מנפלאות האקדמיה הניאו-ליברלית: רכישת מיקרו-תואר בשוק הרעיונות והידע

תופעה חדשה מתפשטת באקדמיה הישראלית: תוכניות להענקת מיקרו-תארים בתחומים מקצועיים שונים. את התוכניות מובילות המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) והוועדה לתקצוב ולתכנון של ההשכלה הגבוהה (ות”ת).

באוניברסיטת תל אביב יוצעו כבר בסמסטר ב’ השנה מיקרו תארים בהנדסה ובמדעי הרוח. בעתיד יציעו תארים כאלה מוסדות נוספים – אוניברסיטאות ומכללות. מדובר בתוכניות לימוד חלקיות, לא יותר מרבע תואר ואף פחות. תוכניות אלה, שייקראו “אשכולות”, יעניקו תעודה ויאפשרו לבעלי התעודה השתלבות בעבודה בתחומים מקצועיים שונים. כמה אשכולות כאלה ייחשבו שווי ערך לתואר, אך תעודה תינתן גם על בסיס אשכול בודד.

מדובר ברעיון עוועים. בין תפקידי האקדמיה מצויה גם הכשרת מומחים בתחומים מקצועיים שונים לשירות החברה. התואר האקדמי הוא חלק ממסכת מוקפדת של למידה ושל הכשרה המסמיך את בעל המקצוע לספק שירות נדרש. לעתים יש צורך ביותר מתואר אקדמי אחד – בחינות הסמכה, תואר שני, וכיוצא בזה. בעלי מיקרו תארים יוכלו לעקוף את המסלול המפרך ולצאת לשוק העבודה ללא המומחיות הנדרשת. הנזקים הכרוכים בכך עלולים להיות בלתי הפיכים.

שוו בדמיונכם מיקרו-מהנדס, מיקרו-רוקח, מיקרו-עו”ס, או מיקרו-משפטן. האם יש גבול לנזק ששרלטן מעין זה עשוי לחולל בצאתו לשוק המקצועי? מיקרו-עו”ס עלול לקבל לידיו את הטיפול בנערה במצוקה, או בילד שהוצא מהבית, מבלי שתהיה לו ההכשרה המתאימה להבנת המקרה ולטיפול בו. זה יכול להיות עניין של חיים ומוות, ויכול גם לגרום נזקים בלתי הפיכים לחיי המטופלים. כך גם לגבי מיקרו-פסיכולוג, מיקרו-כימאי, ואפילו מיקרו-איש-רוח שיכהן כמיקרו-מורה במערכת החינוך. מדובר בהנמכה מחפירה, בחסות אוניברסיטאית, של אמות המידה להענקת הסמכה מקצועית בתחומים בהם התוכנית תתקיים, ואת הנזקים תשלם החברה הישראלית כולה.

נראה כי המקדמים תוכניות אלה, ובראשם בכירי מל”ג-ות”ת, אינם מבינים את תפקידם. הם מתייצבים בראש המגמה הפופוליסטית ומשחררים כל רסן בהזניית המערכת האקדמית עליה תפקידם לפקח. הדבר אינו מפתיע, שהרי מדובר במינויים פוליטיים שהגיעו למעמדם הרם בשירות גורמים וקהילות עוינים לאקדמיה.

הנזקים לא יאחרו להגיע באמצעות אותם מיקרו-מומחים שאינם כשירים למילוי תפקידם, ובאמצעות מערכת אקדמית מדולדלת ונטולת עצמאות הנותנת את ידה לערעור סמכותה ולהונאת הציבור באמצעות תעודות אוניברסיטאיות שאינן מייצגות הכשרה ומומחיות מתאימות. אין דרך אחרת לתאר זאת: הפקרות ושרלטנות בחסות המופקדים על ידע ומקצועיות.

אינני יודע מהו החישוב הכלכלי המניע מוסד כמו אוניברסיטת תל אביב להציע מיקרו-תואר בהנדסה כבר בסמסטר הבא. יש להניח שיש לכך שוק, ובעולם ניאו-ליברלי של השקעה ציבורית פוחתת, זה הנימוק העליון. אולם הקהילה האקדמית, ששיקוליה אינם מצטמצמים בשיווק ובמכירות, ראוי שתיתן דעתה על הנעשה מתחת לאפה.