מתרחבים הפערים ברמת החיים בין יהודים לערבים

דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שפורסם בשבוע שעבר חושף פערים עמוקים ברמת החיים בין אזרחים יהודים וערבים בישראל. מתוך 78 מדדי איכות חיים המפולחים לפי קבוצות אוכלוסייה, נמצא כי מצבם של יהודים טוב יותר ב-55 מדדים. מצבם של הערבים טוב יותר ב-18 מדדים, וב-5 מדדים בלבד נרשם שוויון בין האוכלוסיות.

הדו"ח בוחן את איכות החיים בישראל בתחומים הבאים: איכות תעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך והשכלה, רווחה אישית וחברתית, סביבה, מעורבות אזרחית וממשל, רמת חיים חומרית, פנאי ותרבות וטכנולוגיות מידע. הפערים הבולטים ביותר נמצאו בתחומים רמת החיים החומרית, הסביבה והממשל והמעורבות החברתית. בתחומים אלה מצבם של האזרחים היהודים טוב מזה של האזרחים הערבים לפי כל המדדים.

בשנת 2022, 69% מהיהודים העידו על שביעות רצון ממצבם הכלכלי, לעומת 53% מהאזרחים הערבים. בתחום הסביבה, 71% מהיהודים הביעו שביעות רצון מפארקים ושטחים ירוקים באזור מגוריהם, לעומת 23% בלבד מהערבים. כמו כן, 62% מהיהודים הביעו שביעות רצון מהניקיון באזור מגוריהם, לעומת 44% מהערבים.

אמון נמוך בממשל

בתחום המעורבות החברתית והממשל, הן יהודים והן ערבים העידו על מידת אמון נמוכה בממשלה (26% בקרב יהודים, 21% בקרב ערבים) ובמערכת המשפט, ורובם המכריע העידו כי אינם מרגישים יכולת להשפיע על מדיניות הממשלה (רק 11% בקרב יהודים ו-4% בקרב ערבים). גם שיעורי המעורבות האזרחית בקרב שתי האוכלוסיות נמוכים מאוד, עם פער משמעותי לרעת הערבים (2% בלבד, לעומת 16% בקרב אזרחים יהודים).

בתחום איכות התעסוקה מצבם של היהודים טוב יותר ממצבם של הערבים במרבית המדדים. שיעור התעסוקה בקרב ערבים עמד על 48% בלבד, לעומת 64% בקרב יהודים. 41% מהערבים סבלו מאבטלה ממושכת לעומת 17% מהיהודים. גם ברמות ההכנסה ושביעות הרצון מהעבודה יש פער לרעת הערבים. עם זאת, בשנת 2024 נרשמה עלייה בקרב הערבים בשיעור המועסקים שתפקידם תואם את תחום לימודיהם, ולראשונה שיעור הערבים (76%) גבוה משיעור היהודים (72%).

בתחום החינוך וההשכלה, נרשם שוויון בין שתי האוכלוסיות במדד שיעורי הלמידה בגילאי 17-15. עם זאת, במדד הזכאות לתעודת בגרות עם 5 יח"ל במתמטיקה הפער לטובת היהודים גדל במהלך השנים 2024-2015. ב-2024 היה פער של 36%, לעומת 30% ב-2023. כמו כן, רק 39% מהערבים רוכשים השכלה על-תיכונית וגבוהה, לעומת 59% מהיהודים.

תוחלת חיים קצרה יותר

האזרחים הערבים בישראל סובלים מאי-שוויון גם בתחום הבריאות: תוחלת החיים שלהם קצרה יותר, שיעור תמותת התינוקות בקרבם גבוה יותר, והם סובלים יותר מדיכאון ומהשמנת יתר. עם זאת, נמצא כי הן גברים ערבים והן נשים ערביות סובלים פחות מסרטן לעומת בני מינם בחברה היהודית.

נתונים קשים עלו גם בכל הנוגע לביטחון אישי ולרווחה חברתית. שיעורי הרצח ותאונות הדרכים גבוהים בהרבה בקרב ערבים, ותחושת הביטחון האישי נמוכה יותר. כמו כן, רק 7% מהאזרחים הערבים העידו על תחושת אמון כללי וביטחון בזולת, לעומת 46% בקרב האזרחים היהודים. הנתון היחיד בו מצבם של הערבים היה טוב יותר באופן יחסי הוא שיעור הנפגעים מהתנהגות אלימה בכביש – 15%, לעומת 54% בקרב היהודים.

בין התחומים השוויוניים ביותר היו הדיור, בו נרשם פער קטן יחסית לרעת האזרחים הערבים, ותחום הפנאי, התרבות והקהילה – בו היה מצבם של הערבים טוב יותר בחלק מהמדדים, ואילו במדדים אחרים היה מצבם של היהודים טוב יותר. כך, במדד שביעות רצון מהאיזון בין עבודה לתחומי חיים אחרים – מצבם של הערבים טוב יותר (75% שבעי רצון לעומת 67% בקרב יהודים), וכך גם בשיעור הנוהגים לאכול ארוחות בקרב בני משפחה (84% לעומת 68% בקרב יהודים). לעומת זאת, רק 8% מהערבים משתתפים בפעילות התנדבותית (לעומת 35% בקרב יהודים), ו-58% מהערבים דיווחו על אי-השתתפות בפעילויות פנאי בשל חסמים כלכליים (לעומת 32% בקרב יהודים).

נתונים אלה משקפים קיטוב לאומי וחברתי-כלכלי עמוק בין החברה היהודית לזו הערבית. ככלל, האזרחים הערבים עניים יותר ומקופחים לעומת האזרחים היהודים, למרות העלייה המרשימה שחלה בשנים האחרונות בשיעור הסטודנטים הערבים במוסדות להשכלה גבוהה. חלק מן הנתונים הנוגעים לאזרחים הערבים, כמו מצב הביטחון האישי הירוד ורמת האמון בזולת, הם תוצאה ישירה של הפשע המאורגן המשתלט על החברה הערבית תוך עצמית עין ואף עידוד מצד הממשלה.

בתחומים רבים ניכר כי הן ערבים והן יהודים סובלים מהמדיניות הקפיטליסטית שלוחת-הרסן של ממשלת נתניהו, גם אם ברמות שונות. האבטלה, החסמים הכלכליים והעוני, ומצב החינוך, הבריאות והסביבה הם בעיות משותפות של שתי האוכלוסיות. אין זה מפתיע כי שיעור האמון בממשלה בקרב כלל הציבור עומד על 25% בלבד. בבחירות הבאות חיוני לתמוך בשותפות רחבה של יהודים וערבים שתסלק את הימין מהשלטון ותקדם שוויון וצדק חברתי לכולם.