פליק פלאק לאחור של בר-דוד: הסכים על מתווה החל"ת של האוצר ועכשיו הוא מתנגד לו

בעקבות המחאות בציבור, המתווה להוצאת עובדי המגזר הפרטי לחל"ת צפוי להשתנות. שלושה ימים בלבד לאחר שיו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד חתם על מודל הפיצוי למגזר הציבורי בשל האוצר, לפיו חלק מעובדי הממשלה ומוסדות הציבור שייעדרו מעבודתם יקבלו פיצוי של 100% מיומה הראשון של המלחמה, לעומת פיצוי של עד 75% לעובדים יוצאים לחל"ת במגזר העסקי רק אחרי 14 ימים, הודיע אתמול (ראשון) שהוא חוזר בו.

בהודעה ציין יו"ר ההסתדרות כי "קידום החוק בנוסחו הנוכחי, יהווה פגיעה בלתי מידתית בציבור העובדים בישראל ובחוסן הלאומי".  בר-דוד פנה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' וליו"ר ועדת הכספים ח"כ חנוך מילבצקי (ליכוד) והתריע על שורת כשלים במתווה החל"ת ומודל הפיצוי לעסקים ולעובדים. "איננו מוכנים להשלים עם מתווה שמפקיר עובדים שפעלו בהתאם להנחיות המדינה", אמר בר דוד שחזר רק לפני ימים אחדים לתפקידו לאחר שהיה מושעה עקב חקירת המשטרה בגלל החשדות הפליליים נגדו.

במכתבו מצביע יו"ר ההסתדרות על שורה של כשלים מהותיים במתווה החל"ת לו הסכים בשבוע שעבר: דרישת חל"ת מינימלית — ענישה למי שחזר לעבודה: המתווה הנוכחי קובע זכאות לדמי אבטלה רק לאחר 14 ימי חל"ת, ובכך מעניש עובדים ששבו לעבודתם מיד עם שינוי הנחיות פיקוד העורף ןהפקרת עובדים שעתיים ועובדי משמרות: כ-30% מעובדי המשק מועסקים בשעות ובמשמרות ומאחר שהמעסיקים מצמצמים את היקף עבודתם ללא יציאה לחל"ת רשמי, הם נותרים ללא כל פיצוי.

כמו כן, בהסכמות עמו ניכרת הפגיעה ברציפות הביטוחית. מודל החל"ת קוטע רצף הפקדות פנסיוניות וסוציאליות וגורם לעובדים לנצל את ימי האבטלה שנועדו למעשה למקרה של פיטורים גם הפיצוי לעסקים שאינו מגן על העובדים: הפיצוי לעסקים אינו מחייב תשלום שכר לעובדים שנעדרו, ואף יוצר תמריץ שלילי להוצאתם לחל"ת על מנת לשמר רווחיות.

בר דוד דורש לעגן בתזכירי החוק מספר תיקונים חיוניים ובהם החלת "מסלול שכר עבודה" – יישום מנגנון הפיצוי ההיסטורי מתקנות מס רכוש וקרן פיצויים: המעסיק משלם לעובד שכר מלא בגין היעדרות עקב הנחיות ביטחוניות או סגירת מסגרות והמדינה מפצה אותו ב 100% לפי תעריף יומי קבוע וגם מתן אפשרות לחל"ת יזום עבור אוכלוסיות מוחלשות: הורים לילדים עד גיל 14, הורים לילדים עם מוגבלות, מפונים ועובדים שעתיים, כולם חייבים לקבל מענה מותאם.

עוד דורש לראשונה שכל מסלולי הפיצוי לעסקים חייבים להיות מותנים בחובת תשלום שכר לעובדים בהתאם לתקנות החלות גם במלחמת ההשמדה בעזה.  בין היתר מתח בר דוד ביקורת חריפה על היעדר מענה למגזרים ולענפים רבים: מוסדות ציבור ותרבות אמנם תוקצבו ב-20 מיליון שקל בתזכיר החוק אך ללא קריטריונים ברורים לחלוקתם, וללא התניה בשימור העובדים, בענף החקלאות מוחרג באופן מפורש ממתווה הפיצוי בנימוק טכני. כמו כן, לדבריו "עובדי הקבלן במשרדי הממשלה ממשיכים לקבל שכר מלא אך אין הוראה משלימה לשאר המגזר הציבורי". לדבריו,  ענפים שנפגעו באופן ייחודי כמו תחבורה ציבורית ומעונות יום נותרו ללא פתרון.

משרד האוצר פרסם תגובה מהירה על פניית ההסתדרות. בהודעה נאמר כי "האוצר וההסתדרות הסכימו על מתווה פיצויים לעובדי המגזר הציבורי בסוף השבוע האחרון. ההבנות בין משרד האוצר להסתדרות יקבעו את רמת השכר שתשולם בתקופת שאגת הארי לעובדי המגזר הציבורי. הצדדים ממשיכים להידבר כדי לעגן את ההסכמות בהסכם קיבוצי".

בהודעת האוצר נאמר כי "בימים האחרונים דנו באוצר ובהסתדרות על מתווה פיצוי לעובדי המגזר הציבורי וכעת הגיעו להסכמות עקרוניות. הממונה על השכר במשרד האוצר, אפי מלכין, מוביל את המשא ומתן מול יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, לגיבוש מתווה שכר המאזן בין רציפות השירות לאזרח למתן רשת ביטחון לעובדים. הצדדים עמלים כעת על עיגון ההבנות בהסכם קיבוצי אשר צפוי להיחתם בתקופה הקרובה". עוד נאמר בתגובה כי "אגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר מעדכן כי נרשמה התקדמות משמעותית בשיחות מול הסתדרות העובדים הכללית החדשה בנוגע לתגמול עובדי המגזר הציבורי אשר נמנע מהם לעבוד בשל המצב הביטחוני".

עוד בנושא: https://zoha.org.il/144237/