ימין או פלסטין? התשובה היא פלסטין

מדינת ישראל ניצבת כיום בפני צומת דרכים היסטורי וגורלי. בעוד שהשיח הציבורי לקראת הבחירות הקרובות ממוקד בכישלון 7 באוקטובר, בהחזרת החטופים ובנושאים כלכליים וחברתיים. השאלה האמיתית שמשקפת את העתיד הלאומי שלנו היא אכן: ימין או פלסטין?

בחירה בעמדת הימין פירושה המשך מדיניות ההכחשה, דחיית הקץ ו"ניהול הסכסוך" – תפיסה המתעלמת מקיומה של מדינת פלסטין. מנגד, הבחירה בפלסטין היא הכרה במציאות כפי שהיא, וצעד הכרחי למניעת סכנה קיומית מוחשית לחוסנה הלאומי, הכלכלי והביטחוני של ישראל.

במשך שנים ארוכות הובלנו על ידי תפיסת הימין, שטיפחה מפעל הכחשה והטעיה מסיבי. הימין ניסה למחוק את המונח "מדינת פלסטין" מהלקסיקון הציבורי והחליף אותו במבוך מונחים מעורפלים ומטעים כמו "השטחים", "הגדה המערבית" או "יהודה ושומרון", במטרה ליצור תחושת ואקום בעניין הזהות המדינית של המקום. אולם שום רשת הסוואה לשונית אינה יכולה למחוק את העובדה שמעבר לקו הירוק קיימת מדינה, היא מדינת פלסטין.

מדינת פלסטין היא עובדה קיימת – הן בשטח והן בהכרה הבינלאומית. היא עומדת בכל הקריטריונים המקובלים למדינה: שטח מוגדר, אוכלוסייה של מיליונים, ושלטון עצמי המנהל מערכות מיסוי, דרכונים, בנקים ובתי משפט, חברות כמדינה בארגון המדינות. אפילו מערכת הביטחון הישראלית עצמה הכירה בכך בפועל כשאישרה החתמת דרכונים בחותמת "מדינת פלסטין" במעבר רפיח, וכך גם בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. קבע בהחלטה מפורשת שמדינת פלסטין היא מדינה וגבולה הקו הירוק.

היצמדות לאידיאולוגיית הימין מבודדת את ישראל מהעולם. כיום, כ-157 מדינות כבר מכירות רשמית במדינת פלסטין, וגל הכרות נוסף מצד מדינות מערביות הולך ונשלם. הקהילה הבינלאומית אינה ממתינה לישראל: יוזמות בינלאומיות מקדמות פתרונות כפויים, ואף נבחנת הכרה ישירה ושדרוג מעמדה של פלסטין באו"ם למדינה חברה מן המניין – צעד שיפקיע מישראל את זכות הווטו המדינית האחרונה שלה.

המשך עצימת העיניים לפי גישת הימין יוביל לקטסטרופה: סנקציות צבאיות, פיננסיות ומסחריות, הגדרת הפעילות ישראלית במדינת פלסטין הן מגורים והן מסחר כעבירה פלילית בינלאומית, ומכה אנושה לכלכלה ולאזרחי ישראל, החשש שבנקים ישראלים הנותנים שירותים לישראלים ועסקים הפועלים במדינת פלסטין הוא מבוסס וממשי ביותר.

למרות מאמצים הנמשכים כיובל שנים, הניסיון הישראלי להשתרש בלב מדינת פלסטין נכשל במבחן המציאות. חמישים שנות התיישבות ומשאבי עתק לא הצליחו להפוך ערים כמו אריאל לחלק אורגני מישראל. אריאל מדשדשת דמוגרפית עם כ-20,000 תושבים בלבד, בשעה שיישובים בתוך מדינת ישראל כמו שוהם או מודיעין שהוקמו 15 שנה אחרי, צמחו ושגשגו במהירות. רוב הציבור הישראלי חש ניכור עמוק כלפי ההתנחלויות הישראליות שבמדינת פלסטין ומבין היטב כי מעבר לקו הירוק שוכן מרחב זר.

ההתבצרות בעמדות הימין וההיאחזות בטיעונים תנ"כיים או בתפיסות עליונות מציבות אותנו במסלול מסוכן, המזכיר את התנגדות מדינות הדרום בארה"ב לביטול העבדות – התנגדות שהובילה בזמנו למלחמת אזרחים. הדיונים בבתי הדין בהאג בטענה שמדינת ישראל ביצעה אחרי ה 7 באוקטובר רצח עם והשסעים הפנימיים החריפים מעלים את הסיכון לעימותים פנימיים קשים בתוך ישראל עד כדי מלחמת אזרחים. לכן כל בוחר שביטחון מדינת ישראל וקיומה לנגד עיניו, צריך לשים דגש בבחירתו על מפלגה שנותנת מענה הטוב ביותר לבעיה האמיתית של מדינת ישראל, והיא הצורך בהסדר עם מדינת פלסטין.

דוד מלובני ואשר אלבו

דוד מלובני וד"ר אשר אלבו, ממייסדי 2027 התנועה ליציאה ממדינת פלסטין