החלה ההתפרצות של המחלה בישראל ועד לסוף אותה שנה דווח על 338 חולים.המחלה המשיכה להתפשט גם בשנים הבאות, ועד לשנת 1954 היו בישראל 4,700 מקרים מאובחנים של המחלה, כאשר מתוכם 760 ילדים נפטרו. נכון שמספר הקורבנות (כולל אלפים שנותרו עם מוגבלויות לכל החיים) קטן מ-5,200 נפטרי הקורונה בישראל עד כה. אבל חשוב לזכור כי אז מנתה אוכלוסיית המדינה פחות ממיליון נפש, ואילו כיום חיים בישראל יותר מ-9 מיליון בני אדם.

ב-1955 התחולל מפנה כאשר ישראל החלה לפתח תרופה לפוליו על בסיס מחקריהם של הפרופסורים האמריקאים יונה סאלק ואלברט סבין, שסירבו לרשום פטנט על החיסון ואישרו להפיץ אותו באופן חופשי. סאלק אף הביא אישית את הפטנט לישראל. שני המדענים הפסידו מיליארדי דולרים שהיו יכולים להיכנס לכיסם, אבל "הרוויחו" ניצחון על מגפה איומה שבשנים האחרונות כמעט נעלמה מן העולם. כשנשאל סאלק "למי שייך הפטנט על החיסון?", ענה: "לאנשים כולם, כי אין פטנט. האם אפשר לרשום פטנט על השמש?".

 

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן