קולות המחאה: סולאפה מח'ול ועמרי עברון על מאבק משותף לשלום ולשוויון

סולאפה מח'ול ועמרי עברון, הרכזים השותפים של הקואליציה "שותפות השלום", נמנו עם מדליקי המשואות בטקס המשואות האלטרנטיבי שמקיימת מדי שנה תנועת "יש גבול". בטקס השתתפות מאות ובהם פעילים פוליטיים וחברתיים הנאבקים למען ישראל שוויונית, צודקת וראויה. להלן  דבריהם של מח'ול  ועברון במהלך הטקס

מחוסר אונים למאבק משותף

מחשבות רבות היו לי על מה שיש לי לומר כאן היום. הרבה מחשבות, והרבה כאב, ולא תמיד ברור איך מבטאים זאת במילים, במיוחד כשזה גם אישי מאוד וגם פוליטי מאוד.     אני אישה פלסטינית מהדור השלישי לנכבה, בת לשתי משפחות עקורות – האחת מכפר אל-בסה והשנייה מכפר בירעם. בימים אלה בכל שנה, אני נוטלת חלק בצעדת השיבה, שהשנה אסרה עלינו המשטרה שוב לקיים אותה. בצעדה אנו מציינים את הכאב שבו אנו חיים — מציאות של כיבוש, של טיהור אתני, של אפרטהייד ושל פליטות אין-סופית, ומחזקים את התקווה שעוד יגיע יום והנכבה תגמר.

ולמציאות זו נוסף בשנים האחרונות רצח עם פומבי שמתרחש מול עינינו. מתוך מציאות זו בדיוק אני באה אליכם, כי ממורכבות זו הגעתי לשותפות השלום. זו והשותף שלי עמרי עברון הושיטו לי יד ברגעים הכי קשים שבהם איבדתי כל תקווה. שותפות השלום הייתה המקום המחבק שהוציא אותי ממצב של התבוננות וחוסר אונים למצב של פעולה ומאבק משותף.

עבורי, שותפות ערבית-יהודית אינה סיסמה. היא לא ניסיון ליצור סימטריה שלא קיימת. זו בחירה לא פשוטה לפעול יחד בתוך מציאות לא-שוויונית, להגיד את הדברים כמו שהם, ולהמשיך לפעול למרות הכול. אני כאן לא כדי להכחיש את הכאב. אבל אני גם לא מוכנה לאפשר לו להיות הדבר היחיד שמניע אותי. המאבק שלי אינו מאבק לאומי, דתי או אתני – הוא מאבק לחירות. הוא מאבק של שמאל. אני יודעת שמושג זה לפעמים נשמע שחוק, או נאמר בקלות, בלי הבנה עמוקה של המשמעות שלו. אבל בשבילי זה הקו שמייצג אותי. לבחור להיאבק על טוב משותף, גם כשזה מתנגש בפחדים, בכאב, וברצון להיסגר. זה הקו שלי.

וכמו שאני נאבקת למען החופש שלי כאישה בתוך מציאות פטריארכלית שרואה בי פחות מאדם, כך אני נאבקת למען החופש שלי כפלסטינית מול מציאות שמבוססת על עליונות אתנית, שגם רואה בי פחות מאדם. הקו שלנו הוא לא רק אלטרנטיבה למציאות שאנחנו חיים בה. המציאות הנוכחית היא תהום אנושית. הקו שלנו הוא להוליד וליצור מציאות שראוי לקרוא לה חיים. חיים של בני אדם שפועלים מתוך דאגה הדדית, כבוד ושוויון בין בני אדם.

לבנות מחדש את המחנה – לבנות חברה צודקת

אני גאה להדליק משואה בטקס המשואות האלטרנטיבי של יש גבול – עמוד תווך של השמאל הערכי בישראל. אבי, גלעד עברון, היה ממקימי יש גבול כאשר סירב להילחם במלחמת לבנון הראשונה – אותה מלחמה שהמיטה הרס ומוות על העמים הלבנוני והפלסטיני ולא השיגה ביטחון לשום אזרח ישראלי. וכעת אנו שוב כובשים את לבנון, שוב הורסים והורגים במלחמה ובכיבוש שאינם מביאים לנו ביטחון. כעת הכל חשוך יותר – אחרי שנתיים של רצח עם והתבססות האפרטהייד תחת ממשלה פאשיסטית. ודווקא בחשכה זו אנחנו מתעקשים להדליק אור של תקווה ושל מאבק לצדק.

אני גאה להדליק את האור הזה מטעם הקואליציה "שותפות השלום" יחד עם חברתי ושותפתי סולאפה מח'ול. שותפות השלום הוקמה בדצמבר 2023 כשגם מחנה השלום בארץ היה ברובו בחשכה. שותפות השלום באה לא רק להחזיר את מה שהיה. מול החשכה של רצח עם, פשיזם וייאוש – היא עזרה להאיר  את המציאות ולבנות את המחנה מחדש, על בסיס של שותפות אמת ערבית-יהודית במאבק לשחרור הדדי. זו שותפות שמכירה באי-השוויון המבני בחברה כובשת. שותפות שבנויה על הצורך שלנו זה בזו, כי רק יחד נוכל לשחרר את כולנו. זו שותפות במאבק – כי רק במאבק שלא פוחד להאיר את האמת נוכל לבנות חברה צודקת.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/144952