כוחות הכיבוש מפנים ליעד בלתי ידוע הריסות משכונות ובתים שהופצצו ברצועת עזה

באישון לילה והרחק מעיני כלי התקשורת, שכוחות הכיבוש מונעים מהם להתקרב לאזורים שבשליטתם, מפוררים כלים כבדים את שרידי אלפי הבתים שנהרסו ברצועת עזה ומעבירים את ההריסות ליעד בלתי ידוע. משפטנים ומומחים מסרו אתמול (רביעי) לסוכנות וואפא כי "מדובר במהלך שיטתי שנועד להעלים ראיות לפשעים שבוצעו נגד הפלסטינים, לגזול את רכושם ולפגוע בכבוד המתים שגופותיהם עדיין קבורות מתחת להריסות".

אחמד נסאר, בן 18, עקב ממרפסת הרוסה באחד המבנים בבית לאהיא שבצפון הרצועה אחר המשאיות והמחפרים המפנים את ההריסות מדי יום. "אנחנו רואים אותם בכל יום מעבירים את הריסות הבתים. יש כבר מתחמים שלמים שפונו לחלוטין", סיפר לכתב וואפא. לדבריו, עדיין אינו יודע אם גם הריסות בית משפחתו נלקחו.

עורך הדין עומר שלוף מעזה איבד את הוריו בהפצצה באזור א-טוואבין בשכונת שג'אעייה. גופותיהם עדיין קבורות מתחת להריסות, מעבר ל"קו הצהוב". לדבריו, פינוי ההריסות בדרך זו מפר את החוק ואת כללי המוסר ועלול למחוק או להשמיד ראיות לפשעי מלחמה. "אסור לפנות כך את ההריסות. בתוכן ומתחתיהן נמצאות גופות, וייתכן שנותרו שם גם שרידי טילים וכלי נשק. כל אלה עשויים לשמש ראיות בבתי המשפט", אמר לוואפא. שלוף, אב לחמישה המתגורר כעת כעקור באחד המחנות, חושש שהכלים הכבדים יפנו את ביתו יחד עם גופות הוריו והרכוש הפרטי שנותר בו. לדבריו, כוחות הכיבוש הפציצו בתים רבים ללא התרעה. בני אדם נהרגו בתוכם ובסביבתם, וגופותיהם, כספם ומסמכיהם נותרו תחת ההריסות.

גופתה של ג'יהאן נזיר סווילם, תושבת בית לאהיא ששני ילדיה נהרגו במהלך המתקפה על צפון הרצועה באביב 2024, נעלמה בעקבות עבודות שביצעו כוחות הכיבוש במחנה הפליטים ג'באליה. בן דודה, ראמי סווילם, סיפר כי היא נהרגה ב-10 באוקטובר 2024 בהפצצת בתי מגורים. בשל עוצמת ההפצצות לא הצליחה המשפחה להגיע לבית עלמין, ולכן קברה אותה באופן זמני לצד הרוגים נוספים. במהלך הפסקת האש הראשונה שבה המשפחה למקום כדי להעביר את גופתה לקבורה מסודרת, אך לא מצאה אותה. "המקום כולו יושר. הגופה נעלמה, ההריסות נעלמו והכול נהפך", אמר סווילם. לדבריו, המשפחה אינה יודעת אם כלבים פגעו בגופה, אם היא נקברה במקום אחר, אם כוחות הכיבוש לקחו אותה או אם היא עדיין נמצאת מתחת להריסות.

מקורות רפואיים מעריכים כי יותר מ-8,000 גופות עדיין קבורות תחת ההריסות ברצועת עזה. מאז הפסקת האש באוקטובר 2025 חילצו צוותי ההצלה וההגנה האזרחית הפלסטינית יותר מ-800 גופות. בין האזורים המרכזיים שמהם מפונות הריסות נמצאים תל א-זעתר, אבו ח'אטר ושטחים שממזרח למחנה ג'באליה. הרס הבתים והמתקנים מעבר ל"קו הצהוב" נמשך גם לאחר ההכרזה על הפסקת האש.

האדריכל חוסיין נעים, החוקר אדריכלות ואלימות מרחבית במלחמות, אמר לוואפא כי המתרחש בעזה מוחק את העדויות להרס העירוני השיטתי ופוגע בזיכרון החומרי של המקום.

לדבריו, ההריסות הן עדות פיזית להיקף ההרס ולשינויים שנכפו על המרקם הבנוי ועל המרחב העירוני. פינויין ללא תיעוד שיטתי עלול למחוק ראיות המאפשרות לבחון את ממדי הפגיעה. נעים ציין כי "כוחות הכיבוש פעלו באופן דומה בכפרים הפלסטיניים שנכבשו ב-1948, כשמחו יישובים והעלימו עדויות היסטוריות לקיומם". לדבריו, מתוך 774 כפרים וערים שעליהם השתלטו במהלך הנכבה, יותר מ-531 כפרים נהרסו לחלוטין.

הוא עמד גם על ערכן הכלכלי של ההריסות ועל האפשרות למחזר את חומריהן. לאחר המתקפה ב-2014 מוחזרו כמעט כל ההריסות ברצועה. חלקן שולבו בתערובות בטון, והברזל שחולץ מהן שימש מחדש. בתום התהליך כמעט שלא נותרו ברצועה הריסות מאותה מתקפה, שבה נהרסו כ-20 אלף בתים ונהרגו יותר מ-2,000 בני אדם. לפי הערכות האו"ם, כ-92% מהבתים ברצועת עזה נפגעו או נהרסו, כלומר כ-436 אלף בתים. כמות ההריסות נאמדת בכ-50 מיליון טון, ופינויין באמצעות המשאבים הקיימים עשוי להימשך עשרות שנים.