הסכנה האורבת לאחר מפלת נתניהו בבחירות: הרגלה, מלחמה והפיכה ימנית

שמעתם על המושג "הרגלה"? זה מונח צבאי המתאר טקטיקה בה צד אחד מבצע פעולות חשודות או אימונים גלויים שוב ושוב. תחילה הצד השני נכנס לכוננות גבוהה, אך לאורך זמן, כשהפעילות אינה מתפתחת למתקפה, הדריכות הטבעית יורדת והכוחות בשטח "מתרגלים" למצב ומפרשים אותו כשגרה בלבד.

לדוגמא, לפי הדיווח של הכתב ברק רביד באתר "אקסיוס" האמריקאי בסוף השבוע האחרון, עשרות מטוסי קרב ומטוסי תדלוק של חיל האוויר הישראלי ביצעו גיחה חריגה ומסיבית שהגיעה עד גבול איראן. המטוסים טסו במסלול המדמה תקיפה פוטנציאלית (מרחק של למעלה מ-1,300 ק"מ מישראל!), עברו במרחב האווירי של סוריה ושל עיראק, והסתובבו לאחור רק כשהגיעו ממש קרוב לגבול האיראני. האם זו עוד "הרגלה" או פתיחה במלחמה שארה"ב קטעה בעיצומה? על כך הדעות חלוקות.

מה שברור הוא שהמפקד העליון של צבא ארה"ב, הנשיא טראמפ, וראש ממשלת ישראל נתניהו (הממשיך לכהן עד שתקום ממשלה חלופית) מעוניינים במלחמה נוספת נגד איראן – וזה לא ממש מידע סודי. נתניהו שב וקרא לפני הבחירות "להפלת השלטון בטהראן". לפי דיווחים שונים (ורבים!) לטראמפ אינטרס מובהק שהתקיפה תצא לפועל לאחר בחירות אמצע הכהונה שיתקיימו ביום שלישי הקרוב, 3 בנובמבר.

נתניהו מצידו פרסם ביום שני האחרון ציוץ לפיו "הסערות המבוימות והמומצאות חדשות לבקרים נועדו להסיט את תשומת הלב מהדבר האחד שהוא החשוב ביותר: סיום העבודה באיראן. זה נוגע בקיום הפיזי של כל אדם ואדם כאן. יש לנו עוד שנתיים של טראמפ לסיים את העבודה באיראן, ואין לדעת מה יהיה לאחר מכן אם זו תהיה קאמלה האריס, או תואם ממדאני כלשהו". "לסיים את העבודה באיראן" הן בדיוק מילותיו של טראמפ בשתי ההמלצות להצביע לנתניהו שפרסם בשבועיים האחרונים. לדידו, נתניהו "הוא הפרטנר" למלחמה הבאה.

עוד הוסיף ראש הממשלה (לשעבר?) ברשומה: "זה חלון הזמן שנותר לנו כדי להשלים את העבודה הנדרשת כדי להבטיח את הקיום הפיזי שלנו לשנים הבאות. כל משאבי המדינה הנדרשים צריכים להיות מושקעים במשימה זו. קטאר, חרדים, אוריך, גיוס, התראות. הכל מסך עשן ענקי כדי להסתיר את הנושא היחיד שניצב מעל כולם בפער. אם יפלו במרכז הארץ שתי פצצות אטום, את מי יעניינו כל סערות הסרק האלה?". וכדי שלא יהיה ספק בהפחדותיו, נתניהו צירף איור, שנעשה באמצעות בינה מלאכותית, של תל-אביב ובמרכזו פטריה גרעינית בסדרי גודל של הירושימה בצבעי כתום-אדום.

זריזות, נחישות ואחדות פעולה  

אפשר לפטור את הסכנה למלחמה נוספת בכך שתוצאות הבחירות לא מאפשרות זאת – לנתניהו אין רוב. אבל לפי תרחיש של נחום ברנע שפורסם ב"ידיעות אחרונות" ביום ראשון, "הממשלה היוצאת תעשה כל מה שתוכל כדי לעכב את חילופי השלטון. התרחיש המפתה ביותר, הקל ביותר למימוש, הוא פתיחת סבב חדש של מלחמה אזורית, בשיתוף עם הממשל האמריקאי או בלעדיו. הטילים יפלו בתל-אביב ויולידו לחץ אדיר על איזנקוט ובנט להצטרף לממשלה. זה לא תרחיש דמיוני: הוא מהווה בסך הכל מקצה שיפורים למה שנתניהו ניסה לעשות בשבועיים האחרונים, עד שנבלם, בגלל איפוק איראני, התנגדות של צה"ל ווטו של טראמפ".

אבל ברנע סבור שיש תרופה לתרחיש זה: "היא דורשת זריזות, נחישות ובעיקר אחדות פעולה של ראשי הגוש [גוש השינוי – ש"א]: לגשת להקמת ממשלה מייד לאחר שתמונת הבחירות מתבהרת, עוד לפני האישור הרשמי וההמלצה לנשיא, בכל הכוח. הישראלים יידעו שיש להם ממשלה חליפית, מוכנה לפעולה, עם ראש ממשלה, שר ביטחון וקבינט. הצבא יידע שיש ממשלה בדרך, וחייבים להקשיב לה לפני שפותחים במהלך צבאי גדול. לא יהיה מה שנקרא אִינְטֶרְרֶגְנוּם – חלל, תקופת דמדומים, בין ממשלה לממשלה".

זאת, בהתבסס על שתי הנחות יסוד: שהרשימה המשותפת ורע"מ יעניקו תמיכה ל"ממשלת הגוש" (הן כבר הכריזו על נכונותן לכך); ושאיזנקוט, בנט, לפיד, ליברמן וגולן מסוגלים להתמודד עם מכבש הלחצים מוושינגטון ולהמרות את פיו של טראמפ – וזו "כבר אופרה אחרת", לאו דווקא קומית. האם החמישייה תעמוד בלחצים שמטרתם לשרת ללא תנאי את האינטרסים של ארה"ב במזה"ת? ספק רב.

לכן, מה שנחוצות כעת הן זריזות, נחישות ובעיקר אחדות פעולה כדי להקים את הגוש נגד המלחמה, שלו בסיס פרלמנטרי – הרשימה המשותפת – יחד עם ארגונים, תנועות ואישים המסוגלים לתת פייט ברחובות. אפשר להתחיל במרכיבי שותפות השלום, אבל לא די בכך. מהפך אמיתי לא יהיה כאן ללא התארגנות יהודית-ערבית עקבית ועוצמתית נגד מלחמת הנצח והכיבוש. הבחירות הסתיימו אבל המאבק נמשך – הפעם נגד הפיכה ימנית בפועל, שתגרור את כולנו לאופק של דם, אש ודמעות, בדיוק כפי שחפץ נתניהו.