מאות מחו נגד מדיניות הריסת הבתים מול הרשות להסדרת התיישבות הבדואים

מאות הפגינו הבוקר (חמישי) מול משרדי הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בבאר שבע, נגד מדיניות הריסת הבתים ביישובים הערביים־בדואיים. ראש עיריית רהט, טלאל אל־קרינאווי, אמר למתכנסים: "אנחנו רוצים לחיות בשלום, אנחנו רוצים שיתוף פעולה". בהתייחסו לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הדגיש: "ההתנהלות הזאת לא מקובלת עלינו, אנחנו מגנים אותה בתוקף. להתגאות בזה שאתה שר הורס? למי אתה הורס? לאזרחי המדינה". עוד הוסיף ראש עיריית רהט: "אנחנו רוצים דו־קיום, אבל השלב הבא שלנו הוא להקים עיר אוהלים בכניסה לבאר שבע, בכניסה לאופקים ובכניסה לדימונה".

יצוין שהשבוע נאלצו תושבי תל ערד להרוס עשרות מבתיהם וללון בבית הספר המקומי. על כך הגיב בן גביר: "אמרו לי שהבדואים שהרסו להם את הבתים ישנים בבתי ספר בערד. הם נמצאים שם כי הם אומרים: 'בן גביר הורס לנו את הבתים'. אז אני אומר להם שיכינו עוד הרבה בתי ספר, כי אני הולך להרוס להם עוד".

לדברי עטיה אלאעסם, ראש המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, "מאבקנו הוא מאבק עממי ושליו. אנו קוראים לאחדות ולשותפות של כלל הציבור מול המציאות הקשה שאיתה אנו מתמודדים. לקראת הבחירות הקרובות, עלינו לפעול באחריות ובאחדות כדי להביא לשינוי המציאות. חשוב להבטיח השתתפות רחבה של כלל הציבור — גברים ונשים, צעירים ומבוגרים — ולהשמיע קול ברור נגד העוול והאפליה. אחדות היא הבסיס, ואמירת האמת היא הדרך. למרות הקשיים והאתגרים, אנו ממשיכים לעמוד איתנים, בסבלנות ובנחישות, מתוך אמונה שהצדק ינצח".

לפני ההפגנה התראיין נתי יפת, דובר מועצת הכפרים הלא מוכרים בנגב, לרדיו דרום ותקף בחריפות את מדיניות ממשלת הימין ואת יחסה לתושבים הערבים־בדואים. הוא טען כי הרשויות מעדיפות הריסת בתים על פני פתרונות תכנון והסדרה. עוד הדגיש יפת כי תושבי הכפרים הלא מוכרים אינם מתנגדים להסדרה, אלא דורשים שהמדינה תאפשר להם לחיות בצורה חוקית ומכובדת במקום שבו הם מתגוררים כבר עשרות שנים. "המדינה היא זו ששמה את התושבים במקומות שלהם. היא אפשרה להם לחיות שם שבעים שנה, אבל לא הכינה עבורם תוכניות בנייה ולא הכירה בכפרים", אמר יפת. "כדי לדרוש מאנשים לעמוד בחוק, צריך קודם לתת להם אפשרות לעמוד בחוק".

לדבריו, מדיניות האכיפה שמקדמת הממשלה אינה מלווה בפתרונות אמיתיים בשטח. "הורסים את בתיהן של אלף משפחות בשנה ומסדירים רק כארבעים משפחות בשנה", טען. "זו לא הסדרה. זו עבודה בעיניים. יש רשות שנקראת רשות ההסדרה, אבל בפועל היא לא מצליחה להדביק אפילו את קצב הגידול הטבעי". יפת תקף גם את הטענה כי תושבי הכפרים מסרבים לפשרות או להסכמות עם המדינה. "משקרים לציבור כשהם מציגים תמונה כאילו יש פתרונות מוכנים והתושבים לא רוצים אותם", אמר. "יש משפחות שקיבלו הבטחות למעבר למגרשים מוסדרים, אבל במשך חודשים ארוכים לא קורה דבר. בינתיים הורסים להן את הבתים".

במהלך הריאיון הציג יפת תוכנית חלופית שמקדמת מועצת הכפרים הלא מוכרים, הכוללת הכרה בכפרים הקיימים, פיתוח תשתיות ומתן אפשרות לתושבים להמשיך להתגורר במקומם כחוק. "אנחנו לא מבקשים טובות", אמר. "אנחנו מבקשים שיתייחסו אלינו כמו לכל אזרח אחר במדינה". לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות היא סירוב המדינה לאפשר התיישבות כפרית בדואית בדומה ליישובים הכפריים היהודיים בנגב. "לא מוכנים לתת לבדואים להיות מושבניקים", טען. "במשך עשרות שנים ניסו לרכז את כולם בעיירות, והמדיניות הזאת נכשלה פעם אחר פעם". לדבריו, קיימים פערים משמעותיים בהקצאת קרקעות בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הבדואית בנגב. "יש פער עצום במשאבים ובקרקע המוקצים לתושבים", אמר, והוסיף: "במקום להשקיע בהריסות ובעימותים, צריך להשקיע בתכנון, בפיתוח ובהסדרה אמיתית".

עוד בנושא: https://zoha.org.il/146214