לראשונה בעיר מעורבת: המשטרה הקימה מחסומי בטון בשתי שכונות ערביות בעיר לוד

האגודה לזכויות האזרח עתרה אתמול (ראשון) לבג"ץ בשם ארבעה תושבי לוד בדרישה להסיר חסימות בטון שהציבה המשטרה בשכונות ס"א וס"ח בעיר, בהן חיים מאות תושבים ערבים. בשכונת ס"א הוצבה חסימה מוחלטת, ואין כל דרך חלופית ליציאה או כניסה, ובשכונת ס"ח הדרך החלופית עוברת דרך אזור תעשייה שהגישה אליו קשה ותשתיותיו פגומות. החסימות גורמות לשיבוש חמור בשגרת החיים, מונעות גישה לשירותי חירום, ופוגעות בזכויות האדם של תושבי השכונות, לרבות הזכות לחופש תנועה, לכבוד, לבריאות, לחיים ולשלמות הגוף, לחינוך ולשוויון.

בעתירה נטען כי זהו המשך של המדיניות המפלה והבלתי חוקית שנוקטת המשטרה בחודשים האחרונים, של הצבת חסימות בטון בכניסה ליישובים ערבים או בשכונות בהם. נטען כי אין כל מקור מפורש בדין, המקנה למשטרה סמכות לחסום שכונות וכניסות ליישובים לפרקי זמן ממושכים, וכי היא חומקת מביקורת שיפוטית על ידי הסרת החסימות לאחר שמוגשת עתירה. עם הסרת החסימות קובע בית המשפט כי העתירה הפכה "תיאורטית" ונמנע מלדון בעניין העקרוני , וכך יכולה המשטרה להמשיך במדיניות הבלתי חוקית.

המשטרה הקימה מחסומי בטון בשתי שכונות ערביות בעיר לוד, בצעד חסר תקדים בעיר מעורבת, שבה שכונות ערביות שלמות סגורות לתנועה, בעוד שכונות יהודיות סמוכות נשארות פתוחות ונהנות מחופש תנועה מלא. בחודשים האחרונים, המשטרה הישראלית נקטה במדיניות רחבה של הקמת מחסומי בטון בערים ובשכונות ערביות ברחבי הארץ ובהן פוריידיס, לקייה, תל שבע, תארבין וג'סר א-זרקה. "זהו דפוס שיטתי וחוזר שמוביל לפגיעה מתמשכת בזכויות של אלפי אזרחים", נמסר.

יצוין שהאגודה כבר עתרה לבג"ץ בתחילת ינואר בשם שישה תושבות ותושבים מג'סר א-זרקא, בדרישה להסיר חסימות בטון שהציבה המשטרה בכניסה ליישוב ובתוך שתיים משכונותיו. החסימות בכניסה ליישוב מצמצמות את נתיבי התנועה, מפריעות לתנועת כלי הרכב ומסכנות אותם; החסימות בתוך השכונות מונעות מעבר רגלי או רכוב של התושבים. החסימות אינן מלוות בנוכחות משטרתית במקום, ובעת הגשת העתירה עמדו במקומן מזה שבועיים, ללא צפי להסרתן. לטענת המשטרה, הצבת החסימות נועדה להילחם בפשיעה.

בעתירה נטען כי החסימות פוגעות פגיעה קשה בתנועת תושבים ברגל וברכב, מנתקות שכונות שלמות ממרכז היישוב, ופוגעות פגיעה חמורה ומתמשכת בזכויות האדם של העותרים ושל אלפי תושבים חפים מפשע לחופש תנועה, לכבוד, לבריאות, לחינוך ולשוויון ואף מסכנות חיי אדם. טענו כי החסימות הוצבו בחוסר סמכות מוחלט, ללא מקור מפורש בדין וללא צו. טענו כי מדובר באמצעי גורף וקולקטיבי, שהוצב באופן שרירותי, בלי שנקבעה מסגרת זמן ברורה לשימוש בו, ובלי שנשקלו הפגיעות הקשות והצפויות בקבוצות מוחלשות – ובהן קשישים, אנשים עם מוגבלויות, חולים, תלמידים ובעלי צרכים מיוחדים.

ב-19 בינואר הודיעה המשטרה לבית המשפט כי "בעקבות הערכת מצב", מחסומי הבטון הוסרו. כעבור שמונה ימים קבע בית המשפט שעם הסרת החסימות העתירה התייתרה, ומחק אותה. מכיוון שהעניין הפרטני נפתר, בית המשפט החליט שלא לדון בעניין העקרוני של היעדר הסמכות של המשטרה לחסום שכונות ויישובים.