ביקורת חריפה של השופטת לוין על התנהלות המדינה בתביעה שהגישו תושבי אום אל-חיראן

השופטת גאולה לוין קבעה אתמול (חמישי) כי תשובת המדינה לתביעת תושבי הכפר אום אל-חיראן שנהרס לקיים את ההסכם עמם מ-2018 "מוזרה", הרטוריקה שלה "תוקפנית", וכי המדינה "עשתה דין לעצמה" בהחלטה לא להגיש כתב הגנה. לוין דחתה את בקשת המדינה לדחיית התביעה על הסף, ונתנה לה שבוע להגיב לבקשת התושבים להקפיא את הליכי האכיפה, עד להשלמת מו"מ של 60 יום בין הצדדים. אם המו"מ ייכשל, יתקיים ב-19 בינואר דיון קדם משפט.

ב-2018, לאחר שנים של מאבקים משפטיים ואירוע טרגי ב-2017 שבו נהרגו מירי שוטרים תושב הכפר, המורה יעקוב אבו אל-קיעאן, והשוטר ארז עמדי לוי, חתמו כמאה מתושבי הכפר על הסכם פינוי מרצון מול המדינה. במסגרת ההסכם, התחייבו התושבים להתפנות לעיירה חורה, ותמורת זאת הבטיחה להם המדינה מגרשים מפותחים, תשתיות מים וחשמל ופיצויים כספיים. הכפר הערבי-בדואי הבלתי מוכר פונה ונהרס במטרה להקים על חורבותיו יישוב יהודי בשם "חירן", ששמו שונה בהמשך ל"דרור".

ביוני האחרון התושבים הגישו תביעה לפיצויים בגובה כ-15 מיליון שקל, בטענה שהמדינה הוליכה אותם שולל. על פי כתב התביעה, למרות שהם עמדו בחלקם ופינו את הקרקע, המדינה לא רשמה את המגרשים על שמם, חלק מהמגרשים הוקצו בכלל לאנשים אחרים, והם נותרו ללא תשתיות בסיסיות של מים וחשמל. "המדינה התנערה מהתחייבויותיה ברגע שהשיגה את מבוקשה – פינוי הקרקע", נאמר בתביעה.

בתחילת הדיון שנערך אתמול בבית המשפט בבאר-שבע, נתנה לוין את רשות הדיבור לעו"ד עומר נירהוד, שהגיש את התביעה בשם תושבי הכפר. "אנחנו מתנהלים במשך לא מעט שנים מול רשויות שפועלות בצורה בריונית", פתח עו"ד נירהוד. "לא בכדי הוגשה בקשה שמטרותיה שתיים: אחת, מניעת פעולות כנגד מי מהמבקשים, כגון הריסת בתים, עד להכרעות שיפוטיות. ושנייה, מניעת שטחים למגורים. מאז הגשת התביעה חלה עליית מדרגה בהתנהלות והתעמרות המשיבה נגד המבקשים. מדובר בזימונים לחקירות, מכתבי התראה והוצאת צווי הריסה".

השופטת לוין פנתה לנציגי המדינה, עורכי הדין טובה בוכריס ויואל רונן, שביקשו לבטל את התביעה, ואמרה: "הבקשה שלכם לסילוק על הסף מעוררת אצלי אי נוחות גדולה. יש פה שאלות עובדתיות, חוזיות, שצריכות להתברר. לא התברר מה קרה מאז 2018. אני לא יודעת מה קרה מאז, למה זה לא קרה. הפצרתי, התחננתי שיימצא פתרון הוגן, על רקע דברים שאמרתם. אני לא יודעת מה עכשיו – יש כוונה לשלם תמורות? יש כוונה לחבר תשתיות? אני מקווה שכן. אבל לגבי הבקשה לסילוק על הסף, צריך לברר את העובדות כמו בכל הליך".

לוין סיכמה: "אני ממליצה שאם צריך לברר את התיק הזה, נברר אותו כמו שצריך, בלי קיצורי דרך. ועוד יותר אני ממליצה, שיימצא הפתרון ההוגן שימשיך את ההידברות הטובה שהייתה ב-2018, גם בשביל לתת איזו תקווה לזה שבהידברות אפשר לעשות דברים, ולא רק בכוחנות ובבתי משפט". בתום הדיון שני הצדדים הסכימו להיכנס למו"מ של 60 יום על פרטי הפיצוי, ויגישו בשבועיים הקרובים את עמדותיהם לעניין הקפאת מהלכי האכיפה בתקופת המו"מ.

יצוין שבמהלך הפינוי האלים בכפר אום אל-חיראן ב-18 בינואר 2017, נפצע בידי שוטרים ח"כ איימן עודה (חד"ש) בראשו ובגבו, ופונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים סורוקה. הוא ביקש להגיע לאזור שבו נורה תושב הכפר, יעקוב אבו אל-קיעאן. אך השוטרים ריססו גז פלפל ישירות לעיניו מטווח קרוב, ולאחר מכן נורה בראשו ובגבו באמצעות כדורי ספוג לפיזור הפגנות. חרף הכחשת המשטרה, הגרסה שלו נתמכה בהמשך בתחקירים עצמאיים וכן בסרטוני וידאו מהזירה שהראו בבירור שוטר המרסס גז פלפל לעברו.

הוועד הציבורי נגד עינויים הגיש בשמו של ח"כ עודה תלונות וערעורים למחלקת חקירות שוטרים (מח"ש). בחקירת מח"ש עלה חשד כי שוטרים בשטח ניסו לחפות זה על זה ולא לשתף פעולה כדי למנוע את זיהוי השוטר שתקף את עודה. למרות התיעודים והחשדות, התיק נגד השוטרים נסגר, דבר שהוביל לביקורת ציבורית רבה על טיוח לכאורה של אלימות משטרתית כלפי נבחר ציבור.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/133509