תושבי הנגב הפגינו אחה"צ: נמשך המבצע המשטרתי והכתר הבלתי חוקי על היישוב תראבין

המבצע המשטרתי והכתר על תראבין נמשך, ומפקד המשמר הלאומי שמוביל את המבצע, ניצב נחשון נגלר, הבהיר אתמול שלמבצע אין תאריך סיום. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ביקר אתמול (רביעי) שוב ביישוב מלווה בכוחות משטרה גדולים וספג קריאות בוז מהתושבים. במקביל נערכה ישיבת חירום בתארבין של ראשי הישובים הערבים-בדואים בנגב בה החולט להפגין היום בשעה 14:00 בצומת משאבי שדה.

טלאל אלקרינווי, ראש עיריית רהט ויו"ר פורום ראשי הרשויות הבדואיות בדרום, סיכם את ישיבת החירום ואמר "נפנה במכתב לראש הממשלה, גם לפגישה וגם להתערבות שלו. גם לנשיא המדינה. זה פנייה מיידית, היום. נפנה גם לראשי הרשויות היהודים, אנחנו רוצים לעבוד ביחד, אנחנו רוצים שיתוף פעולה. המאבק שלנו הוא מאבק של שלום. אנחנו לא מגבים אף אחד שעושה פשע, אני אומר את זה בצורה ברורה. לא מגבים. כל מי שעושה פשע עושה על דעת עצמו, שיישא במחיר. המאבק שלנו הוא מאבק דמוקרטי". הוא הוסיף כי אם הכפר יישאר מכותר בשבת, הציבור הרחב מוזמן ל"שבת של סולידריות" עם תושבי תראבין לאחר תפילת אחר הצהריים. צעד נוסף הוא עתירה של מועצת אלקסום נגד חסימות הכפרים, מהלך שביצעה כבר תל שבע ובהצלחה. המחסום שם הוסר בימים אחרונים.

אלקרינאוי פנה ל"ציבור היהודי השפוי – תתעוררו! הולך להיות כאן אסון. המפלגות היהודיות הציוניות השפויות, הדמוקרטים ואחרים – שיתעוררו". עוד הוא פנה לתושבים הערבים-בדואים: "אין לנהוג באלימות, אין לפגוע באנשים, אין לפגוע ברכוש. המאבק שלנו הוא מאבק לגיטימי, בלי אלימות, בלי פשיעה, בלי שום דבר מזיק. אנחנו קוראים למשטרה להילחם בפשיעה, להילחם באמל"ח, לתת צדק, אבל עם זכויות אזרח. מבלי לכתר יישובים ולשים בטונדות".

חסין אלרפאיעה, ראש ועד ביר אלחמאם, אמר בישיבת החירום בתראבין: "כל אלה שחושבים ומהללים את בן גביר וחושבים שהוא יפתור את הבעיה, בעיית הפשע – הוא לא יפתור את בעיית הפשע. הוא רק יקצין, והבעיה תלך ותגדל עם הבן אדם הזה. זה שר שהוא לא שפוי. זה שר שבא מארגון טרור. קודם כול צריך להסתכל מאיפה הוא בא: הוא בא מנוער הגבעות, וזה גוף שהוא גוף לא חוקי במדינת ישראל.

סלאמה אבו עדיסאן, ראש המועצה האזורית נווה מדבר, הוסיף בישיבת חירום: "אני פונה לכל המתלהמים. תנמיכו טורים, תורידו. החברה הישראלית, כולל הבדואים. לא ניגרר לאף מקום. לאלו שרוצים להעמיס כרגע את ההזדמנות של הקולות, אנחנו לא שם. הוכחנו בעבר ונוכיח בהווה שאנחנו החברה הכי בריאה. אני מאוכזב ומופתע מראש עיר גדולה, כאן בדרום. [ראש עיריית באר שבע רוביק] דנילוביץ', קודם כל לך כמה צעדים, לך לבית חולים סורוקה. תראה מי מציל חיים שם. אנחנו חברה בריאה, חברה שייכת לחברה הישראלית כולה, ואנחנו רוצים, בבקשה מכולם, מכל מי ששומע, תשמיעו את הקול השפוי שאנחנו זקוקים לו כרגע".

המועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב מסרה אתמול: "גם תומכי בן גביר בנגב יודעים שברגע שיסתיים 'האירוע התקשורתי' הנוכחי, המצב בנגב יחזור לקדמותו. איכות העבודה המשטרתית נמוכה והמעצרים סטטיסטיים לצורכי יח"צ. יותר מ-90 אחוז מעצורי השווא ייצאו כמעט מיד הביתה, ופושעים אמיתיים יישארו חופשי". לדברי חזית הנגב של חד"ש: "המצור על הכפר תראבין הוא ענישה קולקטיבית ומדיניות דיכוי גזענית שמוביל בן גביר, ונתניהו נושא באחריות ישירה לה. אנו עומדים לצד תושבי תראבין א-צאנע מול המצור, ההסתה, ההריסות והנישול, ונמשיך במאבק הציבורי והפוליטי עד להפסקת העוול".

יצוין שח"כ עופר כסיף (חד"ש) התראיין אתמול על המצב בתראבין ערוץ הכנסת ואמר "המדיניות היא כזאת שמאפשרת, שלא לומר מעודדת את השתוללות הפשיעה. אנחנו אלה שקראנו להילחם בפשיעה. העניין הוא שהממשלה בכלל, והשר המכונה לביטחון לאומי, או יותר נכון לביזיון לאומני, עושה הכל ההיפך כדי שזה לא יקרה." "בן גביר ככהניסט אמר בעבר שערבי טוב הוא ערבי מת. הוא לא שינה את דעתו. הוא רק לא אומר את זה מסיבות פוליטיות. מבחינתו הוא מיישם את זה בכל מיני צורות, יחד עם הממשלה כולה. הביקור שלו היום בנגב הוא עוד ביקור לטובת הטיקטוק, שלא בא באמת לפתור בעיה. הוא בא להצית, הוא בא לתקוע אצבע בעין. זאת לא מלחמה בפשיעה. הוא לא רוצה להילחם בה", הדגיש.

על פי האגודה לזכויות האזרח "בחודשים האחרונים אירעו מספר מקרים שבהם המשטרה הציבה חסימות על דרכי הגישה ליישובים ערביים, בטענות כלליות של מאבק בפשיעה ובהברחת אמצעי לחימה. החסימות שיתקו עורקי תחבורה מרכזיים, הקשו או מנעו את הכניסה והיציאה ליישובים, שיבשו את שגרת חייהם של התושבות והתושבים ופגעו בזכויות היסוד שלהם, ובראשן חופש תנועה וכבוד האדם".

בפניות האגודה ליועצת המשפטית לממשלה, למפכ"ל המשטרה וליועץ המשפטי למשטרה נאמר כי הצבת החסימות מהווה ענישה קולקטיבית של כלל התושבים ביישוב, שרובם המוחץ הם אזרחים שומרי חוק. עוד טענו כי הצבות החסימות התבצעו בחוסר סמכות מוחלט, שכן אין כל מקור חוקי המאפשר למשטרה להציב חסימה בכניסה ליישוב בישראל, באופן המטיל מגבלה גורפת על הכניסה והיציאה של התושבים. ציינו כי איש לא היה מעלה על דעתו להטיל מעין סגר שכזה לצורך טיפול בפשיעה, במקום לפעול באופן ישיר נגד המעורבים באירועי הפשיעה הפלילית, אלמלא היה מדובר ביישוב ערבי. "דרשנו להבהיר למשטרה באופן חד משמעי כי חסימת הכניסה לכל יישוב בישראל היא בלתי חוקית, ולהנחות את כלל שרשרת הפיקוד המשטרתית להימנע משימוש באמצעי זה".