בעקבות הסרט הספרדי "המורה שהבטיח את הים": חינוך ככלי לשינוי המציאות

יחסיו יוצאי הדופן של המורה אנטוניו בנייחס עם ילדי העיירה הקטנה בניואלוס דה בורבה בצפון ספרד עומדים במרכז הסרט הנוגע ללב "המורה שהבטיח את הים" של פטרישה פונט (ספרד, 2023) שאפשר לצפות בו בספריית הסרטים של "יס". ב-1935, ערב מלחמת האזרחים בספרד, נשלח בנייחס ללמד בעיירה הקטנה. המורה הנלהב מגיע לעיירה הנידחת כשבאמתחתו שיטות לימוד חדשות, הומניסטיות ודמוקרטיות. לתלמידים הנדהמים מתייחסים לפתע בבני אדם שלמים, עם רצונות וחלומות שקודם לכן הוסתרו היטב.  

שיטותיו של המורה בנייחס היו זרות לשיטות ההוראה המסורתיות הדכאניות, הדתיות והמסורתיות שהיו נפוצות בספרד במשך מאות שנים. תלמידיו לומדים להכיר אחד את השני ומתאהבים בדמותו הכריזמטית ומלאת החיים של המורה הצעיר, המהפכן הקומוניסטי, שתפיסתו החברתית משתלבת בפילוסופיה החינוכית שלו. הם מקבלים הצצה לעתיד אחר, לאפשרויות אחרות וזוכים במשך שנת לימודים אחת לשחרור, לחינוך דיאלוגי, פדוצנטרי ולהעצמה אישית וחברתית. תוכנית הלימודים משתנה, התלמידים לומדים לשיר ולרקוד, לאהוב את הטבע וכיצד להפיק ולערוך עיתון כיתתי ובו כתבות העוסקות בחייהם.

חוקר החינוך גיל גרטל כתב על הסרט באתר "שיחה מקומית": "זה סרט על שחרור ההדחקה של מלחמת האזרחים בזיכרון הקולקטיבי בספרד. בתוך כך, הוא סרט על שחרור החינוך." לטעמי, מעבר לממד הפדגוגי המיידי, הסרט הוא ייצוג היסטורי של תקופה, של ציבור מתקרנף, של רוב דומם ושל מיעוט אקטיביסטי הנלחם עם ידיים קשורות כשגבו לקיר, בעוד הפלגנות הפשיסטיות מתקרבות.

פאולו פריירה, שהיא פדגוג ברזילאי פורץ דרך, ראה בחינוך זירת מאבק פוליטי ומרחב לחשיבה חברתית ביקורתית. שיטותיו נלמדו והופצו ברחבי העולם והוא זכה בשבחים. תרגום מחודש של ספרו המפורסם "פדגוגיה של המדוכאים" שיצא לאור בהוצאה פרדס ב-2022. ספר נוסף שלו "מכתבים למורה, לאלה המעזים ללמד" יצא לאור ב-2015 בהוצאת דרור לנפש. פריירה ובנייחס מעזים לחלום ולהיאבק למען העתיד – בדיוק מה שחסר כל כך בתקופות של ייאוש ודכדוך, המלוות את עלייתם של מפלגות ושל ארגוני ימין קיצוני הניזונים מכניעה חברתית ומרפיסות.

"המורה שהבטיח את הים" מתחיל במסעה של אריאדנה נכדתו של אחד מתלמידיו של בנייחס. היא מצטרפת למשלחת המחפשת אחר עצמות קורבנות הפשיזם. מסעה של אריאדנה מוביל אותה לסיפור ילדותו של סבה בזמן מלחמת האזרחים. היא מגלה שבנייחס הקנה לסבה את אהבת הקריאה ואת אהבת האדם שפיעמו בו במשך כל חייו.

ב-1936 עצרו הפלגנות של הרודן פרנקו את בנייחס. הם מכנים אותו "הקטאלוני האדום" ומאשימים אותו שנאת המולדת ובכפירה ביסודות הדת הקתולית. הוא הוצא להורג לאחר משפט שדה. עצמותיו של בנייחס מעולם לא נמצאו, אך השפעתו נחקקה בתלמידיו.

הסרט מבוסס על מאמר שפורסם ב-2013 בכותרת "חשיפת הדממה" ובו סיפורו המדהים של בנייחס. הסרט שובר את השתיקה שהוטלה על משפחות הקורבנות במשך שנים רבות. על פי הערכות, מקום קבורתם של למעלה מאה אלף נעדרים במלחמת האזרחים ולאחריה אינו ידוע.

כיום, עשרות שנים אחרי מלחמת האזרחים בספרד ופטירתו של הדיקטטור פרנקו ב-1975, מפלגת ווקס הגזענית והלאומנית זוכה בהישגים אלקטורליים. מנהיגה סנטיאגו אבסקל פועל להנצחת המורשת הלאומנית של ספרד ולהלבנת שמם של פושעי מלחמה ספרדים. תחת הכותרת "רקונקיסטה חדשה", המתייחסת לגירוש היהודים והמוסלמים מספרד ב-1492, הוא קורא לגרש מוסלמים מספרד. בהתאם לתפיסת מפלגות הימין הקיצוני באירופה, גם מפלגתו מתנגדת להקמת מדינה פלסטינית, קוראת להקשחת גבולות ומכחישה את משבר האקלים. מיותר לציין כי מפלגת ווקס היא תומכת נלהבת של ממשלת ישראל הימנית-קיצונית וכי מנהיגה אבסקל מיהר לסייר בעוטף עזה לאחר 7 באוקטובר כדי לנגח את הממשלה במולדתו ולצבור הון פוליטי.

רק לפני 50 שנה ספרד השתחררה מהרודנות. הזיכרון ההיסטורי  נחלש. אם הדורות הבאים לא יתמידו במאמץ להנצחת קורבנות הדיקטטורה ולא ייאבקו בימין הניאו-פשיסטי, אותה קואליציה פונדמנטליסטית עלולה לחזור ולכבוש את השלטון מחדש.

"המורה שהבטיח את הים" רלוונטי גם לצופים הישראלים. אולי בשל כך הוא עבר מתחת לרדאר. הסרט הוא תזכורת לכך שמשטר דמוקרטי בנוי על מערכת חינוך חזקה, עצמאית וחופשית שבמרכזה חינוך לדמוקרטיה וביקורת המלמד צעירים כיצד להיות אזרחים המגינים עליו. למרות התנאים הקשים, על מורים בישראל ליישם בכל יכולתם חינוך דמוקרטי, שוחר שלום וביקורתי כדי ליצור תשתית חברתית למדינה שוחרת שלום וצדק.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/132764/