fbpx

חד"ש עמדה על עקרונותיה: לא מוותרים על המאבק לשינוי השיטה

מנסור עבאס מבקש לנתק את האינטרסים של האוכלוסייה הערבית בישראל מהאינטרסים של כלל הציבור

מאז שהוקמה הרשימה המשותפת תמכתי בקיומה. חשבתי ב-2015 ועד לאחרונה שלמרות ההבדלים העמוקים בין התנועה שלי, חד״ש, לבין השותפות האחרות בקואליציה הזו, יש משהו גדול יותר ששם אותנו, את הכוחות שמייצגים את הציבור הערבי ואת השמאל האמיתי בארץ, בסירה אחת. ההסכמה שלנו הייתה חשובה יותר מהפערים בינינו.

האינטרסים העמוקים והמטרות הפוליטיות של הציבור הערבי, כפי שהתבטאו בדרך של ההנהגה הפוליטית שלו בעשורים האחרונים, הם אינטרסים שמאליים – סיום הכיבוש והדיכוי הלאומי של העם הפלסטיני, יצירה של דמוקרטיה אמיתית שלא מבוססת על עליונות יהודית, ובניה של חברה שוויונית שמושתתת על מדינת רווחה חזקה וחיזוק הכוח של העובדים בארץ. שוויון אזרחי אינו מספיק, כפי שתמיד אמרנו. נדרש גם שוויון מעמדי ולאומי. לפי התפיסה הזו – הרשימה המשותפת הייתה הכוח הפוליטי המובהק שמייצג את כל הדרישות האלה – והקוטב הפוליטי המובהק לימין בהובלת הליכוד ונתניהו.

כל זה נכון גם היום. וכל זה נכון לגבי הרשימה המשותפת המשולשת שתרוץ בבחירות הקרובות. מה שקרה הוא שבחודשים האחרונים מנסור עבאס ורע״ם בהובלתו, החליטו לשנות את הקואורדינטות הבסיסיות האלה שקושרות בין הציבור הערבי לבין ערכי השמאל וכוחות השמאל היהודיים בארץ. רע״ם שואפת עכשיו ליצור היערכות מחדש של האמיתות הפוליטיות הבסיסיות האלה דרך ניתוק של האינטרסים של הציבור הערבי בישראל מהאינטרסים של כלל הציבור בישראל. כשעבאס אומר שהוא לא שמאל ולא ימין, הוא למעשה אומר שניתן לטפל באינטרסים היומיומיים של הציבור הערבי בלי לשנות את המדינה. הוא אומר שישראל היא מה שהיא, ושבתוך המציאות הזו אפשר לפעול באופן מצומצם, דרך התחברות לצינורות השלטון, כדי להשיג הישגים מקומיים. עבאס רוצה להפוך את הציבור הערבי לקליינט של המדינה.

המהלך הזה שלו, אני חושב, לא יכול להביא לשוויון אמיתי לציבור הערבי. אבל יותר מזה – הוא נוטש את האינטרסים של כלל הציבור בישראל. הוא נוטש את ציבור האזרחים פה (שלא לדבר על הפלסטינים בשטחים). הוא נוטש, בבירור, אותי.

זה מהלך שבמכבסת מילים מתואר כפרגמטי ושואף לאינטגרציה, אבל בפועל מנתק את הציבור הערבי מכלל הציבור בכך שהוא אומר שהערבים לא נמצאים באותה באותה סירה עם ציבור האזרחים בישראל. עבאס אומר שאפשר לדאוג לאינטרסים של הערבים בלי לדאוג לשינוי המדינה, השלטון והמשטר בארץ.

אבל בטווח הארוך כולנו סובלים מהאלימות הדורסנית של מדינת ישראל. כולנו סובלים מהכיבוש המתמשך. כולנו סובלים ממערכת שמעדיפה שוק מופקר על פני מדינת רווחה שפועלת כדי לצמצם פערים ולחזק את החלשים. כולנו סובלים מהעובדה שיש פה אחר שחי או תחת כיבוש או תחת מדינה משטר אזרחות גזעני – וששניהם ידיים של אותו שלטון. הגישה של עבאס למעשה מוותרת לחלוטין על שינוי המדינה ושינוי השיטה. זו גישה שאסור לאנשי שמאל לשתף איתה פעולה.

ולכן אני כל כך שמח וגאה שהדרך של חד״ש, הדרך של שותפות יהודית ערבית למען דמוקרטיה ושוויון אמיתיים, היא זו שתמשיך להוביל את הרשימה המשותפת, ושאליה גם מצטרפים השותפים שלנו מתע״ל ובל״ד. הרשימה והרעיון שמאחוריה ממשיכים לחיות ומוסיפים להתמודד בבחירות – על בסיס עקרוני ואידיאולוגי איתן.

המטרה שלנו עכשיו היא לבסס את המשותפת ככוח ההגמוני בציבור הערבי. אבל לא פחות מזה – ככוח ההגמוני בשמאל. זה לא יהיה פשוט וככל הנראה המשימה לא תושלם במערכת הבחירות הנוכחית. אבל זו המטרה ארוכת הטווח שאסור לנו לוותר עליה.

בתקווה, בעוד כמה שנים, המשותפת תהפוך להיות הכוח הזה גם בציבור היהודי – עם עוד כוחות שיכנסו אליה ויבנו יחד את האלטרנטיבה שכל כך נדרשת.

היום אני גאה יותר מתמיד בחד״ש וביכולת שלה לא לוותר על העקרונות, אבל בדיוק באותה מידה – לא לוותר על כוח.

המועמדים לכנסת שנבחרו במועצת חד"ש שהתכנסה ב-28 בדצמבר 2019: ג'באר עסאקלה, עאידה תומא-סלימאן, איימן עודה, עופר כסיף, יוסף ג'בארין ויוסף עטאונה (צילום: זו הדרך)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן